"אל תחשבי שאת מי יודע מה"
גילה אלמגור מתהדרת בספר אוטוביוגרפי חדש," כוכבים יש רק בשמיים". בפורום חי היא שוחחה עם הגולשים על הזוהר שמאחורי עולם המשחק, אבל גם על תקופות אפלות ועל שריטות ומכות מן העבר, והיא לא שוכחת את נינט
כמו שחקנית שעולה על הבמה, אל מול קהל נרגש, הגיעה גילה אלמגור לפורום חי ב-ynet מוכנה ומזומנה להשיב לשאלות הגולשים. הכתיבה האישית, על החיים שחוותה, החלה בתקופה לא קלה עבורה, שמונה שנים של שקט תעשייתי, של אי עשייה וחוסר מנוחה. כשהבינה שאי אפשר יותר, החלה לכתוב וכך גילתה פצעים שחיו בתוכה בהיחבא, פצעים שהסיפורים שכתבה, החלו לרפא. "הקיץ של אביה" היה הספר הראשון שיצא והוא נחשב להצלחה אדירה, עד היום. אל הפורום היא הגיעה לרגל צאת ספרה החדש, "כוכבים יש רק בשמיים", האוצר בתוכו סיפורים ביוגרפיים שליקטה מנפשה והוציאה אל הכתוב. בכל סיפור היא מגלה עוד טפח מפנימיותה. האישה שיכולה לשחק כל תפקיד, פותחת את לבה ומגלה את האמת על עצמה. לגולשים היא סיפרה על ילדותה, על הכתיבה, על אמה ועל הכוכבים שיש בשמיים, וגם אלו שעל האדמה.
התיאטרון סובל בשנים האחרונות מרייטינג נמוך, מה לדעתך הבעיה והאם וכיצד אפשר לפתור אותה? (בן)
אני חושבת שאתה טועה טעות גדולה, אולמות התיאטרון עולים על גדותיהם, יש עשייה תיאטרונית שמדהימה כל אורח זר שמגיע אלינו, לא מאמינים שיש פעילות כזו עשירה, גם בסגנונות, גם ברפורטואר, אפשר לראות פה הכל, גם את הכי מודרני, כמו בברודווי ובלונדון, וגם מחזאות מקורית נפלאה והצגות שוליים, יש פה הכל!
אני חושבת שאתה באמת טועה טעות גדולה, הרייטינג הוא גבוה מאד, יש הצגות פה ושם בתוך העשייה שנופלות שלא כל דבר מדבר אל הקהל, יש מחזות קשים לעיכול, יש הצגות שאולי קצת נמוכות לטעמם של אנשים מוסימים, אבל יש הכל מכל וכל כך שאדם יכול לבחור את מה שהוא רוצה לראות ובמה להשקיע את כספו.
רוצים עוד? היכנסו לפורום