שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "בחברון נפל האסימון: שלב האלימות נגמר"
    החיילים כבר לא מרביצים סתם לערבים, מתנחלים הולכים לרופא שיניים פלסטיני, מנגנוני הרשות מספקים את הסחורה - ואפילו המדינה שבונה סלאם פיאד לא באמת מפחידה. בראיון פרידה ל-ynet מתאר מח"ט חברון כמעט אוטופיה, אבל גם הוא זוכר: רק בפורים האחרון הכל יכול היה להתפוצץ - ולא כל יום פורים

    חג פורים האחרון עלול היה להפוך לאירוע אלים ומסוכן בחברון. המתיחות הקבועה בעיר מתחדדת תמיד בחג זה בגלל יום השנה לטבח במערת המכפלה, והפעם הייתה עוד תוספת שתרמה לגובה הלהבות: ההכרזה על מערת המכפלה כאתר מורשת לאומי. בסוף זה נגמר בכמה הפרות סדר, מעט אבנים ואנחת רווחה גדולה בקרב מפקד החטיבה יהודה, שנערך לתרחיש קיצון.  

     

    "הייתה פה החלטה של המתיישבים לא לספק מוטיב שלילי, לא להתחכך, לא להתעמת. כשבחברון מתקבלת החלטה כזאת, יש פה משהו ששווה להסתכל עליו", אמר בראיון ל-ynet אלוף-משנה אודי בן-מוחא. "בקרב ההתיישבות יש תהליך של התבגרות והתפכחות. ישנה הבנה של החוק והמשפט, הבנה על ההשפעה השלילית שיכולה להיות מצד התקשורת, והבנה של תדמית - זה הפך עבורם חשוב יותר מאשר לזרוק אבנים". יצוין כי הראיון עם המח"ט היוצא נעשה לפני השריפה שפרצה בבית העלמין היהודי בעיר, שהעלתה טענות מצד היהודים כי הפלסטינים הם שאחראים להצתתו.


    "מערכת שוקלת ומאזנת". אל"מ בן-מוחא בעיר האבות (צילום: גיל יוחנן)

     

    להמחשת דבריו, מזכיר אל"מ בן-מוחא את השינוי שחל ב"מאחז הגבורה" ליד ציר המתפללים. "בקיץ, באופן קבוע היו יהודים זורקים אבנים על ערבים, פשוט טירוף, אי אפשר היה לעמוד בזה. התדמית הזאת פגעה בהתיישבות בצורה מאוד קשה. לפני שנה נפל אסימון - עכשיו עושים לילדים חוגים, לוקחים את הנוער לקייטנות, העיקר לא לתת לו להגיע לאלימות. ברגע שהמקום בוחר בהחלטה אסטרטגית להתמודד עם הנוער ולעשות דברים ולא להזיק למקום, זאת החלטה חכמה. גם בימים אלה, סביב הקפאת הבנייה, לא רואים את שהיה בעבר. יש הבנה לאורך זמן שהאלימות זה לא הסיפור, שהשלב הזה נגמר".

     

    שיקול אחד ויחיד: ביטחון

    עד שהגיע לתפקיד הנוכחי, עבר בן-מוחא מסלול יוצא דופן: הוא החל את שירותו בקומנדו הימי, לאחר קורס הקצינים הגיע דווקא לגולני, היה סגן מפקד יחידת העילית "אגוז", פיקד בין היתר על גזרת נצרים בגוש קטיף כמג"ד שמשון, שימש מפקד חטיבת מילואים והקים את חטיבת שגיא הפועלת בגבול ישראל מצרים. אבל חברון, הוא נזכר, הייתה משהו אחר.

    "ככל שאתה עוסק בזה יותר - מתבהרות לך הרזולוציות של תפקיד מסוג כזה", הוא מסכם.  

     

    בעוד ימים ספורים יעזוב אל"מ בן-מוחא את העיר בתום שנתיים, שבמהלכן הצליח להגיע להישגים לא מבוטלים בסיכול טרור ובשמירה על הרגיעה היחסית - דבר שאין לזלזל בו בגזרה כה נפיצה.

     

    אבל אולי ההישג הכי מרשים שלו, הוא מערכת היחסים התקינה עליה הצליח לשמור עם התושבים היהודים בעיר - בימים שבהם הולך ומעמיק הקרע בין חלקים מציבור המתנחלים לצבא. הקצין המיועד להחליף אותו, למשל - סא"ל גיא חזות, קצין צנחנים מוערך המשמש כיום כסגן מפקד החטיבה האדומה - הספיק כבר, עוד טרם המינוי הרשמי והעלאה בדרגה, לשמוע דברי ביקורת מימין, על רקע התבטאויות מהעבר. חזות, אגב, הותקף על ידי מתנחלים ונפצע, לפני כחמש שנים כשהיה מג"ד בגזרת הר ברכה.

     

    "אי אפשר להגיד שאיו"ש לא נושק לעניין הפוליטי", מסביר בן-מוחא את המציאות שבה הוא פועל, ואולי רומז לסיבה שבעטיה העדיף שלא להתראיין עד כה. "צריך מאוד להיזהר, כי אפשר לעשות כאן טעויות, אפילו להיכשל במילה בשיחה".

      

    "אין מקום לברוגז"

    הפוליטיקה, הוא טוען, עוברת מעל ראשו: "ההחלטות שלי מתקבלות בהיבט הביטחוני, ואסור ששום שיקול אחר יהיה כאן. הנטייה הטבעית של מפקד קרבי היא להילחם. אבל עם הזמן, אתה לומד שזה לא הכל כאן. צריך לדעת מה קורה בסביבה, אחרת קשה מאוד לפעול. גם התרחשויות מדיניות משפיעות פה על השטח. כשאתה נדרש לסכל טרור, דבר יכול לבוא על חשבון דבר אחר. כל החוכמה זה לנהל מערכת ששוקלת ומאזנת את הדברים".

     

    הוא נמצא בקשר רציף עם ראשי המתנחלים, מדבר איתם בטלפון כמה פעמים יום, נפגש ומתעניין. לאורך כל תפקידו לא ספג קללות, אבל היה עד למספר אירועים שבהם אנשיו נפגעו - גם פיזית - מידי מתנחלים. "לקח לי הרבה זמן ללמוד את התיישבות ולבנות איתה מערכת יחסים", הוא אומר, ומוסיף שגם היום, הוא לא בטוח שהוא מבין אותם לגמרי. "זה נושא מורכב, קבוצות, זרמים, מערכות יחסים, אידיאולוגיות, לפעמים גם אינטרסים".

     


    פינוי בית המריבה. "אירוע דרמטי ביותר" (צילום: AFP)

     

    "בסופו של דבר", הוא קובע, "ההגנה והביטחון זה הבסיס שעליו הכל צומח". כך היה לדבריו אחרי פיגוע החדירה לפני כשנה לבית חגי, או פינוי בית המריבה לפני כשנה וחצי. את האירוע האחרון הוא מגדיר "דרמטי ביותר, משברי, שחרג מגבולות חברון והשפיע על כל מדינת ישראל. הדרך חזרה משם הייתה דרך הביטחון. בניית האמון החלה מהדברים הפשוטים, להמשיך לעשות את תרגילי ההגנה, לוודא ש'כוננות מתפללים' עולה בשעה שלה, להיות קשוב לנושא. זה הכי אמיתי והכי נכון".

     

    ובכל זאת, מערכת היחסים עם המתנחלים אינה פשוטה, ולא אחת חשדנית. "יש הרבה דברים שמכעיסים אותם", הוא מודה. "לא הכל ניתן לספר, למרות שמדובר באנשים עם בקיאות של 40 שנה ויותר בגזרה. לפעמים צריך לדעת לספוג ולהכיל, אין כאן מקום לברוגז. לא חשתי שמישהו שונא אותי בתור אודי - לפעמים כעסו עלי כצה"ל".

     

    "הרשות נלחמת בחמאס בצורה משמעותית"

    אחרי שחילק מחמאות למתנחלים, הוא עובר לצד הפלסטיני - וגם כאן יש לו כמה מילים טובות לומר. במהלך הסיור בצד הערבי של העיר, הוא מברך לשלום את הרוכלים בחנויות, זורק חצי חיוך. "גם הפלסטינים עוברים שינוי. הם פשוט רוצים לחיות, נהנים מהשיפור הכלכלי".

     

    שבחים מיוחדים יש לו למנגנוני הביטחון הפלסטיניים. "יש להם אינטרס לשמור על הביטחון, הם נלחמים בחמאס בצורה משמעותית. בפגישות אפשר לשמוע שהם רוצים לנהל חיים אחרת. יש בהחלט התבטאויות שלא שמענו בעבר". הוא מסביר כי הצלחת מנגנוני הביטחון נשענת לא מעט על הצלחת מערכת הביטחון הישראלית, שהורידה את רף הטרור בגדה במידה ניכרת. "אפשר בהחלט לבנות עליהם בפן הטקטי. הם מבקשים בקשה - אחנו מגיבים תוך דקות, וזה יוצר אמון".


    רגיעה בגזרה נפיצה. חיילים בחברון, בחודש שעבר (צילום: AFP)

     

    הוא סבור שבעתיד יהיה ניתן אף להרחיב את פעילותם. "כרגע לא הוחלט שמעבירים אליהם אחריות ביטחונית, אבל זה אולי אפשרי בתנאים מסוימים. הם רוצים זאת, אבל זה תלוי בבשלות מבצעית. אנחנו מתייחסים אליהם באופן רציני, הם כבר עמדו בכמה מבחנים. לא מעלים על הדעת לזלזל בהם, ולכן הם גם מקבלים מרחב פעולה".

