שתף קטע נבחר
 

משתפי קבצים? אתם פושעים מפונקים / דעה

מורידים שירים ומשתפים בטורנטים? אתם עבריינים שהורסים חיים של אמנים ומתכנתים. ניצן סדן מתעצבן, אחרי שפגש שניים מהיוצרים שנופלים קורבן לשיתוף הקבצים ולפגיעה ביצירה המקורית הישראלית

אתם יודעים מה מעצבן אותי? ילדים בני 18 שהורסים את תעשיית המוזיקה הישראלית, ולא – אני לא מדבר על פליטי "כוכב נולד". הבעיה שלי היא אתכם, הקמצנים. כל הפרזיטים הצעירים שנותנים לנו שירות איום ונורא ברשתות המזון המהיר ובקופה של הקולנוע, וחוסכים שקל לשקל כדי לרדת לאילת לפני הצבא – אבל לשלם 50 שקל על דיסק? מה פתאום. הם יכולים להוריד מהרשת. אומנות לא שווה אגורה מבחינתם. וכמובן שלא אכפת להם מהפריארים שיוצרים אותה.

 

הלוואי וזה היה מסתכם רק בכמה תיכוניסטים שאבא לא משליך עליהם כסף לפי פקודה. סביר להניח שרובכם עושים זאת, ובכלל לא יודעים שלאנשים בהם אתם פוגעים יש שמות ופנים. 

 

הכירו את הקורבנות

לפני כמה שבועות ישבתי בפאב עם שני זרים. אחד הוא מוזיקאי, שרק חצי שעה לפני כן הופיע באותו הפאב ועשה מוזיקה נהדרת. "עומר, אתה מוכשר כמו שד. אתה מציג פה דברים שלא שמעתי, ואני באמת אוהב. מתי תוציאו דיסק?" שאלתי. "דיסק?" הביט בי. "אף אחד לא רוצה להקה שנמצאת חצי מילימטר מהמיינסטרים. אנחנו מנגנים כי זו האמנות שלנו. אין לי סיכוי להתפרנס מזה", אמר ושתה את הצ'ייסר שלו.

 

כסף לשכר דירה הוא מרוויח מלהיות שליח על אופנוע. כששאלתי אם זה בגלל "כוכב נולד" ודומותיה, שדחקו לשולי השוליים את היצירה המקורית בישראל ("מקורי" פירושו "שיר שכתבת בעצמך", ולא "גירסת כיסוי מקורית לשיר בן חמישים"), אמר שזהו סימפטום בלבד.

 

הריאליטי לא אשם

"תוכניות הריאלטי אינן אשמות", אמר. "היום, אמנים חדשים יכולים להרוויח כסף רק מהופעות ופרסומות. פעם אנשים היו קונים דיסקים. אז, גם הרכבים מקוריים יותר היו יכולים למכור כאלה, ולהצליח. אבל אם אדם אחד קונה דיסק דמו ומעלה לאיזה טורנט – אף אחד לא יקנה"

 

במילים אחרות, כל אלו שמורידים ומשתפים במקום לשלם על מוזיקה – עוצרים את התפתחותם של אמנים ויוצרים צעירים.

 

פעולתם היא סיבה עקיפה לכך שרוב השירים ברדיו נשמעים אותו הדבר (לפחות, לאוזן האישית שלי), שאותם האמרגנים ממשיכים להתעשר ולקדם את אותם היוצרים שהרוויחו טוב גם לפני עשרים שנה -ורובם המכריע לא חידש כלום מאז (הם מותג. איזה אינטרס יש להם לשנות משהו?).

 

ואמנים יצירתיים, חדשניים ומוכשרים? מביאים אליכם משלוחי פיצה באחת בלילה, בעוד חסרי הכישרון ממלאים אולמות ופארקים.

 

משחקים זה יקר? בגללכם, הגנבים

באותו ערב בו פגשתי את האמן הממורמר-בצדק, פגשתי גם איש תוכנה. הוא מפתח אשר התמחה בעבודה על קוד למנועים גרפיים, ואף התפרנס מזה תקופה קצרה בארצות הברית. כשהבינה תעשיית המשחקים שאי אפשר להילחם בפיראטים, והחלה להתמקד בפיתוח משחקים לקונסולות – אותם קשה בהרבה לזייף ולשתף – מצא אותו בחור את עצמו ללא פרנסה.

 

בתוך זמן קצר באו לעקל לו את הספות, לבעל הבית נמאס לשמוע על עיכובים בשכר הדירה, והוא נחת כאן בארץ, כשמה שנשאר מכספו אפשר לו לקנות את הכרטיס הביתה.

 

זהו מפתח בעל ניסיון, שיש לו סיכוי למצוא עבודה ולהסתדר - אבל חישבו על יתר עובדי תעשיית המשחקים. ביניהם יש בוחני תוכנה, אנשי תוכן, מעצבי דמויות, אנשי שיווק וגם בחור שמנקה את הכוסות בפינת הקפה. לא כולם יכולים למצוא עבודה בהינף יד, ולא כולם רוצים להתמודד עם פיטורין.

 

הקמצנות והאגואיזם שלכם פגעו בכולם. אתם דרסתם אותם, אכלתם להם את הפרנסה – כי קל יותר להוריד ISO ו-KeyGen מהטורנט החביב עליכם. אף אחד מהם הוא לא קרוב או חבר שלכם. מבחינתכם, אלו גמדים שמייצרים מתנות בקוטב הצפוני.  

זכותכם לשתף? מה פתאום

קרה לכם שכתבתם סטטוס שנון בפייסבוק, והתעצבנתם כשראיתם אותו מעטר גם את הפרופיל של מישהו מרשימת החברים שלכם באתר? יופי. זו טיבה של הרשת החברתית: שיתוף בתכנים. אבל אלו תכנים שלא בהכרח הושקעו בהם זמן ומאמץ. ומי שחשוב לו שהתוכן לא ירוץ ברשת – פשוט לא מעלה אותו לשם.

 

אבל זה לגמרי אחרת כשמדובר ביצירה, כמו שיר, או תוכנה, או משחק מחשב, אנשים יצרו את אלו כדי לחלוק עם העולם – אבל גם כדי להתפרנס מכך. המדינה משלמת לחקלאי ישראל ומסייעת להם לגדל תוצרים כמו פירות וירקות למשל. המטרה היא לא להאכיל את ההמונים, אלא לאפשר להמונים לקנות מזון במחיר הוגן.

 

"מה, אבל עגבניה עולה חמישה שקלים לקילו. דיסק עולה איזה חמישים שקל!", חושב לו משתף הקבצים. "אני חולק את האמנות עם כולם, בצורה חופשית! גם בשביל זה יש אינטרנט, לא?". תוצרת חקלאית נקנית בידי ארגונים ובתי עסק בכמויות גדולות ובצורה רווחית למדי (אם לא היה כך, לא היו מייצרים עגבניות בישראל). מוזיקה ותוכנות נקנות בעיקר בידי צרכנים פרטיים.

 

הרשה לי לזעזע את עולמך, פיראט יקר, ולספר שלכתוב סימפוניה אחת או תוכנה אחת זה קצת יותר מורכב ויקר מלגדל עגבניה.

 

אתרי BitTorrent ומנועי שיתוף אחרים הם פרצת אינטרנט עקומה, לדעתי. הם מהווים פלטפורמה "תמימה" לשיתוף קבצים, ובכך תומכים בביצוע מיליוני עבירות הפרת זכויות יוצרים מדי יום. אמנם אפשר למצוא בהם גם תוכן לשימוש חופשי, אבל האחוז שלו מכלל הקבצים נמוך משל אחוז ההחזרה של האייפון 4 (אם שואלים את אפל, כמובן).

 

מדי פעם מדווחים על אתר זה או אחר שהצליחו חברות התקליטים לתפוס ולסגור, בעוון פגיעה ישירה באמנים שהן מייצגות, וביצירה העצמאית כולה. מורידי ומשתפי הקבצים ממהרים להתלהם בטוקבקים ולזעוק חמס על שמישהו, בחוצפתו, לא מרשה להם לגנוב יותר. לא מגיע להם לקבל בחינם מוצר בידורי, שהפקתו יקרה ומצריכה חשיבה יצירתית רבה.

אם היה מדובר במימוש של זכות טבעית, או לו היתה המדינה מסבסדת מוצרי בידור ותומכת ביוצריהם באופן מלא - ניחא. אבל כידוע, לא זה המקרה.

 

סוף גנב לתלייה

אני מבין שמדיום האינטרנט שואב מידה משמעותית מכוחו מהאנונימיות שהוא מאפשר, ואני הראשון להתנגד לניטור, בקרה ושליטה בכלי חופשי זה. מאידך, לא יתכן שאנשים ינטשו את האמנות שלהם בגלל אידיאולוגיית הנוחות בה מתקשטים משתפי הקבצים. לפיראטים מגיע לשאת בעונש.

 

במדינות כמו אירלנד, למשל - האכיפה והענישה מתבצעות בסיוע ספקיות האינטרנט. בצרפת חוקקו חוקים נוקשים שמאפשרים לנתק מהרשת משתפי קבצים סדרתיים - חבל שבפועל, לא נעצר אף עבריין שיתוף במדינה.

 

ג'ואל טננבאום, משתף קבצים אמריקאי, הורשע בכך ונקנס ביותר מחצי מיליון דולר. קצת טפשי לקנוס סטודנט בן 27 בסכום שאין ביכולתו לשלם. בית המשפט המתיק את עונשו, אולם גם הסכום שנגזר עליו לשלם, 67 אלף דולר, היה אסטרונומי מבחינתו. ובכן, גם בשביל מקרים אלו הומצאו בתי הכלא.

 

זה נכון שאפשר למצוא מודל תמחור בטוח ומשתלם יותר לכל הצדדים. זה נכון שלא הגיוני שמשחק מחשב יתהדר בתו מחיר של כעשירית ממחירו של מחשב שולחני, ואני מסכים שחברות התקליטים נוקטות לעיתים קרובות ביד קשה עד מוגזמת במלחמתן בפיראטיות (על אף שבכירים בה הודו לאחרונה כי אי אפשר לעצור את הפיראטים אחד אחד).

 

אבל מה הייתם עושים במקומן? אם בכל זאת אתה, והמצפון שלך נולדתם לשתי אמהות נפרדות, עשה חסד עם האמנים ואל תשתף קובץ שהורדת.

 

תן למשתמשים אחרים את האפשרות לבחור באפשרות המוסרית והחוקית, ולשלם ארבעים שקל על דיסק חדש. ואם החלטת על דעת עצמך שלחברות התקליטים הגדולות בחו"ל יש מספיק כסף, לפחות תחוס על אמנים ויוצרים ישראלים.

 

פגשתי אותם. הבטתי בפניהם - הם באמת זקוקים לכך.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים