לוזון, העם עם איוניר / דעה
מאמן הנבחרת הצעירה היה צריך לקבל הודעה כי הוא ממשיך לפחות עד סיום הקמפיין, אבל במקום זאת נאלץ להתמודד עם סיטואציה מוזרה. האחיין של הבוס בהיכון
"הכי חבל לנו על מוטי", אמר לי אחד השחקנים, מיד אחרי ההפסד 1:0 של הנבחרת הצעירה לשבדיה. במה שנראה כמשחקו האחרון כמאמן של אותו דור מוכשר, מוטי איוניר הימר לקראת הסיום על כל הקופה, הכניס עוד שחקן התקפי במקום קשר אחורי ונכשל. אבי לוזון בדק את מצב העניינים ממרומי היציע וחשב אם באמת יש צורך להחליף את המאמן שלו.
התשובה שעברה לו בראש היתה בוודאי "כן". החוזה של איוניר יסתיים בסוף החודש ועד עכשיו אף אחד לא דיבר איתו על הארכתו. משמע, ב-1 ביולי צפוי להתמנות גיא לוזון כיורש. ככה בשקט, בלי שאף אחד ישים לב. במשחק מול שבדיה, איוניר עלה למעשה למשימה לא פשוטה, כשהוא מקווה להמשיך, אך גם יודע בסתרי לבו שזה לא יהיה המצב בסוף החודש.
זה יישמע מוזר, אבל אבי לוזון הוא דווקא יו"ר טוב. מרבית החלטותיו עד עכשיו התבררו כנכונות, כולל הגדלת הליגה וכפי שגם הצהרתי בעבר, גם זו שקבעה את שיטת הקיזוז. מי יודע, בסוף עוד יתברר שגם ההחלטה להחליף מאמן באמצע קמפיין תתברר כגאונית, אבל כבר עכשיו ראוי שמר לוזון יידע - העם עם איוניר ויישאר לצד המאמן הסימפטי, שלפחות שומר על נקיון כפיו.
האם זה עלה בהפסד?
למעשה, נכון היה עושה היו"ר אם היה מודיע כי איוניר יסיים את הקמפיין בשני המשחקים שנותרו, בחוץ מול שבדיה ובבית מול מונטנגרו. אני בטוח שאפשר היה למצוא פתרון גם לענייני הניירת שבהמשך העסקתו לחודשיים-שלושה נוספים. אבל לוזון לא עשה את זה והשאיר את הנבחרת הצעירה באוויר למעשה.
שבדיה הצעירה. חוסר מזל של הנבחרת שלנו מולם (צילום: אורן אהרוני)
השחקנים שעלו למגרש שיחקו בשביל איוניר ולא אגזים אם אומר שגם לא מעט מאלפי האוהדים הגיעו בשבילו, על מנת לתמוך בו (אבל אליהם עוד נחזור). "אני מת שיישאר. השחקנים מחוברים אליו. זו נבחרת מאוד מגובשת וזה מאוד חשוב שהוא יישאר", אמר טל בן חיים, בשר מבשרו של לוזון במכבי פתח תקווה, על המאמן שלו.
גם שחקנים אחרים לא התביישו להביע עמדה נחרצת יותר או פחות לטובת המאמן. הם רצו ונלחמו, אבל זה לא הספיק ובסופו של דבר זה נגמר בכמעט. קורה אחת פה, קורה אחת שם וישראל, כרגיל, תראה כנראה גם את היורו הבא מהטלוויזיה. חוסר מזל טיפוסי, גם של המאמן, או במילים פשוטות יותר - "לוזר".
איוניר. השחקנים שיחקו גם בשבילו (צילום: אורן אהרוני)
הביאו את לוזון
אבל זה בדיוק העניין. "מי שלא מאמין שאפשר לעשות את זה בשני המשחקים שנותרו, הוא לוזר", טען איוניר אחרי המשחק. אולי יש פה גם השלכה כלפי מצבו שלו, כאילו מי שלא ייתן לו להמשיך ולנסות ללכת עד הסוף למרות כל הקשיים, הוא זה שעושה טעות. ויש הרבה קשיים, חלקם מבית.
אבל את לוזון זה לא מעניין, להיפך, ההפסד נתן לו עוד תירוץ לחילופי המאמנים הקרובים. אם תחשבו על זה, תבינו שעכשיו יש ליו"ר ההתאחדות סיבה עוד יותר טובה להביא את אחיינו. אם המאמן, שבאמת עשה עבודה נהדרת בבני יהודה, יעשה את הבלתי ייאמן, ההישג יירשם עליו. אם הוא ייכשל, הרי שאיוניר אשם.
לוזון. עשה עבודה מדהימה בבני יהודה (צילום: עוז מועלם)
"אם בבית הזה אנחנו לא במקום הראשון, אנחנו כישלון", נשמע היו"ר אומר למקורביו, והוסיף שישראל היתה צריכה לסיים הרבה לפני נבחרת שהתבררה כבינונית (לדעתו כמובן) כשבדיה, עם דור שכולל את מאור בוזגלו, טוטו תמוז, ביבראס נאתכו, גיא אסולין ובן סהר.
ועוד קטנה לסיום
הנבחרת של איוניר הפכה לאחת הסימפטיות שיש לנו וההתעקשות על קיום המשחק באיצטדיון הקטן של נס ציונה פגעה בה בסופו של דבר. אלפי אוהדים, שהגיעו למגרש שבפאתי מעט הפרדסים שעוד נשארו בעיר, באו כאמור גם כדי להביע תמיכתם במאמן הסימפטי.
הקהל בנס ציונה. אלפים נותרו בחוץ (צילום: אורן אהרוני)
"ציפינו שיבואו הרבה אנשים", אמר לי עם כניסתי לאיצטדיון גורם בהתאחדות, שכנראה לא הבין שמשהו כמו 2,000 איש חזרו הביתה כשלא מצאו כרטיס. נכון שהדברים הללו כבר נכתבו בעבר גם ע"י עיתונאים אחרים, אבל גם כמה ימים אחרי אותו משחק, קשה לי להשתחרר מהמראות של הדוחק והדחיפות בכניסה ליציעים (בנס לא הסתיימו באסון) ובאוהדים (ביניהם גם בעלי קבוצות בליגת העל) שישבו על מדרגות במקום על כיסאות.
במיוחד אחרי הכותרות על הגעתם, או יותר נכון על אי הגעתם, של השבדים מסיבות פוליטיות, אפשר היה לצפות לאלפי אוהדים במשחק, למרות שאת המיקום כבר היה בלתי אפשרי לשנות אחרי שכבר נקבע. מה לעשות, בהתאחדות כנראה לא האמינו בקהל הישראלי, כמו שלא האמינו בנבחרת הזו ובמאמן הזה. לא נורא, אולי גיא לוזון יוציא מהם יותר. אחרי הכל, הוא יצטרך להתמודד עם קצת פחות בעיות.
לפנייה לכתב/ת 
