מאדים מבקר את צביר הכוכבים אבוס
הערב מיד לאחר השקיעה יתרחש בשמים מחזה מרהיב כשהירח יפגש עם נוגה. זו לא תהיה הפגישה היחידה: מאדים מפלרטט עם צביר הכוכבים אבוס, המכונה כך על שם מקום לידתו של ישו
בערב שבת, יזדמן לכל מי שיביט לכיוון האופק המערבי מעט אחרי השקיעה מחזה מרהיב: הירח, כמעט בן יומו, יתקבץ עם כוכב הלכת נוגה, שמיום ליום אפשר לראותו טוב יותר בשמיים המערביים. הירח ימצא כ-4.2 מעלות צפונית לנוגה, כאשר חרמש הירח פונה לכיוון האופק ולכיוון השמש ששקעה מעט קט קודם לכן.
מי שירצה אתגר של ממש יוכל לנסות לצפות לכיוון האופק המערבי בסביבות השעה 7 בערב; אם האופק יהיה נקי והראות תהיה טובה, אפשר יהיה לראות גם את כוכב חמה, סמוך לאופק, יוצר עם הירח ונוגה משולש ישר זווית של 90 מעלות.
רצוי לסרוק את האזור במשקפת או בטלסקופ קטן עם שדה ראיה רחב כדי ל"צוד" את כוכב חמה החמקמק. מי שיצליח לראות את כוכב חמה מבעד לעדשת הטלסקופ, תוך שימוש בהגדלה של X30 ומעלה, יוכל להבחין בכך שכוכב חמה נראה ממש כמו העתק של הירח – צורת החרמש דומה לזו של חרמש הירח, אלא שגודלו הזוויתי של כוכב חמה קטן פי 180 מזה של הירח.
הסיבה ששני הגופים מראים אותו מופע נעוצה כמובן בעובדה ששני הגופים מקבלים את אורם מהשמש ומחזירים אותו אלינו. כך הם יוצרים זווית דומה בינם לבין כדור הארץ והשמש. הן כוכב חמה והן הירח מצויים (כמעט) בנקודה שבה הם בין השמש לכדור הארץ ולכן מרבית צדם המוסתר פונה אלינו.
הצד האפל של הירח
חרמש הירח המואר נראה הודות לקרני השמש הנופלות עליו, אך מי שיביט בירח במשקפת או בטלסקופ תוך שימוש בהגדלה קטנה, יוכל לראות את כל פני הירח, הווה אומר, גם את צדו החשוך, המוסתר מן השמש.תופעה זו בה אנו רואים גם את חלק הירח החשוך המואר באור המוחזר מכדור הארץ נקראת "ירח אפור" ומעניין לעקוב אחר חרמש הירח המתמלא (תופעה זו תראה ביתר שאת ככל שהשמים יחשיכו והניגודיות בין פני הירח לשמים תגדל).
נוגה מצוי בצד הרחוק של מסלולו ואנו רואים את רוב פני השטח המוארים שלו. למעשה הוא מהווה תמונת ראי של כוכב חמה, כאשר רוב פניו מוארות ופונות לכיוון השמש. אף על פי שקוטרו של נוגה גדול פי 2.5 לערך מזה של כוכב חמה, גודלו הזוויתי זהה בדיוק לזה של כוכב חמה בגלל הימצאו בצד הרחוק של מסלולו.
מאדים באבוס
גם כוכב הלכת מאדים מספק לנו עניין גדול בשבוע זה כיוון שהוא מצוי בשוליו הצפוניים של צביר הכוכבים הפתוח האבוס שבקבוצת סרטן. לזיהוי קבוצת סרטן בשמים אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה.
את מאדים אין כל קושי לזהות הודות לגונו הכתום-אדום והימצאותו מעט מערבה לזניט עם רדת החשיכה. מי שיביט בסוף השבוע במאדים במשקפת שדה או בטלסקופ קטן, יוכל לראות את צביר האבוס באותו שדה הראיה של מאדים.
צביר זה, הנראה בקלות יחסית בעין ממקום חשוך הוא אחד מצבירי הכוכבים הקרובים אלינו. קוטרו הזוויתי גדול פי 3 מזה של הירח והוא היה מוכר גם לקדמונים הודות לבהירותו הגבוהה.
שמו הלטיני, המקובל גם כיום והמצוטט בחלק מן האטלסים הוא פּרֶסֶפֶּה, אבוס, וזהו גם שמו המוכר בספרי האסטרונומיה שנכתבו בעברית לאחר קום המדינה.
מקור השם הוא במקום לידתו של ישוע הנוצרי שלפי הבשורה על פי לוקס, נולד באבוס : וימהרו ויבֹאו וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד והוא שֹכב באבוס (לוקס א' ב'). כיום ניתן לצביר שם מודרני יותר, הכוורת (The Beehive).
צביר האבוס היה ידוע כבר בימי קדם והיפארכוס כינה אותו נֶפֶליוֹן שפירושו ביוונית "הענן הקטן". הראשון שהצליח להבחין בכוכבי הצביר היה גלילאו שצפה בו בשנת 1610 ומנה בעזרת הטלסקופ שלו כ-36 כוכבים בצביר.
כמה כוכבים?
הצביר קוטלג גם בידי התוכן הצרפתי שארל מסייה שהעניק לו את המספר 44 בקטלוג שלו. במשקפת שדה קטנה אפשר למנות כ-100 כוכבים בשדה שגודלו פי שלושה מקוטרו הזוויתי של הירח המלא. מספר הכוכבים שיש בצביר נאמד בכ-500, בהם כמה ננסים לבנים, שהם השלב האחרון בחייו של כוכב קל.מחקרים שנעשו לאחרונה מראים שיתכן שמספר הכוכבים השייכים לצביר כפול. הדרך הטובה ביותר ליהנות מהצביר היא לצפות בו במשקפת שדה או בטלסקופים בעלי הגדלה שאינה עולה על X30, אחרת לא יהיה ניתן לראות את כל כוכבי הצביר בשדה ראייה אחד.
מרחק הצביר מהשמש כ-540 שנות אור, קוטרו כ-40 שנות אור, גילו מוערך בלמעלה מ-600 מיליון שנה והוא מתרחק מהשמש במהירות של 33 ק"מ לשנייה (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).
מאדים יהיה בקרבה מרבית לצביר האבוס ב-17 וב-18 באפריל והוא ממשיך בתנועתו הקדומנית על פני כיפת השמים לכיוון מזרח כשהוא מתרחק אט אט מהצביר. ביום חמישי, 22 באפריל, יחלוף הירח כ-4.5 מעלות דרומית למאדים ולצביר האבוס ולמחרת היום, ב-23 באפריל, הוא יחלוף כ-4 מעלות מדרום לכוכב הבהיר ביותר בקבוצת אריה – רגולוס.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
לפנייה לכתב/ת 
