שתף קטע נבחר

ראש העיר שפרעם לפרס: בטל האישומים בלינץ'

הנשיא פרס בא לטקס לציון 100 שנים לעיר שפרעם. ראש העיר ביקש ממנו לבטל את האישומים, נגד מבצעי הלינץ' בעדן נתן זדה: "כל עוד התיקים האלה פתוחים, גם הפצעים יהיו פתוחים". לפני הטקס הפגינו עשרות ערבים, שקראו גם הם לבטל האישומים

קונצנזוס בשפרעם בנוגע לאישומים בלינץ': ראש העיר שפרעם, נאהד ח'אזם, פנה הערב (יום א') לנשיא המדינה שמעון פרס, וביקש ממנו לסגור את התיקים נגד הנאשמים בלינץ' בעדן נתן זאדה, שביצע את הפיגוע בעיר בו נרצחו ארבעה בני-אדם באוגוסט 2005. "הבא לסגירת התיקים, כי כל עוד התיקים האלה פתוחים, גם הפצעים יהיו פתוחים", אמר ראש העיר.

 

פרס השתתף בשפרעם בטקס לציון 100 שנה להכרזת העיר כרשות מוניציפלית, בו השתתפו כ-1,000 בני-אדם. בין היתר הגיעו לשפרעם השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן וראש העיר נצרת, ראמז ג'ראייסי. הנשיא התייחס בתחילת דבריו לברכות החמות שקיבל, והוסיף: "זה לא משנה איך קוראים לאלוהים, אך הוא ציווה שני דברים: אחווה בין בני-אדם ושלום בין העמים".


הנשיא פרס בטקס בשפרעם (צילום: שי וקנין)

 

בפתח דבריו הוא התייחס לפיגוע בעיר שביצע המחבל היהודי: "האירוע האלים ורציחתם של אנשים חפים מפשע, לא ישכחו. יש להפיק לקחים ולא ניתן שדברים כאלה ישנו. בצדק ובחוכמה נשלב ידיים כדי לתקן עיוותים ולהגליד פצעים. אסור לנו לתת לאירוע נורא זה לפגוע במהותה של שפרעם, המהווה קהילה רבגונית וסובלנית, שיש בה כבוד הדדי בין בני אמונות, עדות ומסורות שונות. עיר שמסוגלת להראות את השורשים ההיסטוריים של מוסלמים, נוצרים, דרוזים ויהודים, ועיר היודעת להסביר פנים לאורחיה. עיר שאינה דורכת במקום, אלא צועדת קדימה".

 

הוא קרא לפעול ביחד, ליהודים וערבים, למען השלום: "אין בדעתי לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח. כמו שאין לאחרים זכות להמעיט בהישגיה של שפרעם. אני קורא לכל תושבי שפרעם, ולכל תושבי ישראל לפעול באופטימיות וביחד. לעשות צדק, ולהעמיק שוויון בחובות ובזכויות האזרחיות. נפעל יחדיו במאמץ כן ואמיתי להשכין שלום באזורינו. לא נאפשר למחרחרי הריב לחרחר ריב בינינו".


קבלת פנים חמה וגם דרישה לפרס (צילום: שי וקנין)

 

הנשיא פרס דיבר על השכנה מצפון, לבנון: "שפרעם, בגלל עברה והרכבה, עוקבת אחר מערכת יחסינו עם שכנינו. ובמיוחד עם לבנון. אני, ככל ילדי ישראל קיוויתי, ואני עוד מקווה, שנחיה בשלום עם לבנון. שלבנון תחיה בשלום עם עצמה. אין טעם לשוב לחרבות כדי להשיג מים או להגדיל שטח. מים אפשר להתפיל ושטח אפשר להעשיר במדע. נבנה לגובה ואת השטחים נשאיר ירוקים לגידולי שדה, לדשא ולפרחים. למגרשי משחקים לילדנו. עדיף שילדנו ישחקו כדורגל מאשר נערינו יצטרכו לשאת רובים".

 

הוא גם העביר מסר לשכנה מצפון: "אני קורא לתושבי לבנון ואומר להם: יצאנו מלבנון כדי להיות ידידים. אנו רוצים לחיות אתכם בשלום ובידידות. אין צורך באיומים הדדיים. שלום הוא מטרה נעלה המדברת בעד עצמה. עם הפלסטינים התחלנו במשא ומתן עקיף. אני מקווה שבימים הקרובים ייהפך לישיר. ואני מקווה שהזמן הקצר שעומד לרשותנו ייהפך ליתרון, שכן כולנו נצטרך לפעול במרץ רב. עם לבנון וכל יתר שכנינו. אין אפילו צורך במשא ומתן. מספיק מילה אחת. שלום. למלחמה אין עתיד. שוחרי השלום הם שיביאו עתיד חדש לאזורינו".

 

הפגנה לבטל האישומים

קודם לטקס, הפגינו כמה עשרות תושבים בדרישה דומה. המפגינים, אנשי תנועת בל"ד, בני הכפר וכמה נציגים מחד"ש, קראו לביטול כתבי האישום נגד הנאשמים בלינץ' במחבל היהודי עדן נתן זדה, שביצע את הפיגוע בעיר בשנת 2005 ורצח ארבעה בני-אדם. בהפגנה השתתף גם ג'מאל ספורי, פעיל פוליטי בתנועת "בני הכפר" ואחד הנאשמים בלינץ'.


ח"כ זחאלקה בהפגנה בשפרעם (צילום: אחיה ראב"ד)

 

ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד), שהשתתף בהפגנה שהתפרזה לפני שנפתח הטקס, מתח ביקורת על הנשיא: "התושבים פה כועסים, כי פרס הבטיח לאחר שביקר בעיר אחרי הטבח - שלא יהיו פה כתבי אישום נגד התושבים, אך בסופו של דבר הוגשו כתבי אישום כאלה. הוא היחיד שיכול גם כרגע לעשות משהו בעניין זה, להביא לביטול כתבי האישום. אך הוא לא עושה זאת. זו התביעה העיקרית ממנו - לסגור את התיקים, כי אחרת המסר הוא שאין לערבים זכות להגן על עצמם".

 

המפגינים הניפו דגלים שחורים, דגלי פלסטין וכרזות שקראו לביטול כתבי האישום נגד הנאשמים בלינץ' בנתן זאדה. הם קראו קריאות ובהן "פרס תלך מכאן", "אדמת שפרעם היא חופשית".

 

בשפרעם אמרו עם זאת, כי ההפגנה היא גם אקט פוליטי פנימי כנגד ראש העיר, שנתמך בבחירות על ידי חד"ש. חברי הכנסת של המפלגה וראשי רשויות ערביות אחרות הגיעו לאירוע שבו השתתף פרס.

 

Read this article in English

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ההפגנה בשפרעם
צילום: שי וקנין
צילום: חגי אהרון
זירת הפיגוע בשפרעם, אוגוסט 2005
צילום: חגי אהרון
מומלצים