שתף קטע נבחר

הקרב על רשות השידור ברשות הפלסטינית

העובדים הוותיקים, אנשי הפתח, טוענים כי הממונה חדש על השידור הממלכתי הפלסטיני, יאסר עבד רבו, החל במסע ניקוי אורוות. הם מזהירים מהפרטה ורואים עובדים חדשים - שלא מזוהים עם הפתח. ויש מי שרואה את השינוי התקשרותי לטובה

מזל שאין לפלסטינים ועד טכנאים. בצל הצעדים הנחרצים של ממשלת סלאם פיאד לבניית מוסדות המדינה הפלסטינית, מתרחש במוסדות אלה מעיין מאבק כוחות בין אנשי הפתח - שמרגישים שנדחקים החוצה, לעומת אנשים חדשים המשתלבים במוסדות האלה. אחד המקומות בהם מתנהל הקרב היותר מעניין הוא גוף השידור הפלסטיני, האחראי על הטלוויזיה והרדיו הרשמיים.

 

לפני כמה חודשים, מינה הנשיא הפלסטיני אבו-מאזן את מזכיר הועד הפועל של אש"ף, יאסר עבד רבו, לתפקיד הממונה על השידור הממלכתי הרשמי הפלסטיני. המטרה הייתה לנער את גוף השידור ולהכניס אליו סטנדרטים, שיוכלו להתחרות בגופי שידור שעשו לא מעט כאב ראש לרשות. בין המתחים: אל-ג'זירה והתחנה של חמאס, אל-אקצה.

 

עבד רבו החל במסע ניקוי אורוות, שכלל את הוצאתם לפנסיה של ותיקים בגוף השידור הרשמי, הכנסת כוח אדם צעיר והעברת שידורים והפקות לגופים פרטיים. הדבר החמור מכל - מבחינת אנשי הפתח - הוא היוזמה להפריט את גוף השידור הרשמי.

 

הצעדים הללו הותירו עובדים בטלוויזיה וברדיו ללא תעסוקה. "עבד רבו אומר שהוא רוצה להביא אנשים מקצועיים ורוצה להפוך את השידור למקצועי ובלתי מפלגתי, אבל מי אמר שהיותינו מפלגתיים הופך אותנו ללא מקצועיים ולא מבינים", אמר ל-ynet עובד בכיר בטלוויזיה הפלסטינית. לדבריו, אין כל כוונה לחדש ולמקצע את רשות השידור, אלא להחליש ולהדחיק את אנשי הפתח. "האם האנשים שהובאו הם יותר מקצועיים? האם מי שבאו יותר טובים מאלו שהועזבו? והאם מישהו יודע לומר מהם הקריטריונים לפיהם הם מחליטים מי בא ומי הולך", אמר העובד.

 

הפיכה לבנה

דבריו של העובד מתייחסים למה שקורה בטלוויזיה, אך הם רלוונטיים למה שקורה בגופי הממסד הפלסטיני האחרים, כשהחשש הוא שקבוצה בסביבתו של פיאד, מבקשת להכניס גורמים נוספים לתוך גופי השלטון - ובמקרה הזה לגוף השידור הרשמי, על חשבון אנשי פתח. בכירים בפתח דיברו על הפיכה לבנה שמתנהלת נגדם, ברמז להפיכה של חמאס ברצועה.

 

בפתח טוענים, כי אירועים של התנועה זוכים לסיקור הרבה פחות מאשר אלו של הממשלה, או אפילו של ארגונים פוליטיים קטנים יותר: "לא ייתכן שאירועי יום האדמה, שארגנה התנועה, זכו לכיסוי מינורי לעומת ארגונים שמונים בקושי מאות אשים, שזוכים לסיקור וגם זוכים לראות את אנשיהם משתלבים במוסדות השלטון, בטלוויזיה וברדיו".

 

יותר מכל מטרידה את אנשי הפתח ההחלטה על הפרטת רשות השידור הפלסטינית: "אף אחד לא מבין עדיין את ההחלטה, האם אלו מאיתנו שיודחו יזכו לפנסיה של הרשות, או יהיו נתונים לחסדיו של הגוף הפרטי? האם יחליפו אותנו בעלי חוזים אישיים? החוק לא נידון כראוי בין המעסיק לאיגוד המקצועי ולרשות, כפי שצריך להיעשות. אף אחד לא מכיר את החוק ואנשי עבד רבו ניצלו את העובדה שאין פרלמנט, שידון ביוזמות החוק האלה והם מצליחים להעבירם בקלות יחסית אצל הנשיא".

 

אנשי הפתח בטלוויזיה וברדיו אומרים כי בהיעדר כוח צבאי ובצל דיפלומטיה פלסטינית, הממשיכה להיות מוגבלת, התקשורת היא הדרך להיאבק בכיבוש: "במצב הזה, לתקשורת יש תפקיד מאוד חשוב בגיוס הציבור נגד הכיבוש ואם לוקחים את התקשורת הזאת בתירוצים של רצון להפוך אותה ליותר מקצועית - זה אומר שלוקחים מהפלסטינים את הכלי המרכזי של גיוס ההמונים נגד הכיבוש. כשבעזה יש הפיכה ובגדה יש כיבוש, לתקשורת הרשמית יש תפקיד מרכזי ביותר. ההתנהלות האחרונה מאיימת אפילו על הדבר היחיד שבאמצעותו אנחנו יכולים להיאבק בישראל - התקשורת", אומר פעיל הפתח מרשות השידור הפלסטינית.

 

על העברת תוכניות להפקת מקור, אמר העובד: "מעבירים תוכניות לאולפנים ולחברות הפקה חיצוניות, בעלויות של אלפי דולרים לתוכנית, בשעה שהחוק הפלסטיני אומר שחברות אלה צריכות להכניס כסף לרשות על שידוריהם ועל כל פעם שהן עולות לאוויר".

 

עכשיו - תוססים ומעניינים

אנשיו של עבד רבו ועיתונאים עצמאיים דוחים את הטענה. הם מציינים כי ההתפתחויות האחרונות הביאו לכך שהטלוויזיה הפלסטינית נראית תוססת ומעניינת כפי שאף פעם לא היתה. הם מזכירים את הדיון בפרשת רפיק אל-חוסייני, שהתנהל באולפן של חברת הפקה חיצונית, ונשחטו במהלכו הרבה פרות קדושות. בנוסף נידונה התנהלותם של בכירים ברשות על הניסיון של בכירים פלסטינים, בעיקר ביטחוניים, להשתמש במרותם וסמכותם כדי לנצל את מעמדם. בהקשר הזה אומרים אותם עיתונאיים עצמאיים ומקורבים לעבד רבו, כי דיונים מסוג זה לא יכלו להתנהל בטלוויזיה הפלסטינית, שמנעה כל ביקורת על הפתח והרשות.

 

עוד אומרים אותם עיתונאיים עצמאיים ומקורבים לעבד רבו, כי רבים מהעיתונאים הם בראש ובראשונה פעילי פתח, שבדרך הגשת

 הכתבות מדקלמים סיסמאות תנועתיות, שנמשכות על פני דקות שידור ארוכות, במקום להציג עיתונאות מקצועית קצבית שמדברת אל הצופה בגובה העיניים, בזמן שלצופה יש מגוון ערוצים לצפות בהם. "יש בטלוויזיה, כמו ברדיו ובמשרדי הממשלה האחרים, אבטלה סמויה זועקת, שיצרה הכל חוץ מרצון להתחרות בגופי שידור חזקים ולתת מענה לצרכן התקשורות הפלסטיני. אנו מעלים את השידור הרשמי לפסים מקצועיים ומודרניים וטבעי שאלה שנפגעים יתלוננו, אבל מדובר בעיקר בטענות פוליטיות ואין ולו טענה מקצועית אחת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורי פורת
עבד רבו. ניקוי אורוות?
צילום: אורי פורת
פיאד. משתלט על רשות השידור?
צילום: AP
מומלצים