שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חותמת גומי? 99% מהבקשות להאזנות סתר אושרו
    עלייה בהאזנה: מבין אלפי הבקשות להאזנות סתר, שהוגשו בשנים האחרונות על-ידי המשטרה, דחו השופטים רק 51
    האם השופטים הם חותמת גומי של המשטרה? רק 51 מתוך 6,494 בקשות שהגישה המשטרה לבתי המשפט כדי לערוך האזנות סתר - נדחו. כך עולה מחוות הדעת שמפרסם היום (ב') מבקר המדינה, שרובה עוסקת בהאזנות הסתר בפרשת רמון. במילים אחרות: בתי-המשפט אישרו 99.3% מהבקשות להאזנות (בפועל, חרף האישור, המשטרה לא האזינה לחשודים בכמה מאות מקרים). 


     

    רוב האזנות הסתר בישראל מבוצעות בעבירות של רצח, ניסיון רצח, הריגה, סמים, מרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, זיוף, הלבנת הון, סחיטה באיומים וגם קשירת קשר לביצוע פשע. בין השנים 2008-2006 ניתנו 12 היתרים להאזנות בנושא "הדחה בחקירה", ובמסגרת זו ניתן היתר, על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, להאזנה בפרשת רמון. במשך כמה ימים הושמה האזנה לקווי הטלפון של מנהלת לשכת ראש הממשלה דאז, שולה זקן, הקצינה ה' והמפקדת שלה.

     

    לפי החוק, בקשה להאזנת סתר מוגשת לבית-המשפט בחתימת קצין משטרה בדרגת ניצב-משנה ומעלה, שהוסמך בידי המפכ"ל. הבקשה מוגשת במעמד צד אחד בלבד, ובהיעדר המואזן - שאינו מיוצג בהליך - נדרש בית המשפט לתת משקל מיוחד לזכויותיו ולאשר את הבקשה רק אם שוכנע, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות, שההאזנה מוצדקת ונחוצה. הוא רשאי להגביל את ההאזנה, לקבוע את קווי הטלפון שמותר להאזין להם או את האזורים שבהם ההאזנה מותרת ואת זהות המואזנים, ולהטיל מגבלות נוספות. ההיתר ניתן לתקופה שלא עולה על שלושה חודשים, והארכתו מחייבת קבלת היתר חדש מבית-המשפט.


    היקף האזנות הסתר 2010

    היקף האזנות הסתר
      מספר

    תיקי

    החקירה

    של עברות

    מסוג פשע

    שבהם יש

    חשודים

    מספר

    ההאזנות

    שקוימו

    בהיתר

    שיעור

    החקירות

    שנעשו

    בהן

    האזנות

    (באחוזים)

    2004 72,126 713 0.98
    2005 70,692 881 1.24
    2006 63,529 1,128 1.77
    2007 61,194 1,375 2.24
    2008 61,392 1,698 2.76
     

     

    ככלל, מבקר המדינה רואה חשיבות בהאזנות הסתר ככלי למאבק במשפחות הפשע, בעברייני הצמרת ובשחיתות שלטונית. דברים ברוח דומה הוא שמע מהיועץ המשפטי הקודם, מני מזוז ("אנחנו ממשיכים לנהל את המלחמות של המאה ה-21 בכלים של המאה הראשונה"), פרקליט המדינה הנוכחי לדור וזה שקדם לו, עו"ד ערן שנדר. אבל אליה וקוץ בה: כבר ב-1991 התריעה המבקרת דאז, מרים בן-פורת, על כך שהשימוש של המשטרה בהאזנות סתר לא הוגבל להפקת מידע ישיר על החשד, אלא שימש להגדלת היקף המידע המודיעיני, העשוי להביא לחשיפה של עבירות או מניעתן בעתיד.

     

    12 שנים לאחר מכן, בעקבות תלונות של אביגדור ליברמן, מיכאל גורולובסקי ודודי אפל על האזנות סתר שבוצעו שלא כדין, החליט המבקר דאז אליעזר גולדברג כי נושא האזנות הסתר ראוי לבדיקה כוללת. הביקורת העלתה כי לא הייתה הקפדה על פירוט השיקולים שיש לשקול, ועל המידתיות שיש לנקוט כדי למזער את הפגיעה בפרטיות. המשטרה נהגה להגיש לבתי-המשפט בקשות כוללניות להיתר להאזנה - לקו טלפון, ולא לאדם מסוים, תוך הוספת המילה "אחרים" או "עבירות פליליות אחרות". כמו כן התברר כי תומללו שיחות אישיות, שיחות בנושאים רפואיים וגם שיחות חולין.

     

    שנתיים אחרי דו"ח גולדברג, קבע בית-המשפט העליון אמות מידה לסיווג ולמיון של תוצרי האזנות הסתר בידי המשטרה ולהעברתם לסניגוריה.

    הפסיקה, המכונה "הלכת זאבי", משמשת כיום את המשטרה והפרקליטות. בעקבות פרשת רמון, מינה מזוז את השופט בדימוס שלום ברנר לבדוק את הליכי ההעברה של תוצרי האזנות הסתר לסניגוריה. השופט קבע כי חלה "רשלנות רבתי, אך לא בכוונת זדון".

     

    בפברואר 2008 גובש דו"ח, המשלב בין המלצות הצוותים שהוקמו, ובעקבותיהן תוקנו ההנחיות והנהלים בעניין הגשת בקשות להאזנת סתר, ביצוען והעברת תוצריהן לסנגוריה. מהמשטרה נמסר למבקר כי היא נוהגת לפי כללים אלה. עם זאת, נמצא כי עד יולי 2009 לא תוקנו פקודות המטה הארצי והופצו כמסמך מחייב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים