כל עצמותי אומרות שירה באשקלון

באחד ממוספי חג השבועות התפרסם נספח בנושא העצמות המוסלמיות בממילא, השכונה שבה מתוכנן להיבנות מוזיאון לסובלנות. העצמות באשקלון הן הבל כמו העצמות המוסלמיות בירושלים.

הדת היהודית במיטבה לא עסקה במה שקורה אחרי המוות. לנוצרים ולמוסלמים יש מגילות שלמות, בעוד שליהודי יש רק סוף. אבל לאלה שנשארים חיים מאחור, יש מה לעשות; כי מהן עצמות יהודיות או מוסלמיות? ממתי עצמות הן קודש? ממתי יודעים אלו עצמות נמצאות באיזשהו מקום? האם ישנה פיסת אדמה אחת בארץ ישראל שלא הייתה פעם, שכבה על גבי שכבה, שדה קברים כלשהו? האם מתחת לעצמות באשקלון לא חבוי בית קברות קדום אחר? אולי יוונים ירוצו לארץ ישראל לחפש את אבותיהם, האיטלקים את אבותיהם הרומאים, הכנענים את עצמות אבותיהם? הרי גם מי שנוהג לעלות לקברי אהוביו, יודע שרק עד דור הנכדים זוכרים מי קבור שם.

ההשתטחות על קברי צדיקים זרה ליהדות של "מעפר באת ואל עפר תשוב". פולחן המוות הפגאני זר לה גם כן, לאומה שמנהיגה האגדי קבור בסתר ומקום קבורתו לא יוודע לעולם כדי שלא יעבדו את עצמותיו.

הרי אין די מקום לקבורתם של שבעת מיליון אזרחי ישראל החיים היום. מה לעשות? הם ימותו. עשו חשבון כמה שטח נדרש למטר וחצי על שני מטר בור, אפילו אם יחפרו מערות קבורה. ממני ממילא לא יישאר דבר. אהיה במקרר של האוניברסיטה ולא תהיה גופה כי היא תישרף כמו שנשרפו עצמות שאול המלך.

רק בימי בית שני ובהשפעת הבבלים החלו היהודים לדבר על העולם הבא והחלו לחכות לתחיית המתים. אך הרי אפילו אם אתה אלוהים, אתה יודע שעד היום אף אדם לא חזר מהאופל. ונניח שתהיה תחיית מתים. איפה יהיה מקום לשבעה מיליארד בני האדם שחיו על פני כדור הארץ מתחילת האנושות עד היום, כאשר יתווספו היהודים או הלא יהודים לשבעת מיליארד המתים העתידיים?

מדוע מגוחך בעיננו לראות חרדים מתרוצצים סביב עצמות, ובו בזמן מנסה הארץ שאני אוהב לבזות את עיריית ירושלים על שרצתה להקים מוזיאון לסובלנות? כאב העצמות הערביות אינו שונה מכאב העצמות היהודיות, הכנעניות או החוריות. חאג' אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים, הבין זאת כי רצה עתיד לעמו ולא למתי עמו.

אני מעריץ את האדריכל פרנק גרי על גדולתו ויפי פועלו. לא היה מזיק לירושלים שייבנה בה בניין מרשים כהצעתו. נכון ששוטרי תרבות עבריים שוללים את גדולתו כמו שהם שוללים את רוב מה שהוא נפלא מעיניהם, וכמו שהם מבכרים להניח לתקן את האקוסטיקה הלקויה של היכל התרבות בתל אביב מפני שההיכל הוא יצירת מופת ארכיטקטונית.

באשר למתים, הם אינם בני האדם שהיו כאשר חיו. הם עצמות ואם מישהו יכול לזהות עצמות יהודיות מבין עצמות אחרות - שיקום. האנשים החיים יכולים להיות עמים וגזעים וממלכות. המוות אחד לכולם ואינו מפלה איש מאיש. איש מכלב. כלב מג'וק. כולם היו ויהיו בניו כי הוא מחכה לכולם מיום היוולדם. אין תהילה לו והלוא "אין במוות זכרך; בשאול מי יודה לך", נכתב בתהילים ו', כאשר היינו עם של חיים ולא של האדרת המוות.