שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    פרופסורים מחו בשייח ג'ראח: לא נשתוק בכיתות
    עשרות מרצים מהאוניברסיטה העברית יצאו עם מאות מתלמידיהם בצעדה לשכונת המחלוקת. "אם האוניברסיטה תמשיך להתעלם מהמצב היא תכרות את הענף שעליו היא יושבת - השכונות מסביב יבערו וסטודנטים לא ירצו לבוא", אמר אחד מהם
    חיזוק אקדמי למפגינים בשייח-ג'ראח: עשרות מרצים מהאוניברסיטה העברית בירושלים חברו אחר הצהריים (יום ד') ל-800 סטודנטים, בצעדת מחאה מהאוניברסיטה לשכונה שבמזרח העיר. הם יצאו להפגין נגד כניסת מתיישבים יהודים לשכונה, והוצאתן של משפחות ערביות מבתיהן.

     

    "יאללה לזינזאנה". תיעוד המעצרים בשייח ג'ראח 


    מרצים וסטודנטים אחר הצהריים בשייח ג'ראח (צילום: גיא אסיאג)

     

    במהלך התהלוכה השמיעו הסטודנטים והמרצים קריאות כגון "לא נשב בכיתות כשבחוץ רומסים זכויות",

    ו"לא נלמד זכויות אזרח עם גזענות בשייח ג'ראח". הם גם הניפו שלטים שעליהם נכתב בין השאר "אין קדושה בעיר כבושה" ו"עניי עירך קודמים".

     

    ד"ר דודי צפתי, מרצה לגנטיקה בקמפוס גבעת רם, סיפר ל-ynet כי הגיע לתמוך במאבקם של תושבי השכונה הערבים: "אני לא מסכים לגירוש משפחות מבתיהן. אומרים שהבתים שייכים ליהודים, ואולי זה נכון, אבל זה בטוח לא מוצדק. לפעמים אני חולף במקום עם הרכב, רואה את האוהל של המשפחה הערבית מול ביתה הקודם, וחושב לעצמי: 'אין לאנשים לב?'. אנשים איבדו את היכולת לראות ערבים כבני אדם".


    מוחים במזרח ירושלים. "בשביל השכנוּת" (צילום: גיא אסיאג)

     

    רותי בטלר, פרופסור לחינוך, סיפרה כי היא פעילה במאבק זה זמן. "הניסיון לגרש את המשפחות האלה מבתיהן הוא עוול במישור האנושי והמוסרי. ברור שהניסיון הזה הוא גם מהלך פוליטי, וניסיון מתמשך לחבל בכל אפשרות להגיע להסדר שלום עם הפלסטינים. כידוע, הסכם כזה כולל גם את חלוקת ירושלים", אמרה.

     

    "קשר הדוק בין שייח ג'ראח לאקדמיה"

    פרופסור תמר רפפורט סיפרה כי לא פחות מ-10 מרצים לחינוך הגיעו להפגנה: "דבר ההפגנה עבר דרך הרשתות החברתיות והמיילים, והגיע לאנשים. בסופו של דבר גם מרצים הם בני אדם, ובארץ הזו אי אפשר שלא להיות פוליטיים". היא הבהירה כי המרצים לא הגיעו להפגנה בשם האוניברסיטה, אלא בשם עצמם, אך הדגישה: "אני סבורה שיש קשר הדוק בין המאבק על שייח-ג'ראח לאקדמיה".

     

    ד"ר יובל הררי, מרצה להיסטוריה הגיע "בעיקר בשביל השכנות", כהגדרתו. לדבריו, "זה המינימום שאפשר לעשות כשהבית של השכן
    בוער. מבחינת האוניברסיטה, להמשיך ולהתעלם מהמצב זה לכרות את הענף שעליה היא יושבת. אם השכונות מסביב יתחילו לבעור, גם העתיד של האוניברסיטה יהיה בבעיה - הסטודנטים לא ירצו לבוא, זה יפגע באווירה בקמפוס, ויש פה גם מימד של צביעות. מגדל השן הקיים אמנם צריך להישאר, אבל אם יהיה מנותק מדי, היכולת לתפקד תלך ותצטמצם".

     

    הפרופסור לאנתרופולוגיה יורם בילו סיפר, כי בכל שנותיו באקדמיה לא נתקל בהיענות כה רחבה ומגוונת של מרצים וסטודנטים לשיתוף פעולה שכזה. "באתי כי השכנות מחייבת, ואני מרגיש שאנחנו אחים לגורל בעיר הזו שאליה מתייחסים כמחוברת. לא צריך להחשות כאשר נגרם עוול".

     

    Read this article in English

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שייח ג'ראח אחה"צ. "אנשים לא רואים בערבים בני אדם"
    צילום: גיא אסיאג
    מומלצים