אחרי הכישלון, מכבי חיפה צריכה לחזור למקורות
הירוקים זלזלו בליגה האירופית כאילו בכל עונה הם רגילים לשחק בשלב הבתים של ליגת האלופות. אם יעקב שחר לא יתעורר מהר, המאמן אלישע לוי ישלם את מחיר הזחיחות של המועדון כולו
בשבועות האחרונים, נראה כאילו שחקני מכבי חיפה מתבאסים לשחק בליגה האירופית. ממש ככה, מתבאסים. בדרך כלל אני לא אוהב להשתמש במילה הזו, אבל היא הכי קולעת בכל מה שקשור לאנרגיות שהגיעו מהכרמל. "אין מה לעשות, הליגה האירופית זו לא ליגת האלופות", אמרו שחקנים, ובצדק, כי אכן מדובר במפעל המשני של אופ"א.
הבעיה היא שהתחושות הללו חילחלו לדשא. יריבה חלשה כדינמו מינסק צריכה מכבי חיפה לעבור בכל יום נתון. יתרון בן שני שערים, אסור לחיפנים לאבד תוך מחצית. "האכזבה מאוד קשה, במיוחד לקבוצה בסדר גודל שלנו", אמר אלישע לוי עם הנחיתה.
הטיול בליגת האלופות בעונה שעברה, לא אומר שמכבי חיפה הפכה לפתע לאחת מאריות הכדורגל ביבשת. היא לא כבשה, לא אספה נקודות ולא ממש הותירה רושם על היבשת, מה שלא הפריע לשחקניה לפזר ציטוטים בעילום שם, על אכזבה מההשתתפות במפעל המשני. חיפה היא עדיין לא מעצמה אירופית ולכן אגב, שלא כמו באולימפיאקוס למשל, לוי נותר המאמן.
לא רק אלישע
התלונות של האוהדים במצב הזה, מוצדקות, אבל לא בטוח שאלישע לוי הוא האשם היחידי. נכון, החילופים ההגנתיים סייעו לבלארוסים להבקיע פעמיים לקראת הסיום. להוציא את ליאור רפאלוב ואייל גולסה במצב של 1:1 זה לא משהו שחיפה היתה עושה בעבר, אבל יכול להיות שלוי הרגיש שהחבר'ה מתחילים לזלזל כבר חצי שעה לפני הסיום וקיווה למזער נזקים.
נכון, לוי היה זה שבחר את הזרים שאמורים להיכנס לנעליים של בירם כיאל, דקל קינן וג'ורג' טשיירה, אבל לכל זר לוקח זמן להתאקלם בארץ. להפיל כבר עכשיו את התיק על איגנסיו קאנוטו, זה קצת כמו להאשים את רוברטו קולאוטי בחוסר תיאום בעונתו הראשונה בארץ. כמו קולאוטי, שאגב זכה לביקורת בחודש הראשון שלו בירוק, גם קאנוטו הוא שחקן ליגה יציב בארגנטינה, שהתפוקה ממנו תהיה חייבת להגיע מתישהו.
קטן ולוי. יהיו צריכים להרים יחד את המורל הקבוצתי (חגי אהרון)
יש הטוענים כי לוי יכול היה להילחם יותר על אלה שעזבו, אבל לא הוא קיים את המו"מ מול דקל קינן, אותו למשל היה אפשר להשאיר (היתר פשוט ביקשו לעזוב). גם את השחקנים אותם ביקש כמחליפים, כמו לאמין דיארה, מתיאס אבלייראס, ברק יצחקי, בן סהר או אפילו טוטו תמוז, הוא לא ממש קיבל בשל אילוצים כלכליים במועדון שהרוויח מעל 30 מיליון שקל בעונה שעברה.
נכון, לוי ראה את קבוצה סופגת שער מרגיז בדקה ה-90, אבל לחיפה יש היסטוריה של ספיגת שערים כאלה. הכוונה היא לא בהכרח לדקה בה נכבש השער, אלא לעובדה שהתחושות באוויר אומרות שהנה, זה מגיע. משהו בעמידה של השחקנים משדר חוסר אונים או חוסר איכפתיות, או כל דבר שתרצו. השער שהיה באוויר, הופך תמיד למציאות. זה קרה מול מאלמו, מול רוזנבורג וגם מול בני יהודה בסוף העונה שעברה.
לחזור למקורות
בכלל, אולי אובדן האליפות בדקה ה-90 של העונה שעברה השפיע על ההדחה האירופית. השחקנים כנראה עדיין לא התאוששו ממנו ואלה שאמורים להוביל את
הקבוצה, כמו יניב קטן וניר דוידוביץ', יהיו חייבים לשנס מותניים להרים את המורל בחזרה. הדרך לעשות זאת, היא לחזור למקורות. לחזור להיות סוג של אנדרדוג.
חיפה היא לא מעצמה אירופית וגם בשביל אליפות בישראל היא תצטרך להתאמץ. לוי חייב להבהיר לשחקניו שרק דרך עבודה קשה, אפשר יהיה להחזיר את ימי ליגת האלופות לכרמל. עכשיו מחכה לא תקופה לא קלה וכנראה גם ממשוכת של אותה 'באסה'. אם עד עכשיו הוא לא טיפל באווירה הזו, הרי שעכשיו היא היכתה בו בעוצמה חזקה יותר.
יעקב שחר חייב להתעורר גם הוא כדי להבין שמה שקרה לקבוצה שלו בקיץ קרה גם באשמתו - עזיבת הכוכבים המאסיבית, הזחיחות שחילחלה כאילו הכל 'יהיה בסדר' וכאילו די בשם 'מכבי חיפה' כדי לנצח משחקים. מנסיון העבר, שחר יתעורר בזמן, השאלה אם בסיום העונה יהיה לו חשק לעבור את זה שוב.
לפנייה לכתב/ת 
