שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דברו עם הפלסטינים בשפתם
    עלינו להפסיק להיעלב גם אם הפלסטינים תוקפים אותנו במהלך שיחות הקירבה, וללמוד מהדיפלומטיה הערבית כיצד להתנהל

    החרם הפלסטיני על מוצרי ההתנחלויות והפעילות הדיפלומטית הפלסטינית למנוע את כניסתה של ישראל ל-OECD, גרמו לתחושות כעס ותסכול בצד הישראלי. ראש הממשלה נתניהו ביטא זאת בישיבת סיעת הליכוד, כשהצהיר כי צעדים מסוג זה, לאחר התחלת שיחות הקירבה, לא מקובלים עליו ומשקפים את חוסר כנותם של הפלסטינים להתקדם בתהליך השלום.

     

    ראש הממשלה צודק בגישתו. לטעמו, הפלסטינים היו צריכים לכבד את מומנטום השיחות ולא לתקוף או לפגוע בישראל. אין ספק שהכניסה לשיחות הקירבה דרשה מנתניהו מאמצים לא פשוטים נוכח הרכב ממשלתו ומחנהו, כדי להניע מהלך המבוסס על הקפאת הבנייה בתנחלויות. הדבר האחרון שהוא זקוק לו הוא פעילות פלסטינית שלילית כלפי ישראל, שתחזק את מתנגדיו בגישתם לפיה אין פרטנר.

     

    אך גם גישתו של אבו מאזן צודקת מבחינתו. עלינו להבין כי קיים הבדל מהותי בין התפישה הישראלית לתפישה הפלסטינית בכל הנוגע להתנהלות במשא ומתן. אצלנו, אם מקיימים שיחות שלום, הן הופכות לחזות הכל; איננו תוקפים יותר שום נושא, הטענות נגד הצד השני בתחומים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים לא נשמעות, בשם "שמירת המומנטום החיובי" גם אי עמידה בהסכמים של הצד השני והפרות נוספות "נבלעות" על ידינו ולא זוכות לתגובה, לא כל שכן לדרישה תקיפה ליישומן.

     

    לעומתנו, על פי תפישתם, יכולים הפלסטינים לקיים שיחות קירבה אולם אם האינטרס שלהם הוא לעצור את כניסתנו ל-OECD כדי להחליש אותנו, הם יפעלו במקביל לעשות כן. הם ידברו איתנו ובנשימה אחת יגישו למועצת האו"ם מספר הצעות בגנותנו, יצאו בקפיין החרמת מוצרי ההתנחלויות כדי להעצים את הדה-לגיטימציה וימשיכו להפעיל את כל מנגנוני הלחץ המוכרים לנו כאילו דבר לא קרה.

     

    חשוב שנדע שתפיסה זו אינה ייחודית לפלסטינים. מדובר בתפיסה מדינית מושרשת באזורנו. גם ירדן יכולה לנהל איתנו קשרים אסטרטגיים ענפים במציאות של שלום בין המדינות, אולם זה לא הפריע למלך עבדאללה לתקוף את מדיניות ישראל בחודשים האחרונים חדשות לבקרים. כך גם מצרים. היא היתה הראשונה במדינות ערב לחתום איתנו על הסכמי שלום, ומהווה בת ברית אסטרטגית במחנה המדינות המתונות במזרח התיכון. אך בו זמנית היא תוקפת אותנו פומבית בסוגיות בינלאומיות, שבראייתה משרתות את האינטרס המצרי.

     

    מדינות ערב מנהלות מדיניות של דיפלומטיה רב גונית ואת הנקודה הזו בדיוק אנחנו צריכים ללמוד. המזרח התיכון אינו ולעולם לא התנהל בגוונים של "שחור ולבן" ואין לצפות כי הצד השני ינהג כמונו. עלינו להפוך לשחקנים יעילים במשחק הדיפלומטי האזורי והבינלאומי.

     

    ישראל צריכה לקיים שיחות קירבה עם הפלסטינים ובו זמנית לא להוריד לרגע את הרגל מדוושת הלחצים על אותם ההסכמים שהופרו ועל אותה המדיניות החינוכית והסברתית של הרשות, שמבססת דעת קהל פלסטינית של שנאה ולא של שלום.

     

    עלינו להפסיק "לבלוע" הפרת הסכמים של הצד הפלסטיני בשם הרצון לשמר מומנטום חיובי, מאחר שהפלסטינים מעולם לא עשו זאת והם גם אינם מתכוונים לעשות זאת בעתיד; הם אינם יודעים אחרת. אנחנו חייבים להחליף דיסקט ולהפוך מפרשנים לגבי נכונותם וכנותם, לשחקנים פעילים המקדמים את האינטרס של מדינת ישראל בחזית האזורית והבינלאומית. בסוגיה זו כדאי שנלמד להתנהל כמותם.

     

    אלי אבידר, יו"ר 'הפורום למזרח תיכון חכם'

    פורסם לראשונה 28/05/2010 23:31

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים