שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עיריית י-ם משנה קריטריונים - ומסבסדת חרדים
    בניסיון לעקוף את ביהמ"ש, קבעו בעירייה קריטריונים מגמתיים למימון מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים - באופן שמיטיב עם בתי הספר החרדיים ומתעלם מהערביים. באופוזיציה מתרעמים, ובעירייה מיתממים: "דווקא הערבים יקבלו תוספת תקצוב"
    שנת הלימודים החדשה בירושלים: מתעלמים מבית המשפט, מסבסדים חרדים. במהלך שנת הלימודים הקודמת, העבירה מועצת עיריית ירושלים החלטה מעוררת מחלוקת: הגדלת התקצוב למוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, מ-75 אחוזים לסבסוד מלא - לפי "חוק נהרי" המתוקן. בהחלטה הוספו קריטריונים שהוציאו את המוסדות הערביים מקבלת ההטבה. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי יש לשנות את הקריטריונים, משום שההחלטה "מפלה מוסדות חרדיים לטובה" - אך בעירייה, כך נראה, מנסים לעקוף את הפסיקה.

     

    היום - ימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים - תובא להצבעה בישיבת המועצה העירונית רשימה חדשה של קריטריונים למתן הסבסוד. במגזר החרדי, יקבלו את הסבסוד העירוני מוסדות החינוך של רשתות "מעין החינוך התורני" של ש"ס, ו"המרכז לחינוך עצמאי" של אגודת ישראל.

    התלמידים הלומדים בשתי רשתות אלה מהווים כ-40 אחוזים בקירוב מכלל התלמידים החרדים בחינוך המוכר שאינו רשמי בירושלים.

     

    מנגד, גם הפעם נדחקים המוסדות הערביים החוצה. כך למשל, בעירייה התעקשו להוסיף להצעה החדשה קריטריון לפיו רק מוסדות המפעילים "לכל הפחות שבעה מוסדות חינוך" ייהנו מקבלת ההטבה הממומנת מכספי העירייה. תנאי זה לבדו מוציא את רוב מוסדות החינוך הערביים מרשימת מקבלי ההטבה, היות שרק רשת חינוך אחת במזרח ירושלים - "סכנין", המפעילה 11 מוסדות חינוך - עומדת בו. 40 מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים אחרים הפועלים במזרח העיר לא עומדים בקריטריון הזה - שדווקא מיטיב עם רשתות החינוך החרדיות.

     

    אך גם לגבי בתי הספר הערביים שעומדים בקריטריון הראשון, קיים סימן שאלה גדול. קריטריונים נוספים ברשימה - הכוללים הגבלת תרומות לבית הספר, תנאי שכר לעובדים וגובה מקסימלי של תשלום שכר לימוד - אמורים להקשות עליהם לקבל את ההטבה. יתרה מכך, מועד פרסום התנאים, פחות מיומיים לפני הבאתם להצבעה, הכעיס רבים שטענו כי לא ניתן לאמוד את טיבם ומשמעותם.

     

    זאת ועוד - ל-ynet נודע כי בבחירת הקריטריונים החדשים לא היה שיתוף פעולה מלא בין העירייה ליועץ המשפטי העירוני, עו"ד יוסי חביליו, שבוחן כעת את הנושא, שמאיים להפוך לעוד אחת משרשרת ההתנצחויות בינו לבין ראש העיר ניר ברקת. בשנה עוד שעברה פרסם עו"ד חביליו חוות דעת שקבעה כי הקריטריונים הקודמים לא היו שיוויוניים. ראש העיר החליט להתעלם מהדברים, ובחר לאמץ חוות דעת אחרת מטעם עו"ד פרטי ששכר. בינואר האחרון החליט היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, להצטרף לעתירה נגד עיריית ירושלים בנושא.

     

    "כרגיל, מחטף"

    "כרגיל, עיריית ירושלים מנסה לעשות מחטף בנושא חשוב של חלוקת כספים לבתי ספר", אמר ל-ynet יוסף (פפה) אללו ממרצ, שהחזיק בתיק החינוך במזרח העיר עד לפרישתה של סיעתו מהמועצה. "בבדיקה ראשונית, אני רואה שהסעיף הדורש שבעה מוסדות פוסל 80 אחוז מבתי הספר של המגזר הערבי, ואני מתאר שככל שנמשיך לבדוק, ייפלו עוד בתי ספר, והקריטריונים יתגלו להיות מיועדים לציבור החרדי בלבד. אנחנו לא נשתוק בעניין, וכבר מתייעצים עם גורמים משפטיים".

     

    ב"מרכז לפלורליזם יהודי", שהוביל את הפנייה לבית המשפט לפני כמה חודשים, זעמו על ההתראה הקצרה - יום לפני הבאת הקריטריונים החדשים לאישור במועצה. "הדחיפות שבה פועל ראש העירייה מנוגדת לפסק הדין", אמרה ל-ynet ענת הופמן, יו"ר המרכז. לדבריה, הזמן המועט אינו מאפשר את הבנת הקריטריונים במלואה. "אנחנו לא מסוגלים לייעץ לחברי המועצה מה ההשלכות של הקריטריונים על מערכות החינוך בירושלים".

     

    "התפרים של החליפה הקודמת שתפרה העירייה היו גסים מאוד, והיה ברור שהיא מיועדת רק למגזר החרדי", היא מוסיפה. "כעת, בחליפה החדש, נראים אותם קווי המתאר, אך התפרים נסתרים מהעין. אנו דורשים לקרוא את הקריטריונים ולהבין את ההשלכות לגבי כל מגזר: מי יהיה זכאי, ומי לא?". לטענתה, העיתוי לפרסום היה מכוון ומחושב: "לא בכדי פרסמו את זה רגע לפני תחילת שנת הלימודים, כדי שאם נעכב את ההחלטה - יגידו שהשיבושים יחולו בגללנו".

     

    העירייה: "טענות חסרות שחר"

    בעיריית ירושלים דחו בתוקף את הביקורת. "הטענות הדמגוגיות חסרות כל שחר", נמסר מהעירייה. "לאחר שינוי הקריטריונים, לא יחול כל שינוי במגזר החרדי מהמצב היום. השינוי היחיד שיחול הוא הוספת תקצוב לרשת ערבית שלא תוקצבה עד כה".

     

    על פי העירייה, "הקריטריונים לא נועדו לקדם מגזר זה או אחר אלא לתת תקצוב לרשתות גדולות במעמד מוכר שאינו רשמי, שיש להן לפחות שבעה מוסדות חינוך, באופן שוויוני מכל המגזרים. מתקצוב זה ייהנו מוסדות חינוך הנמנים על כלל המגזרים בעיר, הן מוסדות חינוך ערביים והן מוסדות חינוך יהודיים. חשוב לציין שישנן רשתות, הן חרדיות והן ערביות, שאינן עומדות בקריטריונים ולכן לא יזכו לתקצוב - כך שהטענות לאפליה אינן נכונות לחלוטין".

     

    עוד הוסבר, כי "העירייה מעוניינת לעודד בכל המגזרים התארגנות של בתי הספר לרשתות, ובכך להביא להתייעלות ארגונית, שקיפות רבה יותר ואחריות רחבה.

    כתוצאה ממדיניות זו אנו צופים שיותר בתי ספר במזרח העיר יתאגדו תחת רשתות, ויוכלו גם הם לקבל תקצוב, שכן זהו האינטרס הציבורי הרחב".

     

    יצחק פינדרוס, סגן ראש העיר מטעם סיעת "יהדות התורה", הביע תמיכה בקריטריונים שהציגה העירייה. "מוסד שבוחר להיות סקטוריאלי, יש לזה מחיר", אמר. "אני חושב שיש הבדל במחויבות העירונית למערכת סקטוריאלית, למערכת שפותרת בעיה עירונית למגזר שלם".

      

    לעומתו, סבור עאטף מועדי, מנהל ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי בישראל, כי בתוכנית העירייה יש טעם לפגם. "זו אפליה לשמה", קבע. "מישהו ישב שם וסידר את העניינים כך שרק החרדים יקבלו תקציב, והערבים ייצאו החוצה. אם זה חוק אז צריך להחיל אותו על כולם, ולממן באופן שווה יהודים כערבים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "לא מקדמים מגזר זה או אחר". ראש העיר ברקת
    צילום: גיל יוחנן
    "לא נשתוק בעניין". אללו
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: דן בלילטי
    "מוסד שבוחר להיות סקטוריאלי, יש לזה מחיר". פינדרוס
    צילום: דן בלילטי
    עוד התנצחות בדרך? עו"ד חביליו
    מומלצים