שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    איך נוכל לממן את המיזם שלנו? מדריך

    החלטתם להקים עסק חדש אך אתם זקוקים למימון. מהיכן ניתן לגייס כסף? מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות? ומדוע חשוב להסדיר את תנאי המימון? פרק רביעי במדריך ליזם המתחיל

    בפרקים הקודמים של הסדרה בחנו את ההיתכנות העסקית של המיזם החדש, עמדנו על המבנה התאגידי הראוי ואף סקרנו את המורכבויות והרגישויות בבואנו להתקשר עם השותפים העתידיים למיזם. הפעם, בפרק הרביעי של הסדרה, נבחן את אפשרויות המימון השונות של העסק - יתרונות, חסרונות ומשמעויות.

     

    כמה להשקיע? אין מקום להימורים

    מעטים העסקים שלא נדרש להם מימון ראשוני על-מנת לקרום עור וגידים. אכן, יש עסקים שנדרשת להם השקעה ראשונית נמוכה יחסית – כמו למשל עסק של יעוץ המנוהל על ידי אדם אחד. אבל רוב העסקים אינם כאלה ונדרשת להם השקעה התחלתית לא מעטה, ולפעמים אפילו גבוהה מאוד.

     

    כך, למשל, עסקים שנדרש להם שטח פעולה רחב, מכונות וציוד יקרים, צוות עובדים רב ועוד. את התשובה לשאלה כמה הון יידרש להקמת המיזם יש לקבל עוד בשלב התוכנית העסקית. למעשה, אחד מתפקידיה הראשיים של התוכנית העסקית הוא הבנה של הסך הכספי שיידרש לעסק עם פתיחתו וכן לאורך אבני הדרך השונות בהתפתחותו.

     

    התשובה תיגזר כאמור מהצרכים הבסיסיים של העסק, אבל גם מצפי ההכנסות שלו בתקופות הראשונות. יש עסקים שמצמיחים הכנסה גבוהה תוך זמן קצר יחסית (למשל, עסק שסוחר במוצרים), ויש כאלה שידוע מראש שלא יכניסו מאום בשנים הראשונות (למשל מיזם "היי-טקיסטי" שדורש מחקר ופיתוח מעמיקים). מה שבטוח הוא שאין להמר כאן – מי שלא עושה תוכנית עסקית מסודרת, עלול למצוא עצמו מעריך נמוך מדי את סכום ההון שיידרש לו כדי להקים את העסק ולהיתקע או להתעכב באופן משמעותי בהליך ההקמה, או, במקרה ההפוך, לגייס הון רב מדי ולשלם בגינו עלויות מימון יקרות ומיותרות.

     

    ובכן, לאחר שיהיו בידיכם הסכומים הנדרשים כמו גם עיתויים הצפוי, אפשר יהיה לבחון את דרכי המימון השנות.

     

    הון עצמי או חוב חיצוני? סיכוי אל מול סיכון

    לכאורה, ולמי שיש, הדרך שנראית הפשוטה ביותר – "להביא כסף מהבית". שמעתי לא מעט יזמים בתחילת דרכם, שהצליחו לחסוך סכום כסף מכובד, אומרים שאת הכסף ישקיעו בעצמם מהונם הפרטי. הם מסבירים שהם לא אוהבים להיות חייבים לאף אחד, ולא רוצים להיות תלויים בחסדיו של פקיד בנק נוקשה או של בעל מאה אחר.

     

    ובכן, חוסר התלות הזו במממן חיצוני הוא אכן אחד מיתרונותיו הגדולים של ההון העצמי. אבל צריך לזכור גם את החסרונות: ראשית, גם להון עצמי יש עלויות מימון, עלויות המתבטאות בעיקר באלטרנטיבות ההשקעה של הכסף שלנו, לו היה מושקע באפיק אחר. שנית, החיים שלנו הם לא רק העסק שלנו, וחשוב לקחת בחשבון גם מקרה בו העסק לא יצליח, שאז, מי שחיסל את כל משאביו הפרטיים לצורך העסק עלול למצוא עצמו במצב קשה גם במישור הפרטי (שהרי קשה לפרוס חוב כשאתה חייב לעצמך...).

     

    אבל אם תשאלו כלכלנים, החסרון העיקרי בהשקעה באמצעות הון עצמי היא ככל הנראה שיעור התשואה הנמוך שינבע ממנו. משוואת הסיכון-סיכוי, לפיה ככל שהסיכון גדול יותר כך גדל הסיכוי לרווח, עובדת כאן נהדר.

     

    כדי להמחיש זאת ניקח כמשל שני עסקים זהים, בעלי אותם נתונים עסקיים וכספיים, אולם האחד ממומן כולו מהון עצמי והשני מאוד "ממונף" (כלומר, ממומן בעיקר על-ידי חוב חיצוני). מאחר שהנתונים העיסקיים זהים, גם הכנסות וההוצאות צריכות להיות זהות, למעט הוצאות המימון שנדרשות לעסק הממונף (תשלומי הריבית למממן החיצוני). במצב כזה, לאחר הפחתת הוצאות המימון של העסק הממונף, נגלה ש"שיעור התשואה על ההון העצמי" (כלומר תוצאת החלוקה של הרווח שהשיג העסק בסך ה"כסף מהבית" שהושקע בו), גבוה משמעותית בעסק הממונף לעומת העסק שמומן על-ידי בעליו.

     

    הסייג הוא, שמשוואה זו מתקיימת כאשר שיעור הריבית על החוב קטן משיעור התשואה הצפוי – כפי שקורה בדרך כלל בתקופות כלכליות סבירות. בתקופות כלכליות קשות, כאשר הרווח נמוך (ואולי אף יש הפסד) והריביות במשק עולות, העסק יכול למצוא עצמו בסיכון גבוה מאוד עד כדי העדר יכולת פרעון. לכן, למינון ולבקרה על סוגי ההון שנלקח יש כאן תפקיד מהותי.

     

    לסיכום ניתן לומר כי מי שיסכים לקחת סיכון בדמות הון שגויס ממקורות זרים ויידע לווסת נכונה בין ההון שיביא בעצמו לבין החוב החיצוני, יוכל להגדיל משמעותית את סיכוייו לרווח גדול יותר.

     

    מימון בנקאי

    כולם יודעים שאפשר להיכנס לבנק ולבקש הלוואה אבל לא כולם מכירים את כל המשמעויות. כאשר תבקשו הלוואה מבנק תתבקשו ככל הנראה להוכיח את יכולותכם ויכולות העסק שלכם להשיב לבנק את החוב כלפיו, לרבות הריביות.

     

    עד כאן אין חדש. הבעיה היא, ברובם המכריע של המקרים, שכאשר הגוף המבקש את ההלוואה הוא חברה, דורשים הבנקים מבעלי מניותיה חתימה על ערבות אישית. המשמעות היא, שלפחות ברמת היחסים כלפי הבנק, איבדה החברה את היתרון המשמעותי שלה עליו עמדנו בפרק השני בסדרה זו, והוא עקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

     

    עקרון זה אמור היה להגן על בעלי המניות מפני ירידה לנכסיהם הפרטיים במקרה של חוסר יכולת פרעון של החברה, אולם החתימה על הערבות האישית מוחקת, הלכה למעשה, את החסם הזה בפני הבנק. לכן, חשוב מאוד לבחון את נוסח הערבות כלפי הבנק, ואף להתייעץ עם מי שמומחה בכך, על-מנת למנוע קשיים מיותרים בעתיד.

     

    עוד עניין שיש לקחת בחשבון כאשר נוטלים הלוואה מבנק הם "אמות המידה הפיננסיות" (Covenants) – אותן התניות חשבונאיות נוקשות אשר הבנק, שמבקש להבטיח לעצמו את השבת ההלואה שנתן, מחייב את העסק לעמוד בהן בתקופת הלוואה.

     

    סוג ההתניות ועוצמתן ייקבעו בהתאם להיקף ההלוואה וזהות העסק ובעליו. אי עמידה באמות המידה תעניק לבנק את הזכות לבקש פרעון מיידי של ההלוואה או להעלות את שיעור הריבית בגינה. כך, למשל, הבנק יכול לדרוש שיחס נכסי החברה לעומת התחייבויותיה, או יחס נכסיה הנזילים של החברה לעומת התחייבויותיה השוטפות, לא יהיו נמוכים מערכים שהבנק קבע מראש.

     

    אולם לנטילת הלוואה מבנק יש גם יתרון משמעותי – הבנק, על-פי רוב, לא מעוניין להתערב יתר על המידה בניהול השוטף של החברה ומשאיר מלאכה זו בידי בעליה ומנהליה. היתרון הזה הופך משמעותי כאשר משווים את דרך המימון על-ידי בנק לדרך מימון על-ידי משקיע שמבקש לקבל נתח בחברה ואף תפקיד פעיל בהנהלתה.

     

    מימון באמצעות משקיע פרטי

    מי לא רוצה משקיע? מעין "אנג'ל" חיצוני, עם כיסים מרשרשים, שיאמין בעסק בכל ליבו וגם יתחזק בנדיבות את חשבון הבנק שלו. זה באמת נהדר, בעיקר אם הכסף מוזרם לחברה שלא בדרך של הלוואה אלא בדרך של השקעה, שאז אין חרב בדמות פרעון חוב המונחת על הצוואר.

     

    אבל כמו לכל דבר, גם לזה יש מחיר. משקיעים מתוחכמים אינם מסתפקים בהזרמת הכסף לחברה וצפייה מהצד בפועלה. הם הופכים מייד עם השקעתם לשותפים שלכם בעסק וברווחיו. הם דורשים, ובכפוף להיקף השקעתם גם מקבלים, אפשרויות רבות להתערב בניהול החברה, עד כדי שליטה של ממש.

     

    זה יכול לבוא לידי ביטוי במקום אחד או יותר סביב שולחן הדירקטוריון, בזכויות וטו כאשר נושאים מהותיים עומדים על הפרק, בעדיפות במשיכת רווחים, ולפעמים אפילו פיקוח שוטף על הניהול היומיומי של החברה.

