הוריה של תאיר: "חזרנו ליום הרצח"

ההמולה התקשורתית שהתפתחה היום (ג') לאחר הרשעתו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה, ארבע שנים לאחר ששיסף את גרונה בתא השירותים בבית הספר בקצרין, כמעט שלא הצליחה לחדור אל תוך בית משפחתה של הנערה, שהייתה בת 13 במותה.

• לקריאת הכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
  

הוריה של תאיר, אילנה ושמואל ראדה, הגיעו לאולם בית המשפט המחוזי בנצרת - ומיד לאחר הקראת הכרעת הדין ותום הדיון, מיהרו להסתגר בבית קרובי משפחתם תוך שהם מסרבים לענות לשאלות העיתונאים הרבים. הודעה ראשונה מטעמם אמורה להימסר הערב, אך עוד קודם לכן אמרו השניים ל-ynet כי אירועי היום "החזירו אותם ליום הרצח".

בשעות הבוקר המאוחרות הגיעו אל בית אמה של אילנה ראדה בטבריה היא ובעלה, שלוו בבני משפחה שהעדיפו גם הם, לפי שעה, לשמור על שתיקה. אביה של תאיר, שמואל, סיפר כי "כשהשופט התחיל לדבר ופירט איך רצחו את תאיר, הרגשתי שהרגליים שלי רועדות והתחלתי לבכות. אמרתי לעצמי: שמואל, אתה חייב להירגע. אבל השופט יצחק כהן קלט אותי, הוא ראה שאני בוכה - ולרגע אחד הסתכלנו אחד לשני בעיניים".

לאורך כל שלוש השנים וחצי שבהן התנהל המשפט, הקפיד שמואל להגיע לכל הדיונים - והיום, כשפרשה הגיעה לישורת האחרונה, האזין בקשב לכל מילה ומילה שנאמרה באולם בית המשפט. "לא הופתעתי מהכרעת הדין, מאחר שידעתי כבר מהרגע הראשון שהוא הרוצח. כל מי שהגיע כמוני לכל דיון ידע זאת בוודאות".

הפרשה המחרידה הסתיימה בהרשעה, רומן זדורוב, היום (צילום: חגי אהרון)

האם אילנה, הייתה מתוחה למדי טרם החלה הקראת הכרעת הדין. רגע לפני שבית המשפט אמר את דברו, סיפרה כי שוחחה בלבה עם בתה. "אמרתי לה: תאיר, זו ההזדמנות האחרונה, תנסי לומר לי את המילה שלך. אני רוצה לדעת את האמת - למרות שאני יודעת שזה בלתי אפשרי".

אבל למרות שבבית המשפט בחרו לנהוג בכל חומרת הדין כלפי הרוצח, לא חסכה האם ביקורת על רשויות אכיפת החוק ועל התנהלותן בפרשה. "מבחינתי כל הנושא של בית משפט, פרקליטות ומשטרה הוא עבריינות לשמה", הטיחה - והסבירה מדוע החליטה להיעדר מהדיונים בחצי השנה האחרונה. "הם הפקירו את הבת שלי. ברגע שלא נעשית עבודה מסודרת, הבנתי שאין לי מה לחפש כאן יותר".

הלבטים האם להגיע לרגע האמת בתיק נמשכו כמעט עד לרגע האחרון, אך לבסוף החליטה להצטרף לבעלה ולהגיע להקראת הכרעת הדין. "כשהבנתי שזה פוגע לי בחיים, הבשילה בי ההחלטה לא לבוא. גם היום התלבטתי אם להגיע או לא, אבל לפני חצי שנה שמואל חלה ועבר תקופה קשה מאוד. ראיתי איך בעלי האהוב הולך ומתמוטט, גם נפשית וגם פיזית. זו הסיבה שידעתי שביום כזה אני צריכה להיות בבית המשפט, כי מדובר באחריות המשפחתית שלי".

לאחר הדיון: ההורים פרצו בבכי - ופגשו את השופטים

שמואל, מנגד, הסביר כי למרות בריאותו הרופפת - כלל לא העלה בדעתו להיעדר ברגע ההכרעה במשפט נגד רוצח בתו. "אני לא מייחס למחלה משמעות אלא חי את חיי כרגיל. מבחינתי, זו התרופה למחלה. היום נסגר עבורי פרק מסויים, אך אך הדרך המשפטית עוד לא נגמרה".

הוא דחה את האפשרות כי בית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה שהתקבלה היום, במקרה שזדורוב יערער על פסק הדין. "אני מאמין שגם שם ינופפו את שפיגל (עורך דינו של זדורוב) וחבר מרעיו", אמר.

קברה של תאיר. ההורים העדיפו לא להגיע היום (צילום: אביהו שפירא)

בסוף הדיון, פרצו הוריה של תאיר בבכי, רגע לפני שהלכו הביתה, ביקשו לפגוש את השופטים יצחק כהן, חיים גלפז ואסתר הלמן.

"רצינו לאחל להם גמר חתימה טובה, אבל בהתחלה אמרו שלא ניתן יהיה לעשות זאת", סיפר שמואל. "אחרי דקה או שתיים המאבטחים קראו לנו לבוא ללשכה של השופט יצחק כהן. שלושת השופטים ישבו שם וניהלנו שיחת חולין. הם אמרו שהם יודעים שאין נחמה. ראיתי שגם עבורם מדובר במעמד קשה, אפילו קשה מאוד. השופט כהן שב ואמר גם במשפט וגם בשיחה בינינו, כי תאיר היתה פרח שנקטף".

גם לאחר שהצדק, מבחינתם, נעשה - בחרו שמואל ואילנה שלא לפקוד היום את קברה של תאיר. זה עניין של אמונה", הסביר האב. "בהתחלה הייתי הולך לשם המון, אבל היום אני בא רק כשאני מרגיש שאני צריך את זה. אני בוכה, קורא תהילים והולך".