שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בלי טיפת זיוף
    "לוּ היה הרב עמיטל מסתיר את עמדותיו הפוליטיות, הוא היה הופך למנהיג הרוחני המוביל של הציונות הדתית. הייתה לו תורה גדולה ואישיות מלאת עוצמה". תלמידו, הרב חיים נבון, נפרד

    הרב יהודה עמיטל היה האדם הכי אמיתי שהכרתי. לא הייתה בו טיפת זיוף. תמיד אמר מה שחשב, וחשב מה שאמר. כל חייו רדף אחרי הכֵּנות הפנימית, וסלד מהעמדת פנים ומצביעות. מדי פעם היה אומר לנו: טיפה אחת של כֵּנות יקרה בעיני הקב"ה מפנינים ומפז.

     

    הרב עמיטל שילם מחיר יקר מאוד על היושר הפנימי שלו. הוא לא חשב לרגע להסוות את דעותיו הפוליטיות, שהיו מאוד לא פופולריות בציבור הדתי. אין לי שום ספק שלוּ היה הרב עמיטל מסתיר את עמדותיו הפוליטיות, הוא היה הופך למנהיג הרוחני המוביל של הציונות הדתית. הייתה לו תורה גדולה, אישיות מלאת עוצמה וחום אנושי שופע. רק בגלל עמדותיו הפוליטיות הוא נדחק לקרן זווית של הציבור הדתי-לאומי ושל עולם התורה הציוני.

     

    הרב עמיטל היה מודע למחיר ששילם, וגם כאב אותו. אך הוא לא העלה מעולם על דעתו להסתיר את דעותיו. כל מי שמתהלך בין רבנים יודע שרבים מהם מסתירים את דעותיהם האמיתיות, בנושאים שונים העומדים על הפרק. רבנים רבים מהססים לנקוט בעמדות שאינן פופולריות בציבור הדתי. הרב עמיטל מעולם לא הסתיר את עמדותיו האמיתיות, בשום נושא. המחיר הציבורי של הגילוי היה נראה לו קטן לעומת המחיר הרוחני של ההסתרה.

     

    הוא היה ידוע בציבור בעיקר בשל פעילותו הפוליטית. התדמית הזו אינה מלמדת עליו, אלא על זווית הראייה המצומצמת-עד-גיחוך שלנו. כי הרב עמיטל לא היה פוליטיקאי. אופיו כלל לא התאים לסוג הפעילות הזה. הוא היה רב גדול, איש רוח מלא עוצמה ומחנך בחסד, שרק במקרה נקלע לשדה הפוליטי. תלמידיו הגדולים לא תמיד הסכימו עם עמדותיו הפוליטיות, אלא ינקו מעוצמתו הרוחנית.

     

    היושר של הרב עמיטל התבטא גם בענווה פשוטה. אחרי כמה שנים בהנהגת ישיבת הר עציון, הזמין את
    הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א לעמוד בראש הישיבה. אני עצמי, כך אמר, אהפוך לר"מ מן השורה בישיבה. הרב ליכטנשטיין סירב להחליף את הרב עמיטל ודרש שזה יישאר לעמוד לצדו; וכך נוצר שיתוף הפעולה הנדיר וארוך השנים בין שני ענקי התורה הללו, הרב עמיטל זצ"ל והרב ליכטנשטיין ייבדל-לחיים-ארוכים. אם אינני טועה, עוד ייכתבו ספרים על הזוגיות הרוחנית הנדירה הזו. בזקנתו, נקט שוב הרב עמיטל בצעד נדיר מאוד, אולי חסר תקדים, ומינה בעודו בחיים את יורשיו בראשות הישיבה. אינני רוצה במאבקי ירושה, אמר.

     

    עוד הרבה ייאמר וייכתב על הרב עמיטל: על דמותו הרוחנית, על עולמו התורני ועל השפעתו הציבורית. אך מעבר לכל הניתוחים הציבוריים והכלליים, אני חש יותר מכל את החיסרון האישי. לא אראה עוד את חיוכו החכם, לא אשמע עוד את עצותיו הטובות. הרב עמיטל נפטר; ומי ייתן לנו תמורתו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אתר הכנסת
    הרב עמיטל ז"ל
    צילום: אתר הכנסת
    הרב חיים נבון
    צילום: רונן כרם
    מומלצים