תמונת עולם: יציאת מצרים
האל המצרי אנוביס הגיע לפגישה עם פסל החירות, בת הים הקטנה יוצאת לטיול מסביב לעולם, האמריקנים מפסלים במרשמלו והיפנים מדמיינים חמץ. סבב אמנות גלובלי לפסח
רק השבוע קראנו בהגדה של פסח על יציאת מצרים, והינה זו הגיעה בסוף השבוע האחרון, בגלגול שונה לגמרי ובלוקיישן רחוק רחוק מהמזרח התיכון: ניו יורק. מן האופק הופיע פתאום פסל של האל המצרי הקדום אנוביס, בכניסה דרמטית א-לה חציית ים סוף, בואכה נהר ההאדסון.
הפסל, כשבעה מטרים וחצי גובהו, עשה דרכו למטרופולין האמריקני כבר השבוע, כקדימון לתערוכת "דיסקברי" בטיימס סקוור שצפויה להיפתח ב-23 באפריל. בעקבות אנוביס יגיעו מיצגים היסטוריים נוספים מקולקציית תות-אנח-אמון, שכבר הוצגה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק לפני 31 שנה.
תראו מי בא לבקר. אנוביס על רקע ליברטי איילנד (צילום: AFP)
ב-1979 משכה התערוכה לא פחות מ-1.8 מיליון מבקרים. אד קוץ', שנמנה עליהם מתוקף תפקידו כראש העיר דאז, חזר לקבל את פני אנוביס, שהגיח על ספינה בדרך לנמל הדרומי של ברודוויי, כשברקע פסל החירות. קוץ' בן ה-85 שמור היטב ולא זקוק עדיין לחניטה - אותו הליך שנועד להגן על המתים, שנערך תחת חסותו של אנוביס.
מתי נתנשק? אנוביס פוגש את פסל החירות (צילום: AP)
כאמור, אל פסלו של אנוביס דמוי התן יצטרפו פריטים עתיקים נוספים, בתערוכה "תות-אנח-אמון ותור הזהב של הפרעונים". הם ישהו בניו יורק כשמונה חודשים, עד לינואר 2011 - תקופה כמעט לא משמעותית ביחס להיסטוריה בת יותר משלושת אלפים שנה שעומדת מאחורי הפריטים, אך מספיק ארוכה כדי שתוכלו אפילו אתם להספיק לבקר.
בני העיר ניו יורק מקבלים את פני אנוביס (צילום: רויטרס)
צבא המשובטים
רגע לפני פתיחת התערוכה המצרית, מיהר האמן האנגלי אנטוני גורמלי לכבוש את לב העיר ניו יורק כשהוא מצויד בגדוד של חיילים כדי להשתלט עליה. אמנם לא מדובר ביצורים בשר ודם, אולם הדמויות האנושיות שנגלות לעוברים והשבים ברחובות הסואנים מגגות בנייני הענק וממדרכות הבטון בהחלט יוצרים אפקט מרשים בסבך הטופוגרפיה האורבנית.
פסל של גורמלי צופה אל מדיסון סקוור פארק (צילום: AFP)
פסל של גורמלי על רקע השקיעה במנהטן (צילום: AFP)
הפסלים הערומים, עשויים מברזל ופיברגלס, עוצבו על פי דמותו של האמן עצמו. השיבוטים הפלסטים של גורמלי פוזרו בכל רחבי מדיסון סקוור פארק - חלקם צופים מגגות הבניינים, חלקם נגישים להולכי הרגל הניו יורקים על המדרכות. אם יתמזל מזלכם תפגשו בהם גם אתם, לפני שיעזבו באוגוסט הקרוב.
פסל על הגג. בנייני מנהטן לרשות גורמלי (צילום: AFP)
במרכז העולם. פסל של גורמלי בלילה הניו יורקי (צילום: AFP)
בת ים - שנגחאי
מי שכבר עזבה את נמל הבית שלה בקופנהאגן בדרכה לצד השני של העולם היא בת הים הקטנה, פסלו המפורסם של אדוארד אריקסון שנוצר בהשראת סופר הילדים האנס כריסטיאן אנדרסן. פסלה של העלמה הוסר ממקומו הקבוע בנמל בירת דנמרק והועמס בעזרת מנוף על משאית בדרכו לשדה התעופה. היעד הסופי של הפסל המונומנטלי: שנגחאי שבסין, שם ייערך יריד ה'וורלד אקספו'.
בת הים הקטנה מוסרת ממקום מושבה בנמל קופנהאגן (צילום: AFP)
לרגל הפרידה מבת הים הקטנה, הגיעו מאות תושבים מקומיים אל שפת הים כדי לאחל לה דרך צלחה, לא פחות מכך לייחל לחזרתה בשלום. לא שהיא שבעה נחת בקופנהאגן, שם זכתה למנה לא מבוטלת של התעללויות בשנים האחרונות: מצביעתה בצבעים שונים ומשונים, עטיפתה ברעלה מוסלמית או בלבוש טורקי מסורתי ועד קטיעת אברים, גפיים ואף ראש. למרות זאת, הדנים כנראה לא שלמים עם ההחלטה לשלוח אותה לסין הרחוקה.
שמה נפשה בכפה. בת הים הקטנה בידי השופל (צילום: רויטרס)
למעשה מדובר בסוגיה שגרמה למחלוקת ציבורית קשה בדנמרק. למרות התנגדות גדולה של חלק לא מבוטל של האזרחים, הממשלה המקומית הכריעה לטובת שליחתה של בת הים כשגרירת האומה ביריד האמנויות הבינלאומי בשנגחאי. "זה כואב בלבי. אני אתגעגע אליה, למרות שהיא זוכה לטייל ולראות את העולם כדי לייצג את דנמרק", הודתה המורה כריסטה רינדום. גם היא מייחסת לפסל המפורסם תכונות אנושיות.
קשה הפרידה. תושבי קופנהאגן נפרדים מהשגרירה (צילום: AFP)
לא משחקים באוכל?
נראה שנימוסי השולחן לאו דווקא מחייבים את כלל אוכלוסיית העולם. אנחנו הישראלים אולי דוגלים בעקרון שלא משחקים באוכל, אולם במרכז "ריברפרונט" שבעיר סטיבנס פוינט אשר בוויסקונסין דווקא מאמינים שראוי ואף כדאי להשתעשע עם המזון אותו אנו אוכלים. כך למשל בתערוכה "פיפס ארט שואו", שנערכת זו הפעם השנייה ומוקדשת ליצירה בחומר חדש ומעורר תאבון: מרשמלו.
"פיפינג טום" של אד מרטל. מרשמלו באמבט (צילום: AP)
כ-40 עבודות פיסול, דיורמות וציורים, שנוצרו מתערובת הסוכר-תירס-ג'לטין החביבה על כולנו, נעשו על טהרת הבידור והם מרפררים לתרבות הפופולרית, כמו במקרה של "The Village Peeps" (הצדעה ללהקת הדיסקו מהסבנטיז שביצעה את YMCA), או "Peeping Tom" המציצני, ואף "Peep-aroni Pizza", שזה בכלל לקוח ממטבח אחר.
"פיפ סואיסייד" מאת ריק אופרמן. התאבדות בכיף? (צילום: AP)
"אנחנו עושים זאת בשביל כיף פשוט", אומרת מנהלת המרכז, ברנדה ג'ינגלס. "אמנות נוגעת ליצירתיות, והרבה פעמים תהליך היצירה נעלם והתערוכה הזאת בהחלט דורשת חשיבה יצירתית. יש כל כך הרבה נושאים. השנה יש יותר מניפולציה, הלבשה וחיתוך של הפיפס (כריות מרשמלו) - דברים שלא חשבת עליהם".
אם אין סושי, יראו עוגות. אזרחים יפנים ברופונגי (צילום: AP)
עוגה, עוגה, עוגה. בטוקיו נחוגה
רק טבעי שהאמריקנים יעשו אמנות מהאוכל שלהם, המרשמלו. ומה עם היפנים? היינו מדמיינים שהם יילכו דווקא על סושי. ובכן, הפתעה. בטוקיו הפתיעו אותנו והקימו פסל ענק דמוי עוגה בשם "עוגה מחייכת, עוגה שמחה" (Smile Cake, Happy Cake) לרגל חגיגות השנה השלישית לייסוד רובע רופונגי בעיר הפנימית של הבירה.
שיהיה בתאבון. עוגה חייכנית ומשמחת (צילום: AP)
עוגת התות הענקית - 5.8 מטרים אורכה, 7.3 מטרים רוחבה ו-6 מטרים גובה - נעשתה מחומר דמוי מרשמלו - ספוג, במקרה זה. מה שרק מעודד את הילדים המקומיים לחדור כעכברים דרך החור שפעור במרכזה. וההורים? הם יכולים לנוח בצד על גבי המזלג גדול המימדים שהוצב לצידה ולהזיל ריר. ממש כמונו בימי הפסח, כשאנחנו חושבים על חמץ.