שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: index open
    בקרוב אצלכם. באייפוד
    גיא חג'ג' מתאושש מעונת החתונות, שהותירה אותו מרושש וצמא למוזיקה טובה. כתרופה הוא מתנחם בפרויקט המרהיב שגוגל יצרו לארקייד פייר, מאזין ליבול הטרי של להקת הווקמן ומתמוגג מאהבת הבלוז של הסטון פוקסז
    הקיץ הזה היה קשה ומתיש במיוחד, בקושי האמנתי שאצליח לצאת ממנו בשלום. ואני דווקא אוהב כשחם.

     

    אני מדבר על החתונות האלו, שלא מפסיקות להגיע ומרוששות אותי כליל. נראה כאילו בטווח גילאים מסוים, כל קיץ אתה עובד רק כדי לממן את החתונות שאתה מוזמן אליהן. והכי גרוע: ברובן יש מוזיקה גרועה. אם מישהו צריך מוזיקה טובה בחתונתו, איים בזרם עומד לשירותכם. הנה כמה דברים מעולים שמצאתי השבוע ברשת, במעט הזמן שנותר לי בין החתונות.

     

    קליפ השבוע

     

    לקרוא ל-"The Wilderness Downtown" "קליפ" יהיה עלבון, ושימוש לא נכון במילה קליפ. הפרויקט המרהיב שרקחו אנשי גוגל ללהקת Arcade Fire הוא הרבה יותר מקליפ, הוא ניסוי רב-קליפי, הוא יצירת אמנות עוצרת-נשימה-לפרקים שמגרש המשחקים שלה הוא לא המסך של יוטיוב, אלא הדסקטופ שלך.


    ארקייד פייר. מגרש המשחקים הוא הדסקטופ שלך 

     

    לצפייה, פתחו את דפדפן גוגל כרום (שהקליפ עובד בו, ואך ורק בו), וליתר ביטחון סגרו כל תוכנה אחרת. זה קצת כבד על המחשב, ודורש זמן טעינה ממושך, אבל זה אחד הדברים הכי מרגשים שראיתי השבוע.

     

    ארוחת החינם של השבוע

     

    הרבה מאוד להקות מנסות להתקדם עם המוזיקה שלהן למקומות בהם אי אפשר לראות את טביעות רגליהן של להקות אחרות, בניסיון להציע משהו טרי, נקי

    וחדש יותר שירגש אותנו.

     

    The Walkmen מצליחים לעשות את זה דווקא בהליכה לאחור: הם אוספים מהרחוב כלים ישנים, אורגנים עתיקים וגיטרות משומשות, ומנגנים עליהם. אולי זה מה שגורם להם להישמע לפעמים טוב יותר מכמעט כל להקה אחרת מהעשור האחרון. מבנה השירים שלהם לא חדשני (להבדיל מאנימל קולקטיב, למשל) ואת כל כלי הנגינה האלה שמענו קודם, ובכל זאת, בכל האזנה לווקמן יש תחושה שהנה אתה שומע משהו חדש, טרי מספיק כדי שיטען אותך בהתרגשות וציפייה.

     

    האלבום החדש שלהם, Lisbon, מסתמן כרגע כטוב מעט פחות מהאלבום המבריק הקודם, You & Me, אבל הוא יצא ממש כרגע ועוד לא הספקתי לשמוע אותו לעומק כדי להחליט. הנה הזדמנות לשמוע לעומק ולהחליט לבד, הודות ל-NPR שמציעים לכם להאזין לכל האלבום בשלמותו, ובחינם.

     

    אמן השבוע

     

    הו, הבלוז, הלנצח נודה לך על להקות טובות? נראה שכן. גם כך, כשחופרים מספיק עמוק, אחוז גבוה למדי של המוזיקה הנוכחית מקורו ושורשיו הם בבלוז, או בז'אנרים אחרים שמקורם בבלוז. אין כמו הבלוז.

     

    בעשור האחרון, הרבה בזכות להקות כמו The White Stripes, The Black Keys וגם אמנים אחרים שאין להם צבע בשם, ריפים של בלוז חוזרים בענק לרוק וגם לז'אנרים אחרים, ובעיניי אין נפלא מזה. משהו בבלוז מדבר לאוזן האנושית המודרנית בצורה טבעית יותר.


    מה שקורה כשמחברים סטון רוזס ופליט פוקסז. סטון פוקסז (צילום: Joe Barham)

     

    Stone Foxes היא להקה שלאו דווקא מנגנת תמיד בלוז, אבל היא אוהבת מאוד בלוז והאהבה הגדולה הזו ניכרת בכל שיר, בין אם החברים מתפרצים ברעש גיטרות נפלא או רוקעים ברגליהם ב-"Stomp" המצוין, או שרים "אני הרגתי את רוברט ג'ונסון".

     

    האלבום החדש שלה, Bears & Bulls, יצא ממש כרגע, והרביעייה יצאה לחרוש את ארה"ב בהופעות. קפצו להאזין לה במייספייס, רגע לפני שהיא מתפוצצת בתקשורת האמריקאית.

     

    שמעתם משהו שאהבתם במיוחד? ספרו לנו, אנחנו מבטיחים לשמוע.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים