שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ותודה לאחמדינג'אד
    הנסיגה האמריקנית מעיראק יצרה מצב חדש, בו הצליח השטן מטהרן לאחד בין יריבים: מכאן ישראל, ומנגד עיראק המחפשת את דרכה, נסיכויות המפרץ ויתר המדינות הערביות המתונות. את מפגש האינטרסים הזה צריך לנצל כבר עכשיו בוושינגטון

    בהתרגשות רבה, חייגתי לראשונה זה 40 שנה מספר טלפון עיראקי, של ידיד מוסלמי ששילם כמוני מחיר כבד בתקופת הבעת'. על אף הפיתוי לעסוק בעבר, הפעם השיחה התמקדה בעתיד, לנוכח העובדה שמיליוני מסמכים שיוצגו בקרוב באוניברסיטת סטנפורד ישפכו אור על תקופת החושך בעיראק, ואולי יחשפו גם מידע על גורלו של אבי, עו"ד יעקב עבדול-עזיז, הממונה על פיקוח רישום הרכוש היהודי הנטוש, שנעלם בבגדד ב-1972.

     

    עם עזיבת מרבית הכוחות האמריקניים ושחרורה של עיראק, המצב גרוע יותר ממה שהיה ערב כניסתם, והשאלה שמעסיקה כיום עיראקים רבים זהה למה שמעסיק גם לא מעט ישראלים: שני העמים רוצים לחיות בביטחון ובשלום, תוך נטרול האיום האיראני.

     

    מאזן הכוחות במפרץ הפרסי הופר עם התפרקותה של עיראק, ועלייתה של איראן ככוח צבאי דומיננטי באזור. פתגם אומר, "כשהחתול איננו - העכברים רוקדים". הראשונים לנסות למלא את הוואקום שהותירו האמריקנים יהיו ללא ספק האיראנים.

    איראן פעילה בערוצים רבים בזירה העיראקית: העברת נשק לשיעים, מימון פיגועי התאבדות ראוותניים של אל-קאעידה ועסקאות מסחר הולכות וגדלות - שלא לדבר על התערבות פוליטית.

     

    עיראק, השקועה בינתיים במשבר ממשלתי שנמשך כבר חצי שנה, חשה שארה"ב הפקירה אותה, והיא משגרת סימני כניעה וחולשה לאיראן. העיראקים מודאגים מנסיונות ההתערבות הגסים של איראן, ושימושה בכל האמצעים להשתלטותה על הדרום רווי השיעים של המדינה.

     

    עבדאללה אל-פארס, עורך עיתון "אל-אומה" העיראקי, בטאון מפלגת אל-אומה, שלא זכתה לייצוג הפעם בפרלמנט, תוהה איך אף מדינה ערבית לא השמיעה דאגה מעזיבת הכוחות האמריקניים ודווקא הרוח הגבית באה מישראל, כשראש הממשלה נתניהו הביע דאגה מהשלכות התפוגגות הביטחון בעיראק.

     

    "לפי התפיסה הלאומנית הערבית", כתב אל-פארס, "כל היחלשות של מדינה ערבית פועלת בהכרח לטובת ישראל - תפיסה שלמעשה פשטה כבר את הרגל".

     

    איראנים רדומים במפרץ

    לא רק העיראקים מודאגים. איראן מאיימת כיום על כל המפרץ, ועל כל העולם הערבי המתון. היא מפעילה את אל-קאעידה, את פתח אל-איסלאם, את חיזבאללה בלבנון ואת חמאס ברצועה ובגדה. ממלכת אחמדינג'אד מפריחה לאחרונה חדשות מפלאי הפיתוחים הצבאיים והטכנולוגיים שלה: פתיחת המתקן הגרעיני בבושהר, מטוס ללא טייס, צי צוללות, טילים משופרים, ועוד היד נטויה. גורם הזמן, מבחינת הערבים, הופך עתה אקוטי - כי הוא מוכתב על-ידי איראן, שאצה לה הדרך לפרוס את ההגמוניה השיעית באזור.

     

    אחד החששות הגדולים במפרץ הוא שאיראן מחזיקה בחוליות "רדומות" שניתנות להפעלה בשעת הצורך, בין הזרים הרבים שעובדים אצלם. כמה חוליות כאלה התגלו בכוויית בניצוחו של לא אחר מאשר השגריר האיראני, שנחשד כי פעל בהנחיית אחד ממפקדי משמרות המהפיכה.

    גם שירות הביטחון של בחריין הוציא אזהרה פומבית מפני תאים איראניים רדומים, לאחר ש-250 זרים נעצרו בחשד ששהו סמדינה כדי לשרת "מדינה זרה" בבוא פקודה.

     

    יש לפנינו מצב חדש, בו הצליח השטן מטהרן לאחד בין יריבים: מצד אחד ישראל, ומצד שני עיראק ויתר מדינות המפרץ והמדינות הערביות המתונות. סעודיה בונה גדר למנוע חדירה של אנשי אל-קאעידה לשטחה, וגם כוויית המתחמשת איננה שקטה לנוכח החתרנות האיראנית.

     

    ישראל עדיין משמשת גורם הרתעה במפרץ, למרות שהרתעה זו נפגמה בעיני הערבים עקב מלחמת לבנון השנייה. בן שיחי, בקיא בענייני עיראק והמזרח התיכון בכלל, טוען שאיראן מכתרת את ישראל ואת עיראק בזרועותיה הארוכות. "לישראל אין ברירה אלא לתקוף את איראן ולגמד אותה", אמר, "כי ישראל חשופה עכשיו, יותר מתמיד, אל מול האיום האיראני, אם לוקחים בחשבון את הפוטנציאל ההרסני של אל-קאעידה שנמצא עכשיו בשלב ההתהוות".

     

    ישראל חייבת לגשש בעדינות מתוחכמת, האופיינית לבזאר מזרחי, אחר נתיבים לעיראק, בניסיון לגבש ברית הגנה אל מול האיום האיראני. הדבר מחייב קודם כל הכנת קרקע מתאימה ויצירת תנאים נוחים עבור מדינות אלה לקיים מהלך כזה עם ישראל.

     

    נוצר מפגש אינטרסים, המכתיב התנערות מהססמאות החלולות שהורגלו אליהם הערבים ואימוץ גישה אופרטיבית מונעת על ידי אינטרסים שיש בהם צורך קיומי. לטעמי יש מקום לפיתוח הבנות בשלב ראשון, בשאיפה להגיע לברית הגנה במפרץ - רעיון שכבר השמיע לפני שנה אמיר בחריין בפורום של הנסיכויות.

    זו אותה בחריין שמינתה יהודייה כשגרירה בוושינגטון.

     

    מבחינת הערבים, אפילו הליברלים שביניהם, העולם מתייחס לישראל כאל חממה מוגנת כשמדובר במו"מ עם הפלסטינים: "אסור לפגוע בגבולות שלה". בעיני הערבים, הגיע הזמן שישראל תיחלץ מהעבר הטראומטי שלה ותעלה כיתה. להבנתם, ישראל היא כבר מדינה שמתקיימת בזכות עצמה, קיבצה את יהודי העולם אל חיקה והם מוגנים בתוך גבולותיה. ישראל חייבת ליטול על עצמה תפקיד חשוב כדי להחזיר את האיזון לאזור.

     

    העוגה שמונחת עתה על שולחן השחקנים הנפגשים לשיחות שלום בוושינגטון היא גדולה יותר מכפי שהיא נראית. לא מדובר רק בעתיד ישראל והפלסטינים, אלא בעתיד ישראל וכל העולם הערבי המתון. אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות.

     

    לינדה מנוחין , חברה במועצה המייעצת של פורום "מזרח תיכון חכם" ולשעבר ראש דסק מזרח תיכון בטלוויזיה בערבית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים