שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא ריקים, לא מאויימים
    "מה שמתרחש בשני העשורים האחרונים הוא שיכלול מתמיד של מוסדות ההחזרה בתשובה, כולל שיטות עבודה מוכרות מחקר הכתות. וגם זה צריך לומר - לא מפחיד". אריאנה מלמד עם תשובה חילונית לרב ד"ר דניאל נשיא
    לא, כבוד הרב נשיא, אנחנו לא יושבים בחדרינו החפים מערכים, הריקים מתוכן ופוחדים מחוזרים בתשובה. בניגוד להשקפתך, הם כלל לא מאיימים על חייהם של חילונים כי אנחנו יודעים היטב את מה שאתה לא מוכן להודות בו: אין כל קשר בין חזרה בתשובה למצב ה"ערכים" בעולם החילוני.

     

    גלים של התעניינות אישית מוגבר ביהדות, שהפכו לתופעה חברתית, הם עניין מוכר למדי בתולדות הדת הזאת – כמו בתולדותיהן של דתות אחרות. כמה אדוות כאלה התקבצו סביב משיחי-שקר כשבתאי צבי, יעקב פרנק והרבי מלובביץ', כולם דמויות כריזמטיות ומטיפים כשרוניים. גלים אחרים רגשו סביב תנועה חדשה, מסעירה ומהפכנית – במונחי המאה ה – 18 - שנקראה "חסידות". גל עתיק, בראשית ימי הביניים, יצר את הקראים. לרגעים, עד שחרבה הקהילה היהודית-קראית בירושלים עם הכיבוש הצלבני, הצליחו אלה לשלוט בשיח הדתי בעיר הקודש ובארץ ישראל כולה.

     

    הסברים סוציולוגיים לתופעות כאלה מתייחסים בדרך כלל למצב כלכלי-פוליטי-חברתי שביר עד נפיץ, ותמיד גם לתופעות של עדר. ביהדות כמו באיסלאם, אימוץ מחודש של נוהגים תרבותיים ישנים מוסבר בדיוק באותם מונחים עצמם – חוסר הנחת שאנשים מסוימים חווים מול רעיון הקידמה, הצורך של אנשים אחרים במסגרות נוקשות של זהות תרבותית מובחנת, הפחד של אנשים אחרים מפני אפסותם שלהם בעולם הזה.

     

    אם כל אלה היו באמת מאיימים על תרבויות חילוניות, היה המערב נשטף בצונאמי אלוהי-פולחני של ממש, ואפילו הרב נשיא מוזמן להודות כאן שאפעס, בניגוד ללהט שהוא מפגין, זה לא קורה.

     

    מה שמתרחש בשני העשורים האחרונים הוא שיכלול מתמיד של מוסדות ההחזרה בתשובה, כולל שיטות עבודה מוכרות מחקר הכתות: תערובת של פיתוי כלכלי ואיום מוסווה, תרגום מניפולטיבי של עקרונות רציונליים לשפת האמונה והקפדה על ציודם של המוחזרים בתשובה בכמה מנטרות שימושיות לויכוח עם החילונים – והמון, המון אהבה.

     

    וגם זה, צריך לומר, לא מפחיד. בדיוק כמו מספר גדול של אמנים מחפשי-דרך שמצאו אותה פתאום בבית הכנסת השכונתי במקום באשראם בפונה, ואנשים תועים ולהוטים שגילו את אהבת השם יתברך אתמול בבוקר וכעת דחוף להם לרוץ לספר לחבר'ה.

     

    אם יש בעיה ביחסם של חילונים לחוזרים בתשובה, היא בדיוק אותה בעיה שניצבת בפני משפחתו וקהילתו של מומר-להכעיס כשהוא נפעם מנפלאות הדת החדשה. יותר מדי חוזרים בתשובה מנפנפים

    בתובנות החדשות שלהם כדי להתבדל מאחיהם הישנים, רבים מדי נשמעים כמו דיסק תקוע של אמנון יצחק כשהם מהללים את נפלאות הבורא וממלמלים בעזרת-השם, בעזרת-השם אפילו כשמבקשים מהם להתקשר בעוד חמש דקות, והמונים מנשקים מזוזות בדבקות פסבדו-ארוטית ובעיניים עצומות מלהט הקדושה: כך הם נראים, למרבה הצער, והמראה – מה לעשות – מרתיע.

     

    מפחיד? חילוני אמיתי צריך להיות מטומטם גמור כדי לפחד מפני אנשים כאלה ומפני התחביבים החדשים שלהם. אם הרב נשיא מאמין שאנחנו באמת מטומטמים, שיתכבד ויאמר זאת בגלוי.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים