הצעת חוק: לאפשר זיהוי משמיצים ברשת

חבר הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי) מבקש לאפשר לבתי המשפט לחייב ספקיות אינטרנט לחשוף פרטים של גולשים שפרסמו ברשת תוכן שמהווה לשון הרע.

אורלב הגיש הצעת חוק בעניין שתובא בשבועות הקרובים להצבעה בוועדת שרים לחקיקה.

חוק לשון הרע כיום לא מתייחס באופן ישיר לפרסומים באינטרנט ולא עוסק במקרים שבהם אדם שפירסם השמצה או לשון הרע עשה זאת באופן אנונימי, בטוקבקים, בפורומים, בבלוגים ובפרסומים שונים ברשת.

בתי המשפט בישראל עד כה פירשו בעצמם את החוק ,והתבססו על חוות דעת וכן על תזכיר חוק מסחר אלקטרוני שהציע את נוהל "הודעה והסרה". אולם תזכיר זה לא הגיע לכדי חקיקה בסופו של דבר.

בחודש מארס, קבע בית המשפט העליון ברוב של שניים מול אחד, שספקית אינטרנט אינה חייבת למסור פרטי גולש (פרטי בעליה של כתובת IP) אשר ביצע עוולה ברשת (לא רק לשון הרע, אלא גם עוולות אחרות). במקרה הנדון, מדובר במי שכתב תגובה משמיצה.

בית המשפט ישקול

על פי ההצעה של אורלב (לקריאה - doc), אדם שסבור פירסמו עליו דברי לשון הרע באינטרנט ומעוניין לתבוע את המפיץ, רשאי להגיש בקשה בהליך הקרוי "המרצת פתיחה" לקבלת פרטי המפרסם מספקית האינטרנט. זאת בהתאם

לשיקול דעת בית המשפט על מנת שיוכל להגיש בהמשך התביעה נגד המפרסם.

אם בית משפט יחליט שקיים חשש של ממש שהתוכן אכן מהווה לשון הרע, הוא יורה לספקית האינטרנט להגיש לו את פרטי המפיץ. על מנת לזהות אדם שהשמיץ יש לקבל את כתובת ה-IP שלו, ואותה להעביר לספקית האינטרנט שיכולה לקשר אותו ללקוח. אולם במקרים מסויימים, יתכן שמדובר ברשת משותפת (למשל של בית קפה המציע שירותי אינטרנט), או ברשת של אדם פרטי שהחליט לפתוח אותה.

בית המשפט יעיין בפרטים ובתשתית העובדתית, ואם סוברים השופטים שניתן לזהות באופן ברור את מפיץ המידע, בית המשפט יורה לספקית האינטרנט למסור את הפרטים לתובע, שישא בעלויות התהליך, ויוכל להמשיך ולתבוע את המשמיץ.

אורלב: האנונימיות לא תהפוך למקלטו של הנבל

"נוצר מצב אבסורדי, שאפשר לכתוב על אדם דברים איומים בלא שתהא לו אפשרות לדעת מי מתנכל לו ונגד מי להגיש תביעה", מסר אורלב בהודעה לתקשורת, "לא ייתכן שמפיץ דברי לשון הרע יוכל להסתתר תחת אנונימיות מוחלטת ולירות לכל הכיוונים מבלי שלנפגע תהיה יכולת לתבוע אותו". הוסיף שם.

אורלב עוד מסר כי "חלק מהצלחתו של השיח המתקיים ברשת האינטרנט נזקף לשמירת האנונימיות של המשתתפים בו", וציין "על אף שאנונימיות משרתת תכליות חשובות בהקשר של חופש הביטוי אין הצדקה ליצור חיסיון גורף להבטחתה, בודאי כך הוא הדבר שעה שהיא משמשת מחסה לעושי עוולה. העלאתה של האנונימיות לדרגת מעין קדושה, אינה יכולה להפוך אותה למפלטו ומקלטו של הנבל".