שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקרב על נייטרליות הרשת
    האינטרנט בטלפון משגעת את ספקיות הסלולר: המתחרים רוכבים על הרשתות שהן הקימו בהשקעות ענק. אז מותר או אסור להן להתערב איכשהו בזרם? הקרב על האינטרנט החופשי מידיעות אחרונות - חלק א'

    רוצים להתקשר מהסלולרי לחו"ל ומחו"ל בזול בעזרת תוכנת סקייפ? מעוניינים להשתמש בתוכנת ניווט חינם, שאינה מחייבת תשלום חודשי? אתם תלויים בחסדי המפעילות הסלולריות.

     

    כיוון שסלקום, פלאפון ואורנג' חולשות על ה"צנרת" של הרשת הסלולרית - הן, יכולות, עקרונית, לחסום כל שירות ברשת שלא נראה להן. יכולות - אבל בינתיים, לפחות בישראל, מנועות, בהוראת משרד התקשורת. המצב הזה יכול להשתנות בבת- אחת. רק לפני שבועיים, הרחק מן הכותרות הראשיות, ניהל המשרד עימות סוער עם סלקום: אתם חוסמים שירותי שיחות-חינם, טענו אנשיו על סמך תלונות אזרחים. סלקום הכחישה נמרצות.

     

    מה יכולות להיות הסיבות לחסימה? בעיקר כסף. או, לייתר דיוק – אובדן הכנסות. כל אחת מהרשתות הסלולריות שהקימו המפעילות בהשקעות עתק של מיליארדי

    דולרים מספקת כיום, בהכללה, שני סוגי שירותים: הראשון הוא זה שלשמו נוצר הטלפון – שיחות קוליות, מסרי SMS וכדומה. השני הוא נתונים ‭")‬דאטה" בלשון המקצועית‭,(‬ כלומר זרימה אין סופית של מידע דרך האינטרנט. בטכנולוגיה הזו, כידוע מעולם המחשב, ניתן להעביר הרי כל קובץ מכל סוג - קול, תמונה, וידאו במהירויות מסחררות. הדור השלישי (והלאה‭,(‬ למשל, פשוט מרחיב את קיבולת ה"צינורות" לסוג הזרימה הזה ואת עוצמתה ומהירותה.

     

    נוקיה וסקייפ - "סדין אדום"

    העניין הוא, שרשת האינטרנט מאפשרת גם שיחות קוליות, ואפילו שיחות וידאו (סקייפ, מסנג'ר, ICQ ודומיהם‭.(‬ וכך, בזכות הדור השלישי הסלולרי נוצרת אופציה לדבר בטלפון לא בדרך הרגילה אלא דווקא באמצעות שירות הנתונים. וזה, תוך עקיפת מוני השיחות הרגילות של החברות, ותוך שימוש בשירות האינטרנט שאנחנו מקבלים עם התשלום על חבילת גלישה בדור השלישי. מה עוד, שהשיחה בטלפון דרך תוכנה שעושה שימוש באינטרנט זולה יותר, ולרוב לא פחות איכותית.

     

    אין בעולם מפעילה סלולרית שאוהבת את זה. רובן אפילו חוששות עד מאוד מן ההתפתחות החדשה. אבל רק מיעוטן עושות מעשה ופשוט "סוגרות את השיבר‭."‬ היו מפעילות סלולריות בעולם, למשל, שאיימו שלא ימכרו את מכשיר הדגל הקודם של נוקיה, ה‭,N97-‬ כאשר זו החליטה לשלב בו את תוכנת סקייפ (בישראל, למשל, הופיע המכשיר ללא התוכנה‭.(‬

     

    בארה"ב חסמו ענקיות תקשורת כמו ורייזון ו‭AT&T-‬ לחלוטין את האפשרות להשתמש בתוכנות דומות, ובישראל ניסתה סלקום להוסיף לחוזה שלה סעיף שבו מאשר הלקוח חסימה של תוכנות לניהול שיחות באינטרנט ‭- (VoIP)‬ סעיף שבוטל בעקבות התערבות משרד התקשורת.

     

    "השידוך בין נוקיה לסקייפ היה סדין אדום למפעילות הסלולריות‭,"‬ מסביר בועז זילברמן, ממייסדי הסטארט-אפ פרינג, שמציע חיבור מהסלולרי אל שירותי שיחות ברשת ומסנג'ר‭".‬האפשרות הייתה קיימת עוד קודם, אבל כששתי חברות כל-כך גדולות ומוכרות מציעות מוצר כזה, מתחיל רעש‭."‬

     

    בדיעבד, המפעילות גילו במהירות כי החשש היה מוגזם: אנשים לא ממהרים לאמץ את שיחות האינטרנט בסלולר. הפעלת השירות, מסתבר, מורכבת בינתיים, דורשת הרשמה ותשלום, וככל הנראה - הרוב המכריע עדיין מעדיף את נוהל החיוג והשיחה הישן והטוב.

     

    זילברמן מספר, כי החברה שלו לא נתקלה בחסימות: "המפעילות אף-פעם לא עשו לנו את החיים קלים אבל גם לא ניסו לעצור אותנו, פרט לכמה מדינות במפרץ הפרסי, שאוסרות בחוק שימוש בשיחות על גבי האינטרנט. מצד שני, יצרניות הטלפונים דווקא שיתפו איתנו פעולה, כי זה עזר להן להציג את המכשיר שלהן כמתקדם, כזה שיכול להריץ יישומים כמו מחשב‭."‬

     

    ואכן, בשנה האחרונה נראה שספקיות הסלולר הולכות ומפנימות שהחסימה היא לא המענה הנכון לאיום החדש. באחרונה אפילו הכריזה ורייזון על שיתוף פעולה עם סקייפ. וודאפון וטי-מובייל, לעומת זאת, מטילות קנס "סקייפ" על משתמשי התוכנה.

     

    לראות גן סגור  

    אבל ההשלכות של הסוגיה מורכבות ומסובכות עוד יותר, ולא מוגבלות רק לתוכנות שמציעות שיחות מוזלות בסלולרי. האייפון ומכשירי האנדרואיד החדשים שמטפטפים בהדרגה לחנויות הם מבשריה של מהפיכה המתרגשת עלינו, וגם דוגמה מצויינת: מן הרגע שבו הפך הסלולרי למעין מחשב-אינטרנט קטן, שמאפשר גישה ישירה ומיידית לכל אתר רגיל ברשת - לא רק כזה שהותאם במיוחד לצג הקטן של מכשיר סלולרי - השתבש כל המודל העסקי של ספקיות הסלולר.

     

    עד היום גרפו הספקיות רווחים נאים למדי ממה שזכה כבר לכינוי "הגן הסגור" שהציעו במכשיריהם. מהו ה"גן הסגור" הזה? כיוון שהטלפונים בעבר היו מוגבלים ביכולתם לגלוש חופשי ולהציג אתרים באינטרנט על הצגים הזעירים, פיתחה כל אחת מהספקיות "אתר בית" ייחודי, שריכז אתרים רבים מאוד לפי נושאים ותחומים - אתרים שכולם הותאמו במיוחד לגלישה בסלולרי (לרוב בטכנולוגיה הקרויה ‭.(WAP‬

     

    זה היה מצויין עבור הלקוחות אבל עוד יותר עבור הספקיות - כי תמורת שיבוץ קישורים לאתרים הללו בפורטל שלהן הן ניהלו סחר-מכר רווחי עם בעליהם, ובעיקר - שלטו על התכנים שהלקוח שלהם צורך. כך הן יכלו גם "לדחוף" לו בקלות רבה שירותים שיצרו בעצמם בהשקעות גדולות ושמכניסים להן רווחי עתק: הורדות מוזיקה וקליפים, שירותי וידאו ומידע שונים, סדרות דרמה קצרות ועוד ועוד.

     

    עכשיו נניח שבעל הטלפון "מקבל שכל‭,"‬ יוצא מ"הגן הסגור" הזה, ומגלה שהנייד הקטן שלו הוא בעצם כמו כל מחשב: הכנס בו כתובת אינטרנט - והוא מציג לך אתרים אמיתיים, כמו גדול. "הגן הפתוח‭,"‬ לעומת הגן הסגור, מציע אומנם עולם פחות מסודר ומאורגן, אבל גם פחות מוכתב מלמעלה, והוא בעיקר מריח מחופש ומיצירתיות, וכולל אין-סוף צ'ופרים חינם. חוץ מן הגישה החופשית לאתרים, ניתן להנות משירותי ההורדה שהאינטרנט מציעה, בלי טובות מסלקום: למה שלא להוריד חופשי לטלפון אין-סוף תוכנות ומשחקים ושירותים, רובם בחינם ומיעוטם בעלות סימלית?

     

    בשלב הזה, יצרניות הטלפונים, שתפסו מיד את הפוטנציאל החדש, הפנו עורף למפעילים, השותפים-לדרך לשעבר, ופתחו באינטרנט "חנויות" עצמאיות להורדת תוכנות לטלפונים, כמובן - תוך עקיפת המפעילות ובלי לשתף אותן ברווחים. לאייפון יש את ‭,AppStore‬ למכשירי נוקיה יש את ‭,OVI‬ לגוגל יש את ‭,Market‬ וגם למייקרוסופט ולסמסונג יש כבר חנויות משלהן.

     

    האם החיבור לאינטרנט הוא סתם צינור?

    עכשיו כבר מתעוררת שאלת השאלות. רגע רגע, שואלות ספקיות הסלולר, של מי בעצם האינטרנט הזה שאתם חוגגים עליו? הרי את הרשתות הסלולריות, שמאפשרות את זרימת המידע הנהדרת, אנחנו הקמנו בזיעת אפינו ובדמי מיליארדינו. יותר מזה, אנחנו ממשיכות לתחזק אותן ולהשקיע בהן ולשכלל אותן. הן שלנו! לא יכול להיות שה"צנרת" המרהיבה הזו שיצרנו הופכת פתאום למשאב ציבורי, שלכולם מותר להרוויח ממנו, כולל המתחרים המובהקים שלנו, ועוד על חשבוננו, ותוך חיסול השירותים היקרים שפיתחנו.

     

    זוהי, בתמצית, הסוגיה המכונה "נייטרליות הרשת‭,"‬ המשגעת כיום את עולם התקשורת. היא ביסודה פילוסופית - האם החיבור לאינטרנט הוא "סתם צינור" השייך לכולם, שדרכו זורם מידע ולספקיות החיבור לרשת אסור להפריע בשום תנאי לזרימה השוטפת בו, או שמדובר בסיפור מורכב ומסובך יותר?

     

    חלק מהתוהו ובוהו בתחום נובע מכך שאין עדיין מדיניות מסודרת ומגובשת לגביו. ועדת התקשורת הפדרלית בארה"ב (ה‭,(FCC-‬ הסמכות העליונה במדינה בנושאי תקשורת, פירסמה טיוטה של נייר עמדה, אבל במקביל, בארה"ב כבר נשמעו טענות כי ה‭FCC-‬ כלל אינה מוסמכת להתערב. בעצם, גורסים המבקרים, בנושא כזה אי אפשר להיות נייטרלי - כל החלטה שתתקבל פירושה קביעת עמדה ממנה ירוויח אחד הצדדים.

     

    ה‭FCC-‬ מעוניין להפוך את העקרונות שקיימים כיום לחוקים מחייבים, אבל לאחרונה הועלו בארה"ב שתי הצעות חוק, המנסות למנוע את התערבותו. לפי התקנות, צרכנים רשאים לצרוך תוכן חוקי ברשת לפי בחירתם; מותר להם להפעיל יישומים ושירותי רשת ללא הגבלה; לחבר לרשת כל מכשיר חוקי שבו יבחרו כל עוד הוא לא פוגע בה; ולצרכנים יש זכות ליהנות מתחרות בין ספקי רשת, יישומים, שירותים ותוכן.

     

    אבל כאן באה הפואנטה: בנוסף מציע ראש ה‭,FCC-‬ יוליוס גנשובסקי, שתי תקנות חדשות - ספקי גישה לרשת לא יורשו להפלות או להגביל גישה ליישומים ושירותים מסוימים, אולם הם יוכלו לנהל את הרשת בצורה "סבירה‭."‬ וגם - ספקי הגישה יצטרכו לפרט בצורה ברורה את מדיניות ניהול הרשת שלהם.

     

    ההצעה הזו, כמובן, רק מעלה את הסעיף למתנגדים: מה זה בדיוק "בצורה סבירה‭?"‬ האם לא סביר, למשל, להגביל מי שמוריד 24 שעות ביממה סרטי וידאו HD דרך המודם הסלולרי שלו ואגב כך פוגע באיכות הקליטה והגלישה של שכניו? האם לא סביר, למשל, שספקית סלולר תמנע שימוש בקוויה מחברה מסחרית שפתחה שירות שיחות-טלפון מתחרה ה"רוכב" על קוויה שלה, בלי רשותה?

     

    בשבוע הבא: קרבות אוויר בישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נוכל לדבר חופשי מהרשת? אילוסטרציה
    צילום: index open
    מומלצים