"האו"ם אינו יכול לקבוע מי התוקפן"

מועצת הביטחון התכנסה אתמול אחרי-הצהריים לישיבת חירום באווירה של משבר. הנציגים דיברו בשבוע שעבר כל כך הרבה על האפשרות, שהמשבר המזרח תיכוני ידרדר למלחמה, אולם כאשר זה קרה – הם שוב לא היו מוכנים לה, והופתעו. אותו דבר ניתן לומר על אנשים רבים אחרים, שיכלולדעת טוב יותר. זאת בעיקר משום שנאצר גירש את כוח החירום – ולא היה במקום משקיף נייטרלי.

ישראל נהנתה הפעם מן היתרון להיות הראשונה שתטען בפני מועצת הביטחון על היותה קורבן לתוקפנות. נישא המועצה, הנס טאבור, אמר שהוא קיבל הודעה על ההתפקה המצרית מפי נציג ישראל, גדעון רפאל, בשעה 3:10 לפי שעון ניו-יורק, וממצרים עשרים דקות לאחר מכן. מר רפאל אמר, שכוחות יבשה ואוויר מצריים נעו נגד ישראל, וכוחות ישראליים יצאו להדפם.

הנציג המצרי טען, שישראל ביצעה "תוקפנות בוגדנית ומחושבת מראש" בתוקפה את רצועת-עזה, את סיני ואת נמל התעופה של קהיר.

הודו תבעה את גינויה של ישראל. אך ההצעה המסוכנת ביותר היתה זו של הנציג הסובייטי, פדורנקו, שרצה כי ההחלטה בדבר הפסקת אש תכלול הוראה לכל הצבאות לסגת את העמדות של יום א'. זה, כמובן, יעזור למצרים, ויצילם ממפלה ניצחת.

גדעון רפאל הצטרף לאחר מכן לדיון. היה לו קל. אם כי הוא לא יכול היה להוכיח שהמצרים היו אלה שפתחו במערכה, הרי שלפחות יכול היה להצביע על העדויות, לפיהן התכוננו המצרים כל הזמן למערכה, וקראו להשמדתה של ישראל.