     

    זו אכן יכולה להיות בעיה לא קטנה, אבל לא בהכרח: כשהכימיה טובה והחברה עומדת ביעדיה, והמשקיע גם תורם מהניסיון והידע שצבר בעסקים אחרים, החיסרון הופך ליתרון. גם כאן, השאלה היא של עלות אל מול תועלת, ויש לבחון אותה בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. בכל אופן, לשני הצדדים חשוב מאוד להגדיר ולתחום היטב, באמצעות הסכם השקעה נכון, את מערך הזכויות והחובות בין הצדדים.

     

    מימון באמצעות קרן הון סיכון

    קרן הון סיכון היא למעשה משקיע מקצועי. תפקידה הוא לאתר עסקים עם פוטנציאל הצלחה גבוה, להשקיע בהם, ובדרך כלל לחפש את הדרך לממש את ההשקעה (כלומר למכור את החברה לגוף שלישי) בשיעור ריווחיות גבוה. קרנות נחלקות בדרך כלל לפי תחומי התמקצעות – יש כאלה המחפשות השקעות בהיי-טק בלבד, יש כאלה שמעדיפות דווקא את התעשייה המסורתית, יש המשקיעות בקולנוע וטלויזיה, בביו-טכנולוגיה, חינוך, אנרגיה ועוד.

     

    בשל מקצועיותן ומומחיותן בענייני השקעות, יידרש מי שמבקש לקבל השקעה מקרן הון סיכון לרמת מוכנות גבוהה במיוחד – הוא יידרש לספק תשובות לשאלות הקשות ביותר ולהציג סקרי שוק מפורטים, תוכנית עסקית מקצועית, היתכנות עסקית אמיתית וצוות הנהלה מיומן. גם קרן הון סיכון, כמו המשקיע הפרטי ואף יותר ממנו, תדרוש לקבל נתח גדול בחברה וזכויות רבות בה. היתרון הגדול שלה, על-פי רוב, הוא היכולת להשקיע סכומי כסף גדולים יחסית בזמן קצר יחסית.

     

    מימון בסיוע המדינה

    גם למדינה יש מספר גופים שמסייעים במימון הראשוני של מיזמים. תפיסת המדינה היא שהיזמות מהווה מנוע צמיחה כלכלי מהותי, ולכן יש להשקיע ולסייע ליזמים. בין הייתר, ניתן לקבל מימון מהמדען הראשי (בעיקר בתחום הטכנולוגיה והתעשייה), מהרשות לעסקים קטנים ובינוניים, הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה, חממות טכנולוגיות ממשלתיות ועוד.

     

    היתרון הגדול הוא הגמישות היחסית בהשבת המימון – לפעמים הסכום שגויס מוגדר כמענק והוא יוחזר רק במקרה שהעסק מצליח להגיע לסך מכירות מסויים. החסרונות מתבטאים בדרך כלל בסכום הנמוך (יחסית) שניתן לגייס, במתן נתח מהחברה לגוף המממן ובקושי לעמוד בתנאי הזכאות למימון.

     

    בחרתם את המממן? עכשיו חשוב להסדיר את התנאים

    יש עוד לא מעט דרכים להשיג מימון – יש כאלה שלוקחים הלוואות ממשפחה או מחברים, יש שפונים לגופים פרטיים שמטרתם לסייע לעסקים בתחילת דרכם, יש מימון באמצעות הסדרי בארטר (החלפת שירותים בין עסקים) ועוד. לכל דרך יתרונות, חסרונות ומשמעויות שונות, ומובן גם שניתן לשלב בין הדרכים על-מנת לפזר את הסיכון.

     

    אבל מעל לכל חשוב להבין היטב את כל המשמעויות של דרכי המימון שבחרתם, על-מנת לבחור בזאת שתיטיב עם המיזם החדש ותמקסם את הפוטנציאל הגלום בו. לאחר שבחרתם את המממן – בנק, משקיע פרטי, קרן השקעות, או כל גוף אחר, חשוב מאוד להסדיר ולעגן בהסכם מפורט את תנאי המימון והחזרתו, ואת מערך הזכויות והחובות של כל אחד מן הצדדים.

     

    חשוב גם להתייעץ עם מי שעוסק ובקיא הן בהיבטים הפיננסיים והן בהיבטים המשפטיים, על-מנת למקסם את תנאי המימון וכן לצמצם ככל הניתן חיכוכים עתידיים סביב נושא מהותי זה.

     

    בפרק הבא: שמירה על קניינו הרוחני של העסק.

     

    ערן כהן-ציון הוא עורך דין בתחום המשפט התאגידי והיזמות העיסקית.

     

    האמור במדור אינו מהווה ייעוץ או המלצה משפטית. לכל מקרה צרכים שונים ונסיבות פרטניות, ואין להסתמך על המידע שלהלן ללא בדיקה של המשמעויות האישיות. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות.


    פורסם לראשונה 19/03/2010 10:48

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    הון עצמי או הלוואה?
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים