גיליון ציונים של גלבוע/גליל: קטש היה 10
המאמן חתום על היסטוריה, לכדיר תשע נשמות והטריו פארנדאוול חולק ביחד 25 נק'. רגע אחרי הסיכומים ולפני החגיגות הרשמיות, גיליון הציונים של אלופת המדינה לעונת 2009/10
ג'רמי פארגו (נתונים בולטים - 15 נקודות, 4.5 אסיסטים, 13.7 נקודות מדד בעונה הסדירה; 10.4 נקודות, 4.6 אסיסטים, 11.2 נקודות מדד בפלייאוף). במילה אחת: מלך. פוטנציאל NBA, קבלת החלטות נהדרת, אישיות חיובית. בתחילת העונה אמר עליו המנהל עמית גל כי "הבאנו וויל ביינום אחראי". מה נגיד, צדק. ציון: 8.5.
אבישי גורדון (3.1 נקודות, 40.6% ל-3 בעונה הסדירה). ואכן, ישנם דברים שלא רואים בסטטיסטיקה, כמו למשל 100 אחוז מנהיגות. דריק שארפ של הגליל, קפטן וחבר אמיתי. הדמעות של מרקוס קאזין בחגיגות האליפות ב-206 אמרו הכל - "הוא האמין בי", הסביר הסנטר הנרגש וחיבק את גורדון חזק חזק. ציון: 6.
גוני יזרעאלי (8.8 נקודות, 60 אחוז ל-3 ו-3.6 אסיסטים בפלייאוף). כמו גורדון, גם הוא אלוף בפעם השניה בקבוצה שהיא לא מכבי תל אביב, ובזכות. מועמד ראוי לתואר האקס פקטור של משחק הגמר, עם סלי קלאץ' והובלת הקבוצה תחת הלחץ. למרות צירופו של מקל במהלך העונה על העמדה שלו, נשאר מקצוען עד הסוף, והוכיח זאת בפלייאוף. ציון: 7, בעיקר בזכות הגמר.
דור אליהו - שיחק שני משחקים בלבד, ולא הספיק לתרום. אין ציון.
דגן יבזורי (7.4 נקודות, 43.2 אחוז ל-3 בעונה הסדירה; 4.2 נקודות, 43.8 אחוז ל-3 בפלייאוף). מאחרוני הקלעים של הכדורסל הישראלי, ומממשיכי דרכו של הכדורסל בהתיישבות העובדת. הקיבוצניק היפה והצנוע מייצג אולי את הפנים של הקבוצה כולה. ציון: 7.
גל מקל (7.1 נקודות, 4 אסיסטים בעונה הסדירה; 9 נקודות ו-3 אסיסטים בפלייאוף). עונה לא קלה לתכשיט, שהחלה בכלל במכבי תל אביב, המשיכה בביקורות על צירופו לקבוצה שכבר חוברה לה יחדיו והסתיימה באליפות ובדמעות. הכי אמיתי שיש, שחקן של מאמן שלא פוחד ממאני טיים. ציון: 7.
דיון דאוול (7.2 נקודות, 4.8 ריבאונדים בעונה הסדירה; 13.6 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 50 אחוז ל-3 ומדד 15 בפלייאוף). אולי הגניבה האמיתית של העונה. קלי מקארתי לעניים, עם ג'אמפ שוט קרוב למושלם, אתלטיות שלא מן העולם הזה והגנה אדירה. ווינר. ציון: 8.
אלישי כדיר (14.2 נקודות, 67.8 אחוז ל-2, 6 ריבאונדים, 16.3 נקודות מדד בעונה הסדירה; 13.2 נקודות, 67 אחוז ל-2, 6.6 ריבאונדים, 16.8 נקודות מדד בפלייאוף). ה-MVP של הפיינל פור ושחקן העונה הישראלי הבלתי מעורער. ההתעניינות של מכבי תל אביב אומרת בעצם הכל. בראבו. ציון: 9.
אריק דניאלס (7.2 נקודות למשחק בעונה הסדירה; רק 1.2 בפלייאוף). הגיח באמצע העונה ברוח סערה ונתן הופעת בכורה של 20 נקודות נגד בני השרון, אולם מאז הלך ונמוג. סבל כנראה מכך שנפל על המשבצת של דאוול וכדיר. ציון: 5.
מוטי מוסקוביץ' (3.2 נקודות, 63.2 אחוז ל-2 בעונה הסדירה). לא לזלזל בבקשה במי שמחזיק בתואר אליפות (עם גלבוע/גליל), גביע (עם ירושלים) ועליית ליגה (עם חולון). נתן מנוחה לכדיר ומילא אחר הציפיות בעמדת הישראלי הגבוה המחליף. ציון: 5.5.
איזייאה סוואן (9 נקודות, 44 אחוז ל-3 בעונה הסדירה; 6 נקודות, 90 אחוז מהעונשין בפלייאוף). לא עונה גדולה במיוחד לגארד החביב, אבל סיום מתוק ושלשות הקלאץ' בגמר מעידים על האופי של הקלע מפלורידה סטייט. ציון: 6.5.
בראיין רנדל (12.5 נקודות, 7.4 ריבאונדים, 1.5 חסימות, 17.4 נקודות מדד בעונה הסדירה; 16.8 נקודות, 66.7 אחוז ל-2, 6.4 ריבאונדים, 1.8 חס' ו-22.2 נקודות מדד בפלייאוף). איזה מותק של שחקן. הסנטר האמריקני, שלו הייתם מדביקים לו כיפה היה נראה כמו ילד טוב התנחלות כלשהי, הראה כי גם עם 2.03 מ' בלבד ללא מסה אדירה של שרירים אפשר לחולל ניסים, או יותר נכון לשמור. חכם, קבוצתי, פייטר והכי חשוב - חביב. ציון: 8.5.
מרקוס קאזין (2 נקודות, 1.6 ריבאונדים בעונה הסדירה; 4.2 נקודות ו-2.2 ריבאונדים בפלייאוף). אולי השחקן שהשאיר את חותמו יותר מכולם בכתבנו, לאחר שכמעט ומחץ את עבדכם הנאמן מרוב התרגשות. בכדורסל הוא הפגין קצת פחות יכולת, אולם היווה את הגוף הגדול שצריך בפיינל פור. ציון: 5.
עודד קטש. נו טוב, עם אליפות שנלקחת ממכבי תל אביב באולמה הביתי הרי שאי אפשר להתווכח. איזה ציון חשבתם שניתן למי שנולד ב-10.10, שיחק עם מספר 10 והשיג אליפות ראשונה כמאמן ב-2010? נכון. ציון 10.
חיים אוחיון, ירון אוחיון, עמית גל והנהלת גלבוע/גליל. תרשו לנו לרגע להגיד תודה למי שהשאירו כאן שמונה שחקנים מעונת 2008/9, הבינו ששחקנים עם זהות מקומית (גורדון, יזרעאלי, יבזורי) שווים משהו גם מעבר לכדורסל, והציבו אלטרנטיבה שפויה לכוחניות המכביסטית ולפרנויה הירושלמית. היה לנו לעונג.
לפנייה לכתב/ת 
