הסניגוריה נגד מצלמות בביה"ס: תלמידים ייפגעו

הסניגוריה הציבורית נגד מצלמות האבטחה בבית הספר , שיחוברו למוקד המשטרה: בסניגוריה הזהירו אחר-הצהריים (יום א') כי קיימת הסכמה רחבה שהמצב הנוכחי, בו לדבריהם נפגעות זכויות יסוד ללא הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית וללא הסדרה משפטית נאותה - אינו ראוי.

על-פי התוכנית, כבר מהחודש הבא יהיו התלמידים ב-12 בתי-ספר שונים תחת עינה הפקוחה של המשטרה לאורך כל יום הלימודים. מוסדות החינוך ירושתו במצלמות אבטחה, שיחוברו ישירות אל מרכזי השליטה של המשטרה - בתקווה לצמצם את רמת האלימות.

בסניגוריה הציבורית אומרים כי "דרך המלך בעניינים רגישים מעין אלו, היא להקדים חקיקה והסדרה לעשייה ולא ליצור מציאות בשטח דרך פיילוט כזה או אחר".

עוד אמרו בסניגוריה כי בשלב זה, "נוכח העובדה כי ככל שנוקף הזמן ממשיכות להיקבע עובדות בשטח", הם פנו ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לשקול להורות על "הקפאת" המצב, עד שמשרד המשפטים יסיים לבחון את המשמעות הנורמטיבית והמעשית של השימוש במצלמות, ויפעל להסדרה משפטית של הסוגיה בכללותה.

החלוקה "אינה מוסדרת"

במכתב שנשלח ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, נכתב כי "חרף רגישות הסוגיה, אין כיום כל מאמץ להסדיר את התהליך המואץ של הצבת המצלמות והפעלתן, בצורה שתחייב את משטרת ישראל ואת העיריות השונות. נדמה כי שיקולים מתחום הגנת הפרטיות, כגון הצורך לצמצם את השימוש במצלמות ולהעדיף אמצעים חלופיים, או הגבלת השימוש בהן כליל באזורים מסוימים, כמעט ולא זוכים להתייחסות בשיקול הדעת המופעל ביחס לדרך הצבת המצלמות ובוודאי שאינם מופנמים בשיטתיות בנוהל קבלת ההחלטות".

בסניגוריה הציבורית התייחסו גם לחלוקת האחריות בין הרשויות המקומיות למשטרה, ואמרו כי היא "אינה מוסדרת". "נדמה כי במודל המצוי וברוב המקומות המשטרה היא הגורם הממליץ והמאשר את הצבת המצלמות, אך המצלמות עצמן ממוקמות בידי הרשות המקומית והיא זו שמפעילה את כל המערך הכרוך בכך. ככלל, הצילומים נקלטים במוקד העירוני והצפייה בהם נעשית על ידי עובדי העירייה ולעתים על ידי עובדי קבלן מטעם העירייה".

היישובים שבהם ייחל הניסוי בחודש הבא הם: ירכא, מעלות-תרשיחא, זכרון-יעקב, טירת כרמל, אריאל, אור יהודה, בת ים, מודיעין, אפרת, קריית-גת ודימונה. הפיקוח אחר המתרחש בבתי הספר יתבצע במוסדות החינוך עצמם, במוקד העירוני ובמוקד המחוזי של המשטרה. האתרים שבהן ימוקמו המצלמות ייקבעו על-פי דרישות בתי הספר, "בהתאם לאופי האוכלוסייה והאיומים. הן יותקנו גם במקומות אסטרטגיים שהגישה אליהם קשה", נמסר מהמשטרה.

"אסור לקבוע עובדות בלי הסדרה בחוק"

ד"ר חגית לרנאו, סגנית הסנגורית הציבורית הארצית, אמרה ל-ynet כי "התזה המרכזית שלנו היא שהצבת מצלמות האבטחה היא מהלך שאי אפשר להתווכח איתו, אבל לכל הפחות צריך להסביר אותו. צריך להסביר מדוע הן מוצבות ועל החוק לקבוע את תפקידן וגם מתי אסור לעשות בהן שימוש".

דוגמה לכך סיפקה לרנאו מהמצלמות הפרושות בערים. "כשהמשטרה מרשתת אזור בילויים שבו שותים אלכוהול כדי להפחית את האלימות, ניתן להגיד כי זה מוצדק.

אבל אם בודקים מי לא הרים את הצרכים של הכלב, זה הפך להיות לא הגיוני ולא סביר. חייבים לקבוע בחוק מי מחזיק חומרים אלו, כמה זמן מותר לו לעשות כך, איך מונעים שימוש לרעה וכן האם יש חובה ליידע את הציבור על הצבת המצלמות".

ד"ר לרנאו האשימה את משרד הפנים בהתעלמות שיטתית ומכוונת מהנזק, שלדבריה, גורמת פרישת המצלמות במקומות ציבוריים.

"זוהי פגיעה חמורה בפרטיות. אנו אומרים כבר לפחות שנה שלא ניתן להמשיך לקבוע כך עובדות בפועל מבלי שהנושא יוסדר בחוק. נערכה כבר ישיבה במשרד המשפטים שביקשנו להפסיק את הצבת המצלמות עד להסדרה של המהלך בחוק, וזה זכה לתמיכה ברורה של נציגות היועץ המשפטי לממשלה", סיפרה סגנית הסנגורית הציבורית הארצית. "עם זאת, במשרד לביטחון הפנים מתעלמים מכל אלה וממשיכים שם לעשות כל מה שהם רוצים".