יום עצימת העיניים במחסומים
ביטול הסיור של מורי עירוני א' בגדה המערבית מוכיח שהאמת מפחידה יותר מדי אנשים, עד כדי כך שאסור להראותה
בשעה זו אמורים היו מורי בית הספר עירוני א' בתל אביב לסייר במחסומים ובכפרים בגדה המערבית, אך בעקבות התקפות ישירות ואיומים מרומזים, ביטל מנהל התיכון רם כהן את הסיור.
מה יש במחסומים האלה, מה יש בגדה המערבית, מה יש בהתנהלות המדינה - שמפחיד כל כך הרבה אנשים? מפחיד עד כדי כך שאסור לראות ואסור להראות?
חברות מחסום-ווטש רוצות להראות את מה שהן עדות לו ומתעדות כבר עשר שנים. ייתכן שאנשים יראו ויגידו: "אחלה, ככה צריך להיות והכל בסדר, לא ראינו שום דבר חריג". במקרה כזה, לא קרה שום נזק. מקסימום יום טיול ברחבי הגדה.
אבל זה לא מה שקורה. לסיורים האלה מגיעים בדרך כלל אנשים שמכנים את עצמם שמאלנים, כאלה שמתנגדים לכיבוש ולהתנחלויות ומי שבטוחים שהם יודעים בדיוק מה הם הולכים לראות. גם האנשים האלה, לא מוכנים להלם שחוטפים אחרי הסיור. הם מעידים בסופו: "לא תארתי לעצמי, לא שיערתי. אם היו מספרים לי לא הייתי מאמין".
הסיורים מראים תוואי גדר משוגע, שבו לכפרים שלמים יש גישה ישירה ופתוחה לתוככי ישראל אבל מחסום מפריד בינם לבין הכפר השכן. בית שגודר מכל עבר ולו רק פשפש יציאה קטן שמחבר אותו לכל העולם (בחיי, יש בית כזה, בגבול ההתנחלות אלקנה). כפרים שלמים סגורים כמעט מכל עבר בגדרות וחסמי עפר ואבנים ושערים חשמליים. פארק שכולל בריכה טיפולית שנמצא בשטח מוניציפאלי של הכפר עזון נהרס מפני שהוא בשטח C. כבישים רחבים ורבי מסלולים שמשמשים רק את המתנחלים בעוד שהפלסטינים שמספרם גדול עשרת מונים מסתפקים בדרכים משובשות.
את כל הדברים רואים בסיורים, בלי פרשנות. בלי עריכה. הצופה יסיק מה שיסיק. שיחשוב לבד אם לכל מה שהוא רואה יש קשר לביטחון או למשהו אחר, בלתי נתפס.
למה אסור שאזרחי המדינה, אלה שמשלמים מסים ואלה שהולכים לקלפי, יראו מה עושים בשמם, בכספם? האם לא מחובתו של מנהל בית ספר להראות למורים שלו ואפילו לתלמידיו את המציאות כפי שהיא?
אותו היגיון לא איפשר גם להכניס מפה של הגדר והמחסומים בגדה המערבית לתוכנית ששודרה בפריים טיים בטלוויזיה. מה היה נגרע מכבוד המדינה או בטחונה אם כוווולם היו צופים במפה שקצין צה"ל במילואים כמעט חירף את נפשו כדי שחס וחלילה אף עין אזרחית לא תשזוף את האמת המשורטטת בה?
אף אחד לא כופה פרשנות על מורי בית הספר. אם הם יראו את הבית המגודר מכל עבר ויגידו שזה ממש בסדר, אם הם יחשבו שהפארק והבריכה הטיפולית הם איום בטחוני, אם הם יחשבו שיש למדינה מספיק כסף על מנת להוציא מעל עשרה מליון שקל לקילומטר של גדר ולפתל אותה כך שאורכה יהיה פי שלושה מאורך הקו הירוק. אם הם יחשבו שאין שום בעיה מוסרית בכבישים נפלאים שאסורים לגישת הפלסטינים. אם הם יחשבו כך, אף אחד לא יזריק בכוח דעות שונות לראשם.
אבל תנו להם לראות זאת ולהחליט אם זה בסדר או לא.
למה מי שמתעקש להראות את האמת לעם ישראל, לא חלילה להלשין לגויים, לא לגולדסטון האנטישמי, אלא לספר אותה לנו, לחיים בתוכנו - נחשב בוגד? ממתי הצבת מראה נחשבת לחתרנות? אולי אלה שמתעקשים להראות את האמת, הם דווקא הציונים האמיתיים והפטריוטים מהזן המשובח ביותר?
עדנה קנטי, חברה בארגון מחסום-ווטש
לפנייה לכתב/ת 
