שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תור הזהב של הדיסק הכסוף
    מ-"Jagged Little Pill" של אלאניס מוריסט ועד היטמן 7, מגאנז אנד רוזס ועד נירוונה: 20 שנה חלפו מאז החלה מהפכת המוזיקה של שנות התשעים, ואנחנו חזרנו לאלבומים שלא פסחו כמעט על אף בית ישראלי
    גאנז אנד רוזס - Use Your Illusion נירוונה - Nevermind אמנים שונים - היטמן 7 אלאניס מוריסט - Jagged Little Pill 
    גרין דיי - Dookie REM - Out of Time/Automatic מדונה - The Immaculate Collection פסקולי "שומר הראש" ו"סיכון מחושב" 

    שנות התשעים היו במקום טוב באמצע. 20 שנה לפני כן נחגג תור הזהב של אלבום הויניל, עם אלבומי קונספט ועטיפות מרשימות שנפתחו החוצה וגילו עבודות אמנות שניתן לטבוע בהן. 20 שנה אחר כך, חובב המוזיקה הממוצע יכול כבר להעביר את כל האוסף המוזיקלי שלו, מאות ואלפי אלבומים, למחזיק המפתחות שלו.

     

    בין לבין, היתה תקופה שבה מלך דיסקוס קטן וכסוף, שאצר בתוכו, תאמינו או לא, רק אלבום אחד ויחיד. מתקני הדיסקים נעו בין קונסטרוקציות מאיימות ממתכת למדפי פלסטיק המקלים על הדפדוף. בכל בית שבו ביקרתם, של חברים וקרובי משפחה, כשסקרתם את המתקנים, נתקלתם ודאי בדיסקים האלה.

     

    גאנז אנד רוזס - Use Your Illusion

    מדהים מה שקרה ל-"גאנז אנד רוזס" באלבום הבכורה שלה. יותר משנתיים לקח ל-"Appetite For Destruction" להגיע למקום הראשון בארצות הברית. בעידן הקדום שלפני האינטרנט, גאנז היתה צריכה בערך מאה הופעות חימום לאירוסמית' ומוטלי קרו בשביל להעביר את הבשורה שבאלבום לכל העולם. כשהכל התפרץ, עם בוא שנות ה-90, לגאנז כבר היה ניצחון חדש בחוץ: לא אלבום אחד, אלא שניים. "יוז יור אילוז'ן", הצהוב (I) והכחול (II), יצאו בו-זמנית ב-17 בספטמבר 91' ובאותו שבוע נכנסו למקום הראשון באמריקה.


    האלבום השני. מרגישים את המערב הפרוע ומרד הנעורים

     

    ההפתעה שהנחיתה הלהקה הכי חמה שיש הובילה לבהלה בחנויות הדיסקים, גם בישראל. שני החלקים של "יוז יור אילוז'ן" - שכללו להיטי מסיבות סלואו אדירים כמו "November Rain", "Don't Cry" ואפילו "Estranged", החלו להתנגן בעוד ועוד חדרים של בני נוער, גם אצל אותם צעירים שלאו דווקא חיו בשביל הרוק'נרול.

     

    שני האלבומים של גאנז עשו עבורם משהו שכנראה נכשלו בו האחרים: אפשר היה להרגיש איתם את הרוק, את המערב הפרוע ואת מרד הנעורים האולטימטיבי. אבל כל אלה השתלבו בריקוד סלואו במסיבות הכיתה של יום שישי. על התחושה הזו אי אפשר כנראה היה לוותר. את הדיסק כולם היו חייבים לקנות. את שניהם. (אור ברנע)

     

    חזור למעלה
    נירוונה - Nevermind

    בכל מקום הופיע התינוק הארור הזה. אי אפשר היה להתחמק ממנו. האלבום השני של נירוונה, ששינה את עולם המוזיקה מהקצה אל הקצה, היה חייב להגיע אל הבית של כל חובב רוק בישראל. ברור, גם האלבום השחור של "מטאליקה" היה בין המוצרים ההכרחיים, והמתקדמים באמת רכשו גם את "Ten" של "פרל ג'אם", אבל "Nevermind" הפך למצרך כל כך מהותי, שנדמה היה שנרכש בסופר, יחד עם החלב והביצים.


    קורט קוביין מ"נירוונה". מקסימום נעביר לאח הקטן (צילום: AP) 

     

    המוצר של "נירוונה" הפך בתחילת שנות התשעים לאחד היחידים שאמנם שיריו נכללו באוספי "היטמן" למיניהם, אבל בכדי להוכיח רצינות אמיתית, הצטרכנו לקנות את המקור. כנראה לא היתה ברירה: גם אם "נירוונה" לא היתה הלהקה האהובה עלינו, יצאנו למשימה. מקסימום עוד כמה שנים, הדיסק יאוחסן במגירה או יעבור לאח הקטן. בינתיים, העיקר שיהיה בבית. (אור ברנע)

     

    חזור למעלה
    אמנים שונים - היטמן 7

    פלסטיק חום ואטום, דיסק שרוט לחלוטין ופתקית פוסט-איט עם הכיתוב "רצועות 12 והלאה קופצות / לא עובדות". זה מה שנותר מ"היטמן 7", אוסף הלהיטים הגדול ביותר שכנראה היה פה, בישראל, אי פעם, בתחנת הרדיו בה ביקרתי לאחרונה.

     

    האלבום הלבן בסדרה הצבעונית, שיצא ב-1996, היה אסופה מנצחת של 18 להיטי ענק, כמעט ללא "פילרים" (המונח המקצועי המתאר רצועות שנועדו לסתום את החורים ולמלא כמות ראויה של שירים לאוסף).


    "היטמן 7". כל שיר קילר, אין שום פילר 

     

    מה היה לנו שם? תמהיל מנצח של צעירים, ותיקים, פופ, דאנס ואפילו קצת סלואו. בקסטריט בויז עם "Get Down" המקפיץ לצד "Hallo Spaceboy" הענק של דיוויד בואי והפט שופ בויז; "To Deserve You" של בט מידלר לצד "You're Makin' Me High" של טוני ברקסטון. אבל פסגת הפסגות היתה השיר השני באוסף, הלהיט הגדול של אותה שנה ותרצו בכך או לא – של אותו עשור משוקץ, ה"מקרנה" של לוס דל ריו.

     

    בסוף המילניום האחרון, אנשי רדיו תל-אביב נעלו את האלבום הזה בתיבת עץ ושילחוהו אל הים. הם נשבעו שלא ינגנו יותר את ה"מקרנה" לנצח, וכך עשו. אני רק מקווה שמישהו, אי שם במיצרי גיברלטר, מצא מאז את הדיסק, לחץ על כפתור ה-Play, ואולי זכה לשמוע פעם נוספת את "Piu Bella Cosa" של ארוס רמאזוטי. אם השיר (מספר 15 באלבום) לא קפץ לו. (עמית קוטלר)

     

    חזור למעלה
    אלאניס מוריסט - Jagged Little Pill

    סטנד הדיסקים השחור והמאובק הגיע בדיוק לקצה של שולחן הכתיבה. בתוכו, ממש בשורות הראשונות, נח לו האלבום "Jagged Little Pill" של אלאניס מוריסט. זו התמונה שנראתה שוב ושוב, כמעט בכל חדר של נערה מתבגרת בישראל 95'. שלא כמו הסטנד, קופסת הדיסק דווקא היתה נקייה לגמרי. זה מה שקורה כששומרים על חתיכת פלסטיק מכל משמר, מנגנים אותה שוב ושוב במערכת הבום בוקס הקטנה שעל שולחן הכתיבה או ליד המיטה.


    אלאניס מוריסט. פריט חובה אצל כל נערה (עטיפת האלבום)

     

    שלא במפתיע, אלבומה השלישי והפורץ של מוריסט הפך לפסקול אולטימטיבי לצעירות. עם תדמית מסתורית וטיפה חתרנית, מוריסט הקנדית הפכה לגיבורה, לזו שלא מפחדת לכעוס ולקלל את הגבר שאהבה פעם, אך גם להודות בקראש מסחרר. וכך השירים שבאלבום הפכו צינור מושלם לנערות בישראל שרצו להעביר מסר לחבר בתיכון. אחרי פרידה, השיר "You Oughtta Know" הפך למסר המיידי שאפשר לזרוק בפרצוף של החבר לשעבר. ובהתאהבות חדשה, הפך "Head Over Feet" לפסקול המיידי. כך צברה מוריסט את ההצלחה האמיתית, כשהפכה ליד מכוונת של ממש. (אור ברנע)

     

    חזור למעלה
    גרין דיי - Dookie

    החבילה שהגיעה מקליפורניה עוררה את הסקרנות שלי. להקת פּאנק צעירה שעוד לא ממש שמעו עליה מחוץ למולדתה, "גרין דיי" קוראים לה, הוחתמה בחברת התקליטים הגדולה ועמדה להוציא שם אלבום. החברה האמריקאית שלחה לכל החברות שמייצגות אותה בעולם דף הסבר ואת הדיסק. המידע חשף להקה שקראה לעצמה על שם מריחואנה ולאלבום שלה "דוּקי" (קקי). אלוהים שיעזור לי, חשבתי, עוד מוצר בוסרי ואינפנטילי של וונאבי פאנקיסטים.


    גרין דיי. שם להקה מתייחס למריחואנה, שם אלבום מתייחס ל... קקי? 

     

    ברגע שהדיסק נבלע במערכת הסטריאו וליין הבס המידבק של הסינגל "Longview" מילא את חלל המשרד, החשש התפוגג. הופה, יש עם מה לעבוד. וכשהבית הרגוע התפוצץ לתוך פזמון אנרגטי א-לה נירוונה, כבר היה ברור שיש כאן מוצר מנצח של להקה מוכשרת, והולכים לאהוב את זה ברדיו המקומי, מהתחנה הצבאית ביפו עד לעורכים בני החמישים בקול ישראל.

     

    התוצאה? התקליטיות קיבלו את הלהקה החדשה בצימאון. שירים על סמים, זונות ואוננות? סבבה, גם ככה מה שחשוב זו מנגינה טובה. האלבום הניב להיט אחרי להיט ("Basket Case", When I Come Around") ו-MTV לא הפסיק לפמפם אותה. כך התחיל הרומן של הלהקה הצעירה עם הקהל הישראלי, שהגיע כמובן לשיא ב-"American Idiot". (אילת יגיל)

     

    חזור למעלה
    REM - Out of Time/Automatic
    עד היום, כששואלים אנשים אם הם מכירים את REM, הם יענו: "זה אלה ששרים את Shiny Happy People עם הבחורה שצועקת, לא?" או שיגידו: "אה, אלה ששרים 'אווווו לייף'! אני מת/ה על השיר הזה".

     

    ב-1991 יצא האלבום "Out of Time", השביעי במספר, והפך את החבר'ה מג'ורג'יה מלהקה שולית יחסית למכונת להיטים עצומה. בארץ, ההצלחה של האלבום באה לידי ביטוי בכך שהקליפ של "Losing My Religion" ("אוווו לייף" בשבילכם), משופע באיקונות נוצריות לרוב, שודר בכל פעם שלערוץ 1 היה חור של כמה דקות למלא בין תוכנית לתוכנית.

     

    בעוד הדבר הטוב היחיד שיצא מהלהיט"Shiny Happy People" הוא הביצוע שהלהקה עשתה יחד עם החבובות,"Losing My Religion" נותר השיר המזוהה והאהוב ביותר מהאלבום, עד כדי כך שתשע שנים אחרי הוא הגיע למקום השני במצעד העשור של גלגלצ.

     

    שנה וקצת אחר כך, האלבום הבא של הלהקה צבע את חיינו בשחור-אפור-לבן. עם שישה סינגלים, "Automatic for the People" הוא אלבום שבני נוער מדוכאים הזדהו איתו (בעיקר עם "Everybody Hurts", שהתחיל כשיר מרגש עד שנטחן למוות וכל מה שנשאר ממנו הוא הקליפ עם פקק התנועה. במקביל, הוריהם מצאו אותו נעים לאוזן וניסו להבין מה סטייפ אומר בשורה ההיא מ-" The Sidewinder Sleeps Tonight".


      

    השמועה העיקשת שזה האלבום האחרון שקורט קוביין שמע לפני שהתאבד, הקשר האמיץ של חברי הלהקה עם ריבר פניקס המנוח והשמועה שמייקל סטייפ היה אחד האחרונים שדיברו עם סולן אינקסס מייקל האצ'נס לפני שתלה את עצמו, היו אמורים אולי לעשות לנו צמרמורת לא נעימה. במקום זאת, השירים מהאלבום פשוט מסרבים לרדת מהפלייליסט, אם ברדיו ואם בבית, עד היום. כנראה שום דבר לא מנצח דיכאון נעים. (לירון סיני)

     

    חזור למעלה
    מדונה - The Immaculate Collection
    בתחילת שנות ה-90 כבר יצרו דיסקים, סליחה - תקליטורים, כאן אצלנו בארץ הקודש. גם עטיפות אלבומים הדפיסו בישראל, אבל במרבית המקרים ניסו להסוות את הייצור המקומי באמצעות הדפסות איכותיות, לוגואים ותמונות של להקות נוצצות מחו"ל, מה שממש השאיר טעם של חו"ל לרוכשים.

     

    אבל אלבום אחד בלט יותר מכל בכיתוב עליו בעברית, בפונט "David" מודגש, שהתנוסס על חזיתו: "The Immaculate Collection", שמעליו נכתב "מדונה", בעברית שהודפסה באופן גס ולאו דווקא במקום הנכון לכך.


    עטיפת האוסף. לא בתמונה: הכיתוב הכעור בעברית 

     

    אבל מובן שלא עטיפת האלבום היתה ה-דבר בעניין אוסף התכלת של מדונה. מדובר באוסף שסיכם את הקריירה שלה עד אז, והיה פסקול מסיבות הכיתה האולטימטיבי. "הולידיי", "Like A Virgin", "Like A Prayer", "Papa Don't Preach" וכמובן "Vogue". במילים אחרות, כל מה שמדונה זה שם, וכל מה ששם זה מדונה.

     

    גם ממרחק 20 השנים שכמעט עברו מאז האלבום הענק ההוא, טעמו הטוב נשמר ואיכויותיה - לאו דווקא אלה הקוליות אם כי ההפקתיות והחבילה המלאה, מה שנקרא, של מדונה, עדיין מרשימות בכל האזנה מחדש. (עמית קוטלר)

     

    חזור למעלה
    פסקולי "שומר הראש" ו"סיכון מחושב"
    ספק רב אם מישהו מהקוראים ראה ולו פעם אחת מההתחלה עד הסוף את הסרט "סיכון מחושב" עם מישל פייפר מ-1996. הסבירות גבוהה יותר שרובכם כן צפיתם ב"שומר הראש" עם וויטני יוסטון וקווין קוסטנר מ-1992, אבל אף אחד לא יגיד בקול רם שמדובר ביצירת מופת קולנועית.


    עטיפת "שומר הראש". כולם ניסו להחזיק את הנשימה בדיוק כמו וויטני

     

    מה שבטוח, רבים וטובים החזיקו בבית את פס הקול של אחד מהם, או של שניהם. "סיכון מחושב" ("Dangerous Minds" במקור) בגלל "Gangster's Paradise" של קוליו, ו"שומר הראש" בגלל "I Will Always Love You" של וויטני יוסטון.

     

    שניהם, אגב, חידושים: הראשון ל-"Pastime Paradise" של סטיבי וונדר, והשני שייך במקור לדולי פרטון, ששרה אותו בשנות ה-70 בסרט "בית הזונות הקטן הטוב ביותר בטקסס" (כמה רומנטי), אבל רק הביצוע של יוסטון הפך אותו לאחד הסינגלים הכי נמכרים אי פעם.

     

    בפס הקול של "שומר הראש" יש עוד כמה להיטים, ביניהם "I'm Every Woman". אבל ברור שהשיר שאליו היו מעבירים בכל פעם, הוא זה בו יוסטון כמעט לוחשת, ואז שותקת לשנייה ואז צועקת, הו, כמה שהיא צועקת. וכמה שכולם נהנו לצעוק איתה בפאתוס מאוהב עד אימה ולנסות למשוך את הנשימה בדיוק כמוה, ללא הצלחה כמובן. פס הקול של "סיכון מחושב" לעומת זאת, כמו הסרט, לא עניין מעולם אף אחד, ואנשים החזיקו אותו בשביל השיר של קוליו, שבאורח פלא כולם, מחנונים ועד ערסים - הצליחו ללמוד את מילותיו, כולל הראפ, בעל פה. (לירון סיני)

     

    ואלו אלבומים שכבו אצלכם בבית בשנות התשעים? מה היה הדיסק ממנו לא יכולתם להיפרד? טקבקו במרץ!

     

    חזור למעלה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "Nevermind". פריט חובה, כמו ביצים וחלב מהסופר
    האלבום שהפך את החבר'ה מג'ורג'יה מלהקה שולית למכונת להיטים
    עטיפת האלבום
    עטיפת האלבום
    "סיכון מחושב". ספק אם כל מי שהחזיק בפסקול צפה בסרט
    עטיפת האלבום
    7 לילות
    מומלצים