שתף קטע נבחר

מי שמגלח את ראשו רשאי להיות חזן?

שאלה:

 

האם מי שמגלח את ראשו ופאותיו יכול להיות שליח ציבור?

 

תשובה:

 

שלום רב,

 

שאלתך היא למעשה האם מי שמסתפר באופן שאנו מכנים "קרחת" דהיינו שמגלח במכונת תספורת בסמוך לבשרו את כל שיער ראשו כולל את צדעיו ראוי לגשת להיות שליח ציבור. על מנת לענות על שאלתך נדון קודם בשאלה האם תספורת זו מותרת ורק לאחר מכן האם מי שמסתפר באופן זה רשאי לגשת להיות שליח ציבור:

 

איסור עשיית "קרחת"

אומרת התורה (ויקרא יט כז) "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך". למדנו מכאן כי ישנם שני איסורים אשר האחד מתייחס לשער שבצידי הראש והאחר מתיחס לשער הגדל על הפנים המכונה זקן. אולם דעת רוב הראשונים (אשר נפסקה להלכה בשולחן ערוך יו"ד קפא ג) היא כי קיים הבדל גדול בין שני האיסורים: באיסור גילוח הזקן נאסרה צורת הגילוח (בתער) ואילו באיסור תספורת צידי הראש נאסרה תוצאת הגילוח (שער קצר מדי). לכן בעוד את הזקן אסור מהתורה לגלח בסכין (תער) אך מותר לספר במספרים או במכונת גילוח (הפועלת בדומה למספרים), את צידי שער הראש אסור מהתורה לקצוץ גם במספרים ובמכונה מתחת לאורך של 4 מ"מ (שו"ת מלמד להועיל חלק ב' סימן סד).

 

העולה מדברים אלו כי לדעת השולחן ערוך יש להקפיד שלא לעשות תספורת כאשר התוצאה היא קרחת (פחות מארבעה מ"מ). (באופן עקרוני מותר לעשות קרחת על כל הראש ולהשאיר 4 מ"מ בצידי הראש אולם התוצאה אינה בהכרח אסטטית).

 

שליח ציבור העושה "קרחת"

השולחן ערוך פוסק בהלכות תפילה (אורח חיים סימן נג סעיף ד) כי אין לאפשר למי שעובר עבירה להיות שליח ציבור. לכן לכאורה היה צריך לומר כי מי שמגלח את כל

שיער ראשו ואינו משאיר שער באורך של לפחות 4 מ"מ, אפילו אם עושה כן במכונת תספורת, אסור לו להיות שליח ציבור שכן אדם זה עובר על איסור מהתורה. אף על פי כן אין הדבר כן, שכן רק מי שעובר עבירה במזיד פסול מלהיות שליח ציבור אך מי שעובר עבירה בשוגג מותר לו להיות שליח ציבור. לענין זה שוגג יכול להיות איסור שרבים נכשלים בו ואינם מודעים כלל לחומרתו (משנה ברורה שם ס"ק פב) ומכיוון שאנשים רבים המקפידים על שמירת מצוות עוברים על איסור זה אין לפסול בגינו אדם מלשמש שליח ציבור.

 

איסור מחלוקת

באופן כללי יש לזכור כי איסור מחלוקת הוא גם כן איסור חמור ולכן נכון וראוי שלא לעורר מחלוקות מיותרות בבית כנסת (וכל מחלוקת מיותרת...) ולתת רק לגבאים הממונים להחליט בענין הראוי ושאינו ראוי להיות שליח ציבור (משנה ברורה שם ס"ק נג). יתר על כן, אפילו אם היה מדובר בעבירה הפוסלת את שליח הציבור, אם מסיבה כלשהי הדבר אינו מהווה בעיה בעיני הציבור, כתבו הפוסקים שאין לעורר בדבר מחלוקת (אגרות משה אורח חיים חלק ה' סימן ג'). וגדול השלום. כל טוב (משיב: הרב אורי סדן)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים