מאבטחי מזרח ירושלים בין הפטיש לסדן
הבוקר שוב נערכת המשטרה בכוחות מיוחדים נגד התפרעויות צעירי מזרח ירושלים, בעקבות ירי המאבטח שהרג תושב סילוואן. בשכונות המזרחיות פרושים מאות סטודנטים עם נשק, בתווך בין הפלסטינים, היהודים והמשטרה - שלא ממש מסייעת, הם אומרים. "אנחנו לא צד בעניין"
המהומות האחרונות שפרצו לאחר הירי הקטלני בתושב שכונת סילוואן על-ידי מאבטח, הציב את חבריו לעבודה - הפרושים ברחבי מזרח-ירושלים ואמונים על שמירת השקט המתוח בעיר - בעין הסערה. הם מצאו עצמם בלב המתיחות האלימה, שהבוקר (יום ו') מאיימת להתפרץ שוב - עם תפילות יום השישי בהר הבית, להן נערכת המשטרה באופן מוגבר.
יותר מ-300 מאבטחים של משרד השיכון פועלים בסך הכל בשכונות במזרח הבירה, במטרה לשמור על ביטחונם של התושבים היהודיים שם. רוב רובם הם סