נפילת קומברס: לא משבר בענף - ניהול כושל
קריסת המנייה בוול סטריט וגל הפיטורים הצפוי, עלולים להוות יריית פתיחה למקהלת שתדלני ההיי טק בממשלה שיאמרו: "קומברס זה רק תסמונת". הם טועים ומטעים. מי שהיתה ספינת הדגל של הענף צריכה להאשים רק את עצמה. דעה
מניית קומברס בנאסד"ק צנחה אתמול (ו') צניחה מטורפת ועובדי החברה כבר כוססים ציפורניים בחרדה: מנכ"ל החברה אנדרי דהאן שלח להם מכתב שבו הוא מזהיר אותם מפני הצורך בקיצוץ בהוצאות החברה. קל לנחש שהמשמעות היא שהחברה עומדת לפני גל קיצוצים אגרסיבי שיכלול פיטורי עובדים ואולי גם קיצוצי שכר. ובהנהלת החברה גם לא ממש טורחים להכחיש זאת, אף שהם טוענים שה"רשימות השחורות" טרם נכתבו.
זו עלולה להיות הזדמנות מצוינת ל"לובי הבכי והנהי" של ההיי טק הישראלי. אנחנו עלולים מחר או מחרתיים לשמוע ולקרוא נאומים מדכאים של נציגי ההיי טק בהתאחדות התעשיינים ושתדלניהם בממשלה. "קומברס זה רק תסמונת", הם יגידו. "ההיי טק העברי בסכנה, הממשלה צריכה לעשות משהו", וכו'.
דווקא בגלל זה חשוב לומר זאת בקול ברור: הבעיה של קומברס היא לא תסמונת של שום דבר, חוץ מאשר של הניהול הכושל והגרוע של החברה. בכל פעם שאנו מפרסמים כתבה על הנעשה בחברה הזאת, אנו מוצפים במבול של טוקבקים ואי מיילים המספרים על כישלונות ניהוליים, בזבוזים ועיוותים בחברה, אשר לרוב אינם מתפרסמים בהיעדר פרטים מלאים והוכחות.
תופעה זו אינה מאפיינת דיווחים על פיטורים במרבית חברות ההיי טק האחרות. אבל מה שהציבור הרחב יודע על קומברס בוודאות הוא מספיק – פרשת הבק דייטינג שסיבכה את הנהלת החברה הקודמת בראשות קובי אלכסנדר וחגיגת הבונוסים והמשכורות שהעניקה לעצמה ההנהלה הנוכחית, בראשות דהאן.
היסטוריה של משברים בענף
ההיי טק הישראלי, מקור הכסף העיקרי של המשק, ידע לא מעט משברים: משבר הנאסד"ק בשנים 2003-2000 והמשבר הכלכלי העולמי בשנים 2009-2007. המשברים הללו, ששניהם הגיעו מחו"ל, היו מלווים בפיטורים אגרסיביים של עובדים בחברות קטנות בהרבה מקומברס ובסגירתן של מאות חברות סטארט אפ. אין גל פיטורים כזה כיום ופרט לקומברס, ככל הידוע, אין הרבה חברות שמזהירות מפניו.אכן, היי טק חי תחת האיום המתמיד של התחרות עם העבודה הזולה בהודו, אבל נכון לשנת 2010 נראה שבעולם שבו כל יום מישהו מזמין שדרוג של טכנולוגיה כלשהי, יש מקום גם למאסות הגדולות של המתכנתים ההודים וגם ליחידות העלית הישראליות.
אם העבודה ומחירי הקרקע בתל אביב באמת היו יקרים מדי לטעמן של החברות הגדולות, הן היו מעבירים אותן לאזורי התעשייה בתל חי ובחיפה, הרבה לפני שמישהו היה מספיק להכריח אותם להעביר אותה להודו.
אף מנכ"ל ישראלי, אפילו דהאן, לא מעדיף להעסיק הודים מאשר להשאיר את העבודה אצלו. אבל אזור התעשייה בתל חי אינו מלא ומאות ההיי טקיסטים חיפאים אינם מוצאים עבודה במת"ם ונאלצים לנסוע מדי יום להרצליה ולרמת החייל.
אם מישהו היה חושב ברצינות שהעבודה של גיסי החיפאי בכפר סבא יקרה מדי, הוא היה מעביר את החברה שלו לחיפה וגיסי היה אומר לו תודה רבה על שנחסכה ממנו הנסיעה היומית הארוכה והשוחקת.
יתרה מכך, גם אם היה מדובר במטאור שמשמיד קודם כל את הדינוזאורים, היינו שומעים על פגיעתו בחברות היי טק גדולות אחרות, כמו אמדוקס, למשל, אבל בזמן שקומברס מפטרת שוב ושוב גלים של עובדים, אמדוקס, שפיטרה אלפים בזמן שני המשברים שומרת את העובדים שלה אצלה ואף גייסה לאחרונה חדשים.
דרושה חשיבה לטווח ארוך
אבל, גם אם התיאוריה הזאת תתברר כמוטעית והסיפור של קומברס הוא רק קצה קרחון של משבר היי טקיסטי חדש, זה עדיין לא אומר בהכרח שהממשלה באמת צריכה לסייע לענף.
ההיי טק מבוסס על חשיבה לטווח ארוך באמצעות מחקר ופיתוח שמהם צומחים הפיתוחים המוצלחים. התקציב שהממשלה משקיעה כיום לא אמור להניב פירות ברבעון הבא או בקדנציה של הממשלה הנוכחית, אלא בטווח הארוך ויתר.
התמ"ת מסייע להיי טק באמצעות המדען הראשי שמסבסד חברות סטארט אפ בשלב היצירתי ועתיר הסיכון של היווצרותן. תקציבי המדען הראשי מתנדנדים בשנים האחרונות מעלה-מטה בהתאם לכיפופי הידיים הפוליטיים, אך בסך הכל אינם נמצאים במגמת ירידה דרמטית שעלולה להוות סיבה למשבר. כך או כך, בהיי טק צריך להשקיע דווקא אם הוא כן מצליח לספק את הסחורה.
אם יתברר חלילה שהתעסוקה בהיי טק היא במגמת ירידה עקבית, כדאי שהממשלה תחשוב דווקא על אפיקים אחרים לעידוד תעסוקה, כמו סבסוד הפיתוח וההייטקיזציה של התעשייה המסורתית, השקעה בביו טכנולוגיה, וגם – סליחה על המילה הגסה – השקעה בחינוך שממנו, ולא משום דבר אחר, יבואו הקלפים המנצחים של המשק בדור הבא.
לפנייה לכתב/ת 
