צועקים על גג העולם
השנה הגיע המטאל הישראלי לפסגה בזכות אלבומים מצוינים של "אורפנד לנד", "סיילם", "דה פיידינג" ואחרים והשקעה בסאונד ובטקסטים. לדעת אור ברנע, המטאל הישראלי כרגע טוב יותר מכל השאר. עכשיו רק נותר לשכנע בזה את שאר העולם
באביב 89' עלה רעיון במוחם של ברוס פאביט וג'ונתן פונמן. השניים, בעלים של חברת תקליטים קטנה שהקימו, "סאב פופ" שמה, החליטו לממן מכיסם את ביקורו של עיתונאי המוזיקה הבריטי אברט טרו בעיר שלהם, סיאטל שבוושינגטון. הם דאגו לו לכרטיס טיסה וללינה בסיאטל, בכדי שיכתוב ל"מלודי מייקר" על התרבות האלטרנטיבית שהתפתחה לכולם מתחת לאף. כך, קיוו, יוכלו לעניין את הקהל האירופאי בתינוק החדש שנקרא גראנג'.
התוכנית הצליחה: טרו היה העיתונאי הראשון שהביא את הבשורה הרוקיסטית לקהל האירופאי. מה שקרה שנתיים לאחר מכן ידוע ומוכר. הסצנה המלוכלכת הקטנה של סיאטל הפכה לסצנה המפורסמת והחזקה ביותר בעולם.
בישראל 2010, סצנת המטאל שלנו זקוקה נואשות למהלך מבריק כמו זה שביצעו פאביט ופונמן. כי בדיוק כמו שלגראנג' היה הפוטנציאל להפוך למעצמה בינלאומית, כך גם לסצנת המטאל הישראלית. אחרי השנה החולפת, אפשר לומר סוף-סוף בלב שלם כי המטאל הישראלי הוא המטאל הטוב ביותר שיש כיום בעולם.
האזינו לשיר "Drums Of The Dead Part.1" של "סיילם"
למה דווקא השנה? מלבד היותה פעילה מאוד, סצנת המטאל הישראלית אוהבת לחקור. חברי הלהקות תמיד ידעו להחליף ביניהם מחשבות, להתייעץ, להאזין לנעשה סביבם ולנעשה מעבר לים ולהשתדל להפנים את הפידבק שהגיע מהקהל. ככל הנראה, שנים של התבשלות עשו את שלהן. מלבד הצמיחה וההצלחות, הסצנה גם המשיכה ללמוד והשנה היא סוף סוף התפוצצה וקיבלה את תואר ההצטיינות שלה. הטקסטים, הסאונד, העיבודים והנגינה, כל האלמנטים בסצנה השתפרו פלאים והלהקות המובילות הציבו סטנדרטים חדשים של מצוינות.
נכון, המטאל הישראלי זוכה כבר שנים להערכה בינלאומית רבה. להקה כמו "אורפנד לנד" אפילו הפכה לשגרירה של ממש, עם שערי עיתונים, סיבובי הופעות היסטריים ושלל מחמאות מ"מטאליקה". מלבדה, להקות רבות צוברות קהל בזכות פסטיבלים והופעות באירופה ובארצות הברית, ומגזינים מפרגנים עם ביקורות וחדשות על המתרחש בארץ הקודש. אבל למרות הפרסום הנאה מעבר לים, זה לא מספיק. היום, אחרי כמה שנים נפלאות של תנופה בסצנה שלנו, אין שום סיבה בעולם שהמטאל הישראלי לא יחשב איכותי וחשוב כמו זה הבריטי, האמריקאי או הסקנדינבי, שם הפך המטאל לשם נרדף.
Angel Within -"דה פיידינג". מתוך "In Sin We'll Find Salvation"
יותר מכך, בעוד סקנדינביה וארצות הברית נוטות למחזר מאות להקות שנשמעות דומות מאוד אחת לשנייה. בישראל הקטנה הגיוון המטאלי המקורי הוא אדיר: מדת', דרך ת'ראש, מטאלקור, בלאק, ברוטאל, הארדקור, גלאם ועד פאוור מטאל. הכל נמצא בהישג יד והלהקות המובילות הופכות את כל סוגי הז'אנר למרתקים.
"The Cost Of Sacrifice", שיר הנושא מהאלבום של "Missing In Action"
בשנה האחרונה, התקשורת הישראלית, במיוחד האינטרנטית, הפכה מודעת יותר להישגי הסצנה הרועשת שלנו, בתוך גבולות המדינה ומחוצה לה. אך הרשו לנו לשים בצד את אינספור ההופעות, את החוזים בלייבלים הגדולים, הקהל האוהד, ההופעות בתקשורת והפסטיבלים. בעוד סיכומי השנה תש"ע כבר אורבים מעבר לפינה, אנחנו רוצים לסכם את התוכן המטאלי עצמו, הסיבה האמיתית שישראל צריכה להפוך למעצמת מטאל בינלאומית.
2010 היתה, ועודנה, השנה הטובה ביותר למוזיקת המטאל הישראלית. תוך חודשים ספורים, בחנויות וברשת נחתו (וממשיכים לנחות) אלבומים מפלצתיים ומעצבים, ביניהם "The Never Ending Way of ORwarriOR", האלבום המצופה והיפהפה של "אורפנד לנד, ו-"Playing God and Other Short Stories", האלבום המאתגר ביותר עד היום של ותיקת המטאל הישראלי "סיילם".
צפו בקליפ לשיר "The Apex Doctrine" של "System Divide"
"In Sin We'll Find Salvation", אלבום הבכורה המופתי של להקת "The Fading", שנחת מעבר לים כבר בסוף 2009, הושק בישראל במרץ השנה. "The Cost Of Sacrifice" הוא האלבום הבועט, החד ועמוס המסרים של "Missing In Action" וממש בקרוב ייצא "The Conscious Sedation", אלבומה הגרנדיוזי של להקת "System Divide בהנהגת הזמרת הישראלית מירי מילמן (לשעבר "דיסטורטד") ובעלה, זמר המטאל הבלגי סוון דה קלוואי.
תוסיפו לרשימה גם אלבום חדש שבדרך ללהקת "בצפר" הגדולה, ואת "פנטום פיין", האלבום החדש והמצוין של "אלמנה שחורה", שבשונה משאר הלהקות דוגלת ברוק כבד בשפה העברית, ותגלו שהתפוקה בשנה האחרונה היתה אדירה.
הרשימה לעיל אמנם כוללת את הלהקות המובילות בסצנה, אך צלילה לכל שאר האלבומים והשירים שהופקו השנה על ידי הכישרונות המקומיים תספק תעסוקה לכמה חודשים ארוכים. אם אזניכם פתוחות ומקבלות באהבה רעש שכזה, תופתעו, גם אם לא תתחברו, לגלות איזו דרך ארוכה ומדהימה עשה המטאל הישראלי, וכמה רצינות, חוכמה, כישרון ואהבה הוחדרו לכל אחת מהיצירות.
ביום רביעי הקרוב יפציעו בכלי התקשורת תוצאות המצעדים השנתיים למיניהם ויתפרסמו הסיכומים המוזיקליים השונים. מובן שהמטאל הישראלי לא יכלל שם, והאמת, הוא גם לא צריך להיות חלק מהם. אך בפעם הבאה שגאווה מוזיקלית ישראלית עולה לכותרות, תזכרו את המטאליסטים. אם לפני כמה שנים היתה כאן ומעבר לים הסכמה כללית שמוזיקת הטראנס הישראלית היא אחת מהחשובות והטובות בז'אנר העולמי, היום הגיע תורו של המטאל. עכשיו רק נצטרך להמתין בסבלנות.
