שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חלומות בהצ'יקיס
    "החלום הישראלי" של רועי צ'יקי ארד הוא לא בהכרח ספרות גדולה, אבל הוא בוודאי ספרות שמחה. הכתיבה של ארד מלאה ברגישות ומעוררת מחשבות על הישראליות המודרנית

    "החלום הישראלי" של רועי צ'יקי ארד הוא ספר מבדח בטירוף. פשוט כך. שבעת הסיפורים שמרכיבים את הספר מתעסקים בסיפורי החיים של השכנים ממול, אנשים שהכרנו בתיכון, העסקנים העירוניים שהלכנו לחוגי בית שלהם. הגיבורים בסיפורים שקועים בעולם הבאנליה הישראלי, מעוגנים להפליא במציאות המוכרת והיומיומית, מרופדים בשגרה. ואז הם מאבדים את זה.


    ארד. סופר ש-מ-י-י-ח (צילום: הלן ברובה)

     

    הסיפור המרכזי בספר, שגם נתן את שמו לקובץ כולו, מתאר את עלייתה ונפילתה של טלי פאפו. הנ"ל הגיעה לתל אביב מבית שמש הפרובינציאלית, הפכה לעיתונאית שנונה ומרושעת, עשתה לעצמה שם, לזמן מה כבשה את העיר. כמה שנים מאוחר יותר היא עזבה את העיר לטובת בורגנות פרברית זעירה לפני שהפכה להיות באופן רשמי "מי שהיתה".

     

    כמה חריקות בעולמה החדש והמוגן: הסתבכות של הבעל, פגישה של ועדת הורים כלשהי בבית ספר, אירוע חברתי בו היא מגלה עד כמה שקעה בסולם החברתי תל אביבי, סדק פה וסדק שם, והאישה מרימה מופע אור-קולי מרשים של התחרפנות מוחלטת לתפארת הבורגנות הישראלית.

     

    בום גדול על המדרכה

    בעולם שבסיפורים של ארד קליפת החיים דקה ומכסה בקושי על שחיתות, סטיות מיניות ואלימות. פקיד בנק סולידי שרוצה קצת מהחלום הישראלי משקיע בנדל"ן בטבריה - כי רק לזה יש לו ההון הדרוש - ומגלה שהסתבך עם כרישון נדל"ן מתוחכם ממנו. ב"חלום הישראלי" הסיטואציה היומיומית הזאת, שמככבת כל יום בעיתון/טלוויזיה/ערוץ חדשות כזה או אחר, מתפתחת למסיבה מטורפת בכיכובה של דודה חבקנית ומסתיימת בבום גדול על המדרכה.

     

    בסיפורים יש גם מזיגה נאה בין עולם המציאות בכיכובן של דמויות אמיתיות, מלאות וריאליסטיות, לבין עולם אפל, פרוע, חסר חוקים ומדמם. כל אחד מהעולמות קצת מכסה, קצת ספק חושף את האחר. אם מתרכזים רק באלימות ובפרברטיות אפשר לפספס את הרגישות, החן והדיוק שארד מביא לדמויות של גיבוריו. בייחוד בסיפור "בחירות מקומיות", שנדמה שדמות הגיבור שבו, עיתונאי רוק במקומון באר שבעי, מבוססת על "צ'יקי" הצעיר.

     

    בסיפור מככבים עסקן פוליטי קטן, מושחת, שתכף מאבד את כל עולמו, והעיתונאי שחושף אותו. שני הגיבורים הם דמויות מקומיות, באר-שבעיות, שבניגוד למחבר, עיתונאי הרוק שכבר בדרך אל העיר, הם יישארו תמיד בבאר שבע. אף פעם לא ייצאו משם. היופי שבסיפור נוצר מכך שארד מצליח לתאר את הדמויות בגיחוכן, עליבותן, וגם ביופיין ואנושיותן. הוא גם לועג לגיבוריו וגם אוהב אותם. ביחד ובאותו הזמן, וזה יפה.

     

    הקסם של "החלום הישראלי" נמצא בפרוזה של ארד. פרוזה מלאה בחדווה ושמחת חיים. פרוזה מחייכת. פרוזה של רעיונות מגוחכים ומקוריים והברקות לשוניות ייחודיות: "לחץ לה את היד ברוטב של חיבה". הוא מתאר מפגש בין טלי פאפו וסופר חשוב ש"קהל היעד המרכזי שלו, שנתמוגג מיצירותיו והיה נמס כנר נשמה זול כאשר סיפר אנקדוטות מעולם הספרות".

     

    רק תנו לפגוש פוליטיקאים מכהנים

    ועל דמות עצמו בסיפור "בחירות מקומיות" הוא כותב: "בשדה התרבות רוב הסיכויים שלא תפגוש אנשים מעניינים

    באמת. הייתי שמח אילו הזדמן לי לראות יותר פוליטיקאים. שיהיו מושחתים או לא מושחתים, מצחיקים או משעממים – מה שחשוב בעיני זה שיהיו פוליטיקאים מכהנים".

     

    "החלום הישראלי" הוא לא בהכרח ספרות גדולה, אבל הוא בוודאי ספרות שמחה. הכתיבה של ארד חפה מרגשנות ומלאה ברגישות. ופה ושם, תוך כדי קריאה, עולות וצפות מחשבות על הישראליות המודרנית ומי אנחנו באמת.

     

    כלומר, קחו את טלי פאפו כמקרה מבחן להתבגרות והתברגנות: האם ילכו השניים תמיד יחדיו? וכמה בעצם אנחנו בוגדים בעצמנו כשאנחנו מתבגרים? אצל פאפו במבט ראשון האני המבוגר שלה בוגד באני הצעיר ואם מסתכלים יותר לעומק היא נשארת תמיד היא: קיצונית, חד ממדית, קצת כמונו וקצת מטורללת על כל הראש.

     

    "החלום הישראלי", מאת רועי צ'יקי ארד, הוצאת חרגול

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    החלום הישראלי. אז מי אנחנו באמת?
    עטיפת ספר
    7 לילות
    מומלצים