מלחמה קרה על משאבים בקוטב הצפוני המתחמם
רוסיה, קנדה, ארה"ב, דנמרק ונורווגיה מחזיקות בגישה לים הארקטי - שם מסתתרים זהב ויהלומים מתחת לקרחונים הנמסים. הצבאות מתאמנים, המשלחות יוצאות לשטח וגם "גרינפיס" נכנסה למאבק המתלהט
גם הקיץ הזה חם באזור הארקטי. לצד הטמפרטורות ההולכות ומטפסות מעל חוג הקוטב הצפוני, מתעצם העימות הבינלאומי
בין המדינות הטוענות לריבונות על האוקיינוס העצום הנפרש בצפון כדור הארץ. בשבועות האחרונים השיקו רוסיה, ארצות הברית וקנדה משלחות מדעיות מתחרות, שינסו למפות את קרקעית הים; מטוסי קרב רוסיים ניסו לחדור לשטח האווירי הקנדי
מצפון, ונחסמו; ובאוטונומיה האינואיטית נונאבוט, השייכת לקנדה, החל התמרון הצבאי השנתי
"נאנוק" - הכולל השתלטות על איים ושליחת ספינות מלחמה לאזורים הצפוניים ביותר האפשריים לשיט.
גרינלנד, למשל, הנואשת למצוא מקורות מימון כדי להתנתק מהשליטה הקולוניאלית לשעבר דנמרק, כבר החלה בקידוחי ניסיון באזור ליד החוף המערבי שלה.
התקרית האחרונה אירעה כמעט בהיחבא, באי האנס, בתעלות הקפואות והנטושות המפרידות בין מערב-גרינלנד לצפון-מזרח קנדה. 62 תיירים דנים, שיצאו לשיט קרחונים מהחופים המערביים של האוטונומיה הדנית גרינלנד ירדו לראשונה אל חופי האי הקטן, ששטחו ק"מ רבוע אחד, ונעצו את דגלי דנמרק וגרינלנד על אדמתו. בפעם האחרונה שהקנדים ניסו לבצע פעולה דומה, עם ביקור של שר ההגנה במקום, הדנים הגיבו בחריפות וזימנו את השגריר בקופנהגן לשיחה. שתי המדינות חלוקות בשאלה למי שייך האי הזעיר. בינתיים הקנדים נמנעים מתגובה.
כל מאבקי הריבונות הללו, שמתחממים מדי קיץ בשל היכולת לשוט ולהגיע לאזורים החסומים בחורף בקרח-ים - סובבים סביב עניין אחד: משאבים. ככל שהים הארקטי הולך ומפשיר, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, הופכים המשאבים שנמצאים מתחת לקרקעיתו, או באיים הנמצאים בו, לנגישים יותר. אדמות האיים עשירות במינרלים יקרי ערך: זהב ויהלומים. ומתחת לקרקעית האוקיינוס, כך מעריך המכון הגיאולוגי האמריקני, נמצאת כשליש מעתודת הנפט והגז הטבעי בעולם.
נוסחה פשוטה ומסובכת
נוסחת הגישה למשאבים אמורה להיות פשוטה: לכל מדינה ריבונית יש את הזכות לעשות מה שהיא רוצה בתחום 200 מייל (320 קילומטר) מחופיה. חמש מדינות מחזיקות בשטחים בעלי גישה לים הארקטי: רוסיה, קנדה, ארה"ב (באמצעות אלסקה), דנמרק (באמצעות גרינלנד) ונורווגיה (באמצעות סוואלבארד). בשנים האחרונות מתחילות המדינות לחלק יותר ויותר רשיונות לחברות נפט לבצע סקרים גיאולוגיים בשטחים הארקטיים.הקרח נמס
קיצור דרך לאירופה
AP
במשך שנים היה הים שבין רוסיה לקוטב הצפוני קפוא לחלוטין וחסום בפני ספינות. לאחרונה הפשיר הקרח ונתיב הפלגה קצר יותר בין אסיה לאירופה נפתח לשיט. מדענים: זו הוכחה להשלכות של התחממות כדור הארץ
אבל נוסחת 200 המייל, שמבוססת על אמנה של האו"ם, משאירה חלקים עצומים של הים הארקטי חופשיים. עבור המדינות השכנות - חופשיים מדי. לכן, מתנהל בשנים האחרונות קרב גיאוגרפי כדי להוכיח כי חלקים מים הארקטי מהווים "המשך טבעי" של היבשה הסמוכה. כך, הרוסים טוענים כי כמעט כל האזור מחופי סיביר ועד לקוטב הצפוני הוא למעשה המשך של רכס הרים היוצא מיבשת אסיה. הגרינלנדים, במקביל, טוענים כי רכס ההרים יוצא מגרינלנד, וגם קנדה וארה"ב מעלות טענות דומות.
זהו הרקע למשלחות המדעיות שיצאו בשבועות האחרונים מנמלים ברוסיה ובקנדה, שמטרתן למפות את קרקעית האוקיינוס כדי להוכיח את טענות כל אחד מהצדדים. הרוסים, המובילים עד כה במירוץ מבחינה מדעית, שלחו את ה"אקדמיק פדורוב" למסע של 100 ימים, כשהיא מלווה בשוברות קרח גרעיניות, כדי לאסוף נתונים שיתמכו בבקשתם בפני האו"ם. לפני שיצא לדרך, הצהיר ראש המשלחת בפני התקשורת, כי "משימה זו תקבע את עתידה הכלכלי של רוסיה ואת רווחת תושביה בעתיד".
קנדה וארה"ב במשלחת משותפת
הקנדים והאמריקנים, שנחשבים למי שמפגרים במירוץ אחרי הדנים והנורווגים, השיקו משלחת מדעית משותפת שיצאה להפלגה של שישה שבועות,
כדי לאסוף נתונים שיתמכו בבקשה שלהן. הדיונים באו"ם על הטענות צפויים להתקיים בתוך כשנתיים.
ובינתיים, אל שלל הספינות המסתובבות בים הארקטי הצטרפה בימים האחרונים גם ספינה של ארגון "גרינפיס", המשתתפת בקמפיין שנועד למחות על הכוונה להתחיל ולנצל את המשאבים באזור. ה"אספרנזה", לשעבר ספינת מלחמה רוסית, תנסה להגיע אל אסדות קידוח שכבר מתחילות לפעול בים הארקטי, ולשבש את פעילותן. הארגון קורא להקפאה של כל הקידוחים התת-ימיים, לאחר שהאסון האקולוגי במפרץ מכסיקו הוכיח את הסיכון הטמון בהם. ייתכן שהקומנדו הדני, שבשנים האחרונות התאמן יותר ויותר באזורים הארקטיים כדי לבסס את נוכחותה של קופנהגן באזור, יצטרך הפעם לפעול בתנאי אמת.
לפנייה לכתב/ת 
תרגיל קנדי בים הארקטי
צילום: איי אף פי
מומלצים