     

    בהסתכלות עתידית, על רקע תוכניות הקמת המדינה של ראש הממשלה הפלסטיני סאלם פיאד, אומר המח"ט כי הוא אינו רואה בה כל איום: "לבוא ולהגיד שאם הם בונים מדינה, אז יהיה להם צבא והם יילחמו נגדנו? זה לא מה שרואים כרגע בשטח. רואים מאמץ להילחם בחמאס, רואים מצב שבו האינטרס הישראלי מתחבר לאינטרס שלהם - והם ממשיכים בתהליכי הבנייה שלהם".

     

    מלבד היחסים המשתפרים בין כל הגורמים בגזרה, הרגיעה בשטח היא גם תולדה של מה שקורה מתחת לפני השטח, ותופס בפועל כשני-שלישים מזמנו של המח"ט: סיכול טרור. לרוב הפעילות נסתרת מהעין, אך לפעמים היא זוכה לכותרות, כמו נסיון המעצר של המחבל הרוצח עלי סוויטי, שבמהלכו נהרג בחילופי האש בבית עווא. בעקבות הסיכול היעיל, לדבריו, חל שינוי ב"מפת הטרור" המקומית: "חמאס ואחרים עוסקים בלשרוד, קשה להם לשקם את התשתיות ולייצר חוליות. זה מביא לתופעת 'המפגע הבודד', שראינו בשנה האחרונה".

     

    "התארגנות לפיגוע יהודי? לא קיימת"

    תחום אחר שדורש טיפול מיוחד, באופן ספציפי בגזרת חברון, נוגע להתנהגותם של חייליו של  בן-מוחא, וליחסם לאוכלוסייה המקומית. "כולנו שילמנו את מחיר הסטיגמה", הוא אומר. "כשאני התחלתי את התפקיד, הפריע לי שנוצרה תדמית לפיה אם אתה משרת בחברון, אתה מרביץ לערבים. אנחנו עושים היום מאמצים אדרים כדי למנוע את הדברים האלה, משיחות עם חיילים ועד הכנה יסודית למה מצפה להם פה. היום, ברחוב חברון לא תראה מה שהיה פעם - הכאת עצורים, אלימות, התנהגות בוטה. אפשר לראות את השינוי הזה לא במצגת שלי, אלא בדיווחים חיצוניים, כמו של הצלב האדום".

     

    סוגייה שמקבלת הבלטה יתרה, בעיקר בחברון, היא גילויי סרבנות של חיילים. לדעתו, ההתמודדות האמיתית אינה מול קומץ מניפי השלטים. "איתם הכי קל להתמודד", הוא אומר. "עושים תחקיר, מענישים וזה נגמר". הבעיה האמיתית, לדבריו, היא "אותם חיילים וקצינים שקשה להם ביומיום - לא כאלה שעולים על הגג ומסרבים פקודה".


    בן-מוחא (מימין) מסייר בעיר עם מחליפו, סא"ל גיא חזות (צילום: גיל יוחנן)

      

    הוא מספר על קצינים תושבי המקום או בעלי קירבה משפחתית לאנשי חברון: "זה עניין של מפקדים, שצריכים לדבר על זה כל הזמן, להסביר, להתמודד, לא להתעלם. כשאני עושה שיחות לחיילים מישיבות ההסדר, אני מבהיר להם בדיוק מה מותר ומה אסור. בסופו של דבר, יש משימות שנכון שהמשטרה ומג"ב יעשו, אבל אסור לקבל החלטות שמישהו לא יבצע בגלל שהוא חובש כיפה".

     

    בסיור, בדרך חזרה, חולפים בציר ציון, שם ניתן לראות המחשה נוספת לשקט הביטחוני היחסי.

    בקיץ 2009 זעמו המתנחלים על מערכת הביטחון, שפתחה לראשונה זה שנים את הכביש המוביל למערכת המכפלה לתנועת פלסטינים. חששם כי הדבר יפגע בביטחון, התבדה לפי שעה. "חולפים פה בסך הכל 22 כלי רכב, והשקט נשמר", אומר המח"ט, בעודו מצביע על כמה חנויות פלסטיניות.

     

    "יש פה דילמה של התושבים היהודים, האם לקנות או לא לקנות אצל הערבים", הוא מספר על המציאות היומיומית. "בסוף החיים יותר חזקים, קונים איפה שהכי זול. יש פה למשל רופא שיניים פלסטיני. תשאל, האם יהודי יעשה ניתוח במקום כזה? גם פה התשובה חיובית. לפעמים לאידיאולוגיה יש כנראה גבולות".

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מהקומנדו הימי לחברון. אל"מ בן-מוחא
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: נועם מושקוביץ
    הפרות סדר בעיר. "התרחשויות מדיניות משפיעות על השטח"
    צילום: נועם מושקוביץ
    צילום: איי פי
    ציר המתפללים. כבר לא זורקים אבנים על ערבים
    צילום: איי פי
    מומלצים