נהג צריך לשלם על נזק לאופניים שדרס בטעות?
שאלה:
ילד קטן, שאינו בן מצוות, לקח אופניים של חברו והניחם מאחורי מכונית חונה. בעל המכונית, שלא שם לב לאופניים, נסע לאחור ודרס את האופניים שניזוקו מאוד. מי צריך לשלם עבור הנזק? (יובל)
תשובה:
יובל שלום,
א. ראשית, יש לדון מהו הדין אם המעשה היה נעשה על ידי אדם מבוגר, שכן הנחת האופניים מאחורי המכונית אינה נזק בידיים (פעולה הגורמת לנזק באופן ישיר).
ב. בגמרא נאמר: "זרק כלי מראש הגג, והיו תחתיו כרים או כסתות; בא אחר וסילקן ... פטור" (תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף כו ב). והיינו, שהזורק פטור, משום שבשעה שזרק והיו על הרצפה כרים וכסתות, היה מגיע הכלי בשלמות ולא היה נשבר. לכן אין הזורק אחראי על הנזק שנגרם, וכך נפסק להלכה (שולחן ערוך חושמן משפט סימן שפו ג).
ג. גם במקרה שלפנינו, כאשר הניחו את האופניים מאחורי המכונית, לא היה הנזק ודאי. על כן יש לדמות זאת למקרה הנ"ל ולפטור את המניח.
ד. לכאורה, יש להבדיל בין שני המקרים, משום שבזריקת הכלים על הכרים והכסתות, אין שום חשש לנזק, מה שאין כן במקרה האופניים, שהרי ייתכן שהמכונית תזוז ממקומה. ואולם גם במקרה זה יהא המניח את האופניים פטור, ויש לדבר כמה דוגמאות בגמרא ובפוסקים. למשל, מי שמעמיד סולם ליד שובך של חברו, וקפצה נמייה על הסולם, ומן הסולם לשובך, והרגה את היונים - פטור המניח את הסולם, שאינו אלא גורם לנזק . סיבת הפטור היא שהנזק אינו וודאי, משום שייתכן שהנמייה לא תבוא, והמניח אינו מזיק בידיו.
דוגמא זו ומקרים דומים, מוגדרים בגמרא כ"גרמא בנזיקין", והדין הוא שהעושה כן פטור, משום שאינו עושה את הנזק בידיים ואין ודאות גמורה שאמנם יהיה נזק.
ה. כנזכר לעיל, פטור כזה נכון גם לגבי אדם מבוגר שעשה כן. לגבי ילד קטן קיים פטור נוסף לגבי מעשים שהגדול חייב עליהם:
לגבי קטן נאמר בגמרא: "חֵרש, שוטה וקטן, פגיעתן רעה; החובל בהן - חייב, והן שחבלו באחרים - פטורים" (תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף פז, א). והוסיפו הפוסקים, שגם כאשר גדל הקטן, אינו חייב לשלם, משום שבשעה שהזיק לא היה בן דעת.
אמנם, הפוסקים כתבו שראוי לבית הדין להעניש ילד שנוהג להזיק, כדי שלא יתרגל לכך, וכן ראוי לו שישלם את נזקיו כאשר יגדל. אולם כל זה לפנים משורת הדין. אולם דבר זה אינו נוגע למקרה שלפנינו, שהרי גם אדם מבוגר פטור מתשלומין במקרה זה.
ו. ואולם לגבי נהג המכונית, אף על פי שבנסיעתו לאחור לא התכוון להזיק, וגם כנראה לא ידע על הימצאותם של האופניים מאחורי מכוניתו, אף על פי כן חייב לשלם את הנזק.
סיבת חיובו נובעת מהדין האומר: "אדם חייב לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן" (חוץ מאונס, וגם זאת במקרים מסוימים).
נראה לומר שנהג המכונית היה צריך לבדוק מה מצוי מאחורי המכונית, לפני שהתחיל בנסיעה, ומכיוון שלא עשה כך, נראה לומר שחייב בנזק.
סיכום: א. כאשר אדם גורם לנזק שאינו ודאי (המוגדר כ"גרמא בנזיקין") הרי הוא פטור מתשלום.
ב. ילד פטור מנזקים, גם כאשר מזיק בידיים, ואין אביו חייב לשלם עבור נזקיו. עם זאת, כאשר יגדל הילד, ישלם אם ירצה לנהוג לפנים משורת הדין (ואם הילד רגיל בכך, יש לנקוט באמצעי הרתעה).
ג. אדם הנוסע לאחור במכונית, והזיק בנסיעתו, אחראי לתוצאות וצריך לשלם את הנזק. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
