הצל שלי ואני

שאדו הלא הוא ג'וש דיוויס בן ה-37, נחשב אחד הדי-ג'ייז המוערכים ביותר בעולם, בעיקר בזכות שיטת הדגימות (סימפולים) שלו. הוא התגלה עם אלבום המופת "Endtroducing" ב-1996 ומאז טרף את הקלפים של משחק בסימפולים וביטים אפלים.

שאדו מגיע לארץ להופעה אחת שתתקיים ב-14 ביולי בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב עם קותימן ולהקתו. הקהל, שנכח בהופעה שלו בשבוע שעבר בפסטיבל "Wireless" בלונדון, לא נשאר אדיש למפגן הפירוטכניקה והקרנות וידיאו שהיו על גבי המסכים.

במשך רוב ההופעה שאדו לא נראה כלל על הבמה. במקומו היה רק כדור לבן גדול שעליו הוקרנו סרטונים, שעליהם לא ארחיב כדי לא לעשות ספויילר. לקראת אמצע ההופעה הכדור הלבן, שעמד במרכז הבמה נפתח לפתע ובתוכו נגלה שאדו כשהוא מתקלט ומרוכז בסט.

"הרבה אנשים היו מעורבים בזה, שניסו להבין איך לבנות את זה ולעשות את זה ולהזיז את זה", מספר שאדו על תהליך היצירה הבמתי של המופע. "אני יכול לשמוע בתוך הגלגל טוב וזה לגמרי לא פוגע בסאונד".

שאדו מתגלה כאדם מאוד סבלני אשר קשוב לקהל שלו ומשתדל לתקשר איתו בכל דרך אפשרית. לענייני הביטולים הרבים של הופעות מחו"ל הוא העדיף שלא להתיחס, ואמר שהוא לא עוסק בפוליטיקה ומעניין אותו רק המוזיקה והקהל שלו. את העניינים המדיניים, אמר, הוא משאיר לאחרים.

לאחרונה הוא ערך תחרות רמיקסים באתר שלו ואף ניגן כמה מהשירים שהמעריצים שלחו בהופעה עצמה. "אני מרגיש שהאנשים שתרמו רמיקסים לפרויקט עשו עבודה נהדרת. זאת הייתה הזדמנות לאנשים שמאזינים למוזיקה שלי לעבד אותה בדרך שלהם. 

"אני לא רוצה לעשות רק מה שאנשים מצפים ממני לעשות, כי אני מרגיש שלא יכבדו את זה. אם אני עושה מוזיקה שאני אוהב, אפילו אם לא אוהבים את זה, יכבדו את זה. אני חושב שזה גורם לאנשים לצפות לראות מה הצעד הבא שלי".