הפריפריה מחכה: הבטחות התעסוקה שלא קוימו

מפעל עוגן בקריית שמונה

ההבטחה: אוגוסט 2006, רגע אחרי סיומה של מלחמת לבנון השנייה. ראש הממשלה אהוד אולמרט הגיע לקריית שמונה לבחון מקרוב את נזקי הקטיושות. בעיצומו של הסיור נעמד אולמרט מול המצלמות והבטיח טיפול נקודתי לצפון בהשקעה של מילארדים. "יוקם מפעל עוגן בקריית שמונה שייתן פתרון תעסוקתי לתושבי האזור", הבטיח.

המצב כיום: "אנחנו עדיין מחכים למפעל. אך כפי שזה נראה כעת, מפעל אפילו לא נראה באופק", אמר אתמול יו"ר מרחב גליל עליון בהסתדרות, יונה פרטוק.

"אם היו מממשים את ההבטחות, היום היינו מטפלים בקליטת תושבים ולא בבעיות תעסוקה", הוסיף ראש עיריית קריית שמונה, ניסים מלכה.

לקריית שמונה גם הובטח בעבר להקטין את השתתפות הרשות במרכיבי הרווחה ביישוב, הבטחה ששווה מאות אלפי שקלים. עד היום גם הבטחה זו לא מומשה.

מצעד התירוצים: בקריית שמונה ובצפון כבר למדו שלא להתרגש מהבטחות גדולות, במיוחד לא מהבטחות שמגיעות בקול תרועה רמה מיד בתום המלחמה ומתפוגגות ביחד עם אבק הקרב. פניות של ראש העיר לממשלה לא הועילו.

ההבטחה: בסוף מרס 2007 החליטה הממשלה בראשותו של אהוד אולמרט להקים את אתר הגניזה הלאומי של גנזך המדינה בנגב (כיום הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל נמצא בירושלים).תחילה האתר היה אמור לקום באזור דימונה, אולם ועדה בין-משרדית קבעה שהאתר אינו יכול להיות קרוב כל כך לקריה למחקר גרעיני – והמיקום שונה לערד.

לדברי ראש המועצה האזורית רמת הנגב, שמואל ריפמן, אתר הגניזה יכול להעסיק 150 עובדים איכותיים, בנוסף להקמת מרכז מבקרים. בראשית 2008, לפני כשנתיים, מינהל הדיור הממשלתי היה אמור להתחיל בהליך של תכנון להקמת האתר. השנה כבר היו צריכים להתחיל פינוי שטחי האחסון של ארכיון המדינה בירושלים.

המצב כיום: מינהל הדיור הממשלתי עדיין לא החל בתהליך של חכירת קרקע או מבנה לפרויקט.

מצעד התירוצים: "מדובר בהחלטה שמצריכה הכנת תשתיות מורכבות ביותר כגון הקמת אתר, מחסנים, מעבדות ואמצעי סריקה וכן גיוס והכשרת כוח אדם מקצועי מאזור הדרום", נמסר ממשרד ראש הממשלה. "כיום פועלת ועדה משותפת למשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר שמובילה את התהליך, וההכנות נמצאות בשלבי תכנון וביצוע שונים. הפרויקט צפוי להיחנך במהלך 2013".

אוניברסיטה בגליל

ההבטחה: באחת מוועידות הגליל החגיגיות, שהתקיימה בכרמיאל ב-2005 הכריז שמעון פרס, אז השר לפיתוח הנגב והגליל, על הקמת אוניברסיטה בגליל. "הממשלה רואה חשיבות לאומית בהקמת אוניברסיטה בגליל כמנוף מרכזי לפיתוח האזור", הכריז פרס.

באותו מעמד השתתף גם המפיק ההוליוודי ארנון מילצ'ן, שהבטיח לדאוג למימון של 100 מיליון דולר מתרומות בחו"ל. ראש הממשלה אריק שרון לחץ את ידיו של מילצ'ן בחום, ואפילו שר האוצר בנימין נתניהו הבטיח לעזור ולקדם את הנושא.

המצב כיום: תושבי הצפון, שאינם יכולים לנדוד לאוניברסיטאות בחיפה, בתל אביב, בירושלים או בבאר שבע, נאלצים להסתפק במכללות הפזורות ברחבי הגליל. המוכשרים מביניהם יוכלו ללמוד רפואה בבית הספר לרפואה, שהממשלה הבטיחה להקים בצפת, אבל גם שם עדיין לא הונחה אבן הפינה.

מצעד התירוצים: המועצה להשכלה גבוהה, שהיא הגוף שבסמכותו להחליט על פתיחת מוסדות אקדמיים, התנגדה לפרויקט. הטענה הייתה שהקמת אוניברסיטה חדשה תפגע באוניברסיטאות הקיימות, הנלחמות על כל שקל מתקציב החינוך. גם הוועדה לתכנון ולתקצוב, האחראית לתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה, החליטה שאין מקום לאוניברסיטה חדשה בשנים הקרובות.

העברת תעש לנגב

ההבטחה: באוגוסט 2005 החליטה הממשלה, בראשותו של אריאל שרון, על הפרטת התעשייה הצבאית. לפי ההחלטה, כ-5,700 דונם באזור רמת השרון יפונו על ידי תע"ש על חשבון המדינה ויוחזרו למדינה תוך העתקת מפעלי תע"ש למתחם רמת בקע, דרומית לבאר שבע, או למתחם אחר, לפי החלטת תע"ש והרוכש.

הסכם חכירה בין תע"ש לבין מינהל מקרקעי ישראל נחתם כבר בשנת 1989, ולדברי ראש מועצת רמת הנגב, שמוליק ריפמן, המדינה גידרה שטח של 38 אלף דונם ברמת בקע, שיועד לתע"ש.

המצב כיום: עד היום, מלבד מפעל אחד של רפא"ל, השטח המיועד עומד שומם. "בפועל, המערכות ברמת השרון מזהמות ומסוכנות, ולכן רצו שיעברו לנגב", מסביר שמוליק ריפמן, יו"ר מינהלת הרשות לפיתוח הנגב.

בתע"ש עסוקים כרגע במלחמת הישרדות ובסכסוכי עבודה על רקע הכוונה לפטר 500 עובדים.

מצעד התירוצים: ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי האחריות על העברת המפעל נתונה בידי הנהלת תע"ש. מתע"ש נמסר בתגובה כי "העברת תע"ש לנגב נדונה במסגרת ההפרטה של החברה. יחד עם זאת, עד כה הועברו לנגב שני מתקני כימיה שפועלים ברמת בקע".

מפעל אחד במקום פארק תעשייה

ההבטחה: בשנת 1996 התחילו העבודות להקמת פארק התעשייה "צבאים" מזרחית לקיבוץ שדה נחום. הפארק משותף לעיר בית שאן ולמועצה האזורית עמק המעיינות. כשנה לאחר מכן הונחה אבן הפינה לפארק, ולאזור אושרו 1,100 דונם לאזורי תעשייה, שיכללו שטחי תעשייה כבדה, שטחים לתעשיית היי טק, לתעשייה זעירה, למסחר ולשירות. הפארק אמור היה להעסיק אלפי עובדים מבית שאן ומכל האזור. המדינה אף סללה כביש גישה חדש ומודרני לפארק שיסייע לכל העובדים להגיע אליו.

המצב כיום: חרף השנים הרבות שעברו והשקעת הענק, בשטחי הפארק פועל רק מפעל אחד בלבד. ראש המועצה האזורית עמק המעיינות מאשים את הממשלה שלא העניקה לאזור שום יתרונות על פני אזורי התעשייה הקרובים למרכז.

מצעד התירוצים: "היתרון היחסי של הפארק נשחק לחלוטין במהלך השנים האחרונות משום שאזורי תעשייה קרובים למרכז קיבלו עדיפות לאומית גבוהה", אמר אתמול יורם קרין, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, "כך המדינה הפסידה כמעט 40 מיליון שקל שכבר הושקעו במקום, וכך האזור שהיה אמור לאכלס אלפי עובדים בעשרות מפעלים מאכלס היום כמה עשרות עובדים בלבד".

ההבטחה: ב-8 בינואר 2001 הגיע ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי קוצי'ק, וחבר הכנסת יוסי שריד, לבקר במצפה רמון ולהשתתף בהנחת אבן הפינה להקמת מנחת מטוסים שבעזרתו יחובר הנגב למרכז הארץ. באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה נכתב אז כי בנייתו של המנחת תיארך כ-20 חודשים ובסיומה יוכלו תושבי מצפה רמון להגיע למרכז הארץ באמצעות טיסה של 40 דקות במקום שעתיים וחצי ברכב. עלות הפרויקט: כ-29 מיליון שקל. התוכנית להקמת המנחת החלה במסגרת תוכנית "עידוד 99" של משרד התעשייה והמסחר.

המצב כיום: כעבור 109 חודשים, המנחת טרם קם. לדברי שמוליק ריפמן, יו"ר מינהלת הרשות לפיתוח הנגב, המטרה העיקרית של המנחת היא לחבר בין מצפה רמון לאילת ולתל אביב וכך להפוך אותה לבירת תיירות המדבר. "זה מנוף כלכלי למצפה רמון", אמר ריפמן. עד כה הושקעו בפרויקט 10 מיליון שקל לצורך עבודות עפר על ידי קרן קיימת לישראל והחלו בעבודות עפר במקום. המדינה טרם השקיעה את חלקה והפרויקט תקוע.

מצעד התירוצים: ממשרד התחבורה לא התקבלה תגובה.

אזור תעשייה בצומת שוקת

ההבטחה: לפני 8 שנים עלתה בפעם הראשונה תוכנית להקמת אזור תעשייה בצומת שוקת שבצפון-מזרח הנגב. התוכנית הועלתה במסגרת החלטת הממשלה לפיתוח אזורי תעשייה בפריפריה. על פי התוכנית, פארק התעשייה היה אמור להיות משותף לארבע רשויות מקומיות: מועצה מקומית מיתר, מועצה אזורית בני שמעון, מועצה מקומית לקיה ומועצה מקומית חורה. המקום אמור לייצר מאות מקומות תעסוקה לתושבי האזור, גם יהודים וגם בדואים, וגם לתושבי ערד המרוחקת יותר.

המצב כיום: לדברי אבנר בן-גרא, ראש מועצת מיתר, בשנה שעברה התקבל במשרדו מכתב משר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, לפיו כל אזורי התעשייה החדשים הוקפאו.

מצעד התירוצים: ממשרד התמ"ת נמסר כי "בניגוד לטענות, אין מדובר בפרויקט שאושר ונמצא בתהליך של ביצוע, אלא בפרוייקט שנמצא בשלב בדיקה ראשונית בלבד. המטה לפיתוח נגב גליל ומינהל איזורי פיתוח בתמ"ת הזמינו סקר היתכנות להקמת איזור תעשייה ותעסוקה בצומת שוקת. המשרד בוחן את תוצאות הסקר שהגיעו אליו בימים אלה. המשרד ביקש השלמות לנתונים שהוגשו אליו. לאחר ביצוע השלמות אלה יובא הנושא לדיון בהנהלת המשרד, אז יוחלט אם כדאי לבצע את הפרויקט".

סיוע לשלומי

ההבטחה: היישוב שלומי, הנושק לגבול הלבנון, כבר שבע הבטחות שווא רבות, בדרך כלל לאחר נפילות קטיושות. כך קרה גם לאחר נפילת קטיושה ביישוב בקיץ 2005. שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, התקשר לעודד את ראש המועצה, גבי נעמן, והבטיח לבקר ביישוב.

כעבור כמה ימים ביקר במקום מוכה הקטיושות, ובמהלך הסיור הבטיח סיוע של 15 מיליון שקל ליישוב. הכסף יסייע לפיתוח פרויקטים בתחומי החינוך, התחבורה, שדרוג חדרי ביטחון ושיקום העיר המופגזת.

משרד האוצר אף מיהר להוציא עוד באותו יום הודעה לעיתונות ובישר על אישור חבילת סיוע בהיקף של 15 מיליון שקל לשלומי.

המצב כיום: "אפילו אגורה לא ראינו מאז. ההיפך הוא הנכון", זועם ראש המועצה, גבי נעמן. עד היום ממשיך נעמן לשגר תזכורות בנושא, אך ללא מענה.

מצעד התירוצים: רק לפני חודש וחצי שיגר ראש המועצה מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, והזכיר לו את ההבטחה שלא מומשה עדיין. הפנייה טרם נענתה. "אין עם מי לדבר, אמר אתמול ראש המועצה. "אפילו תירוצים אין להם".

בכתיבת הידיעה השתתפו אושרת נגר-לויט, ירון ששון, גואל בנו וישראל מושקוביץ'

הידיעה המלאה התפרסמה הבוקר במוסף "ממון" שב"ידיעות אחרונות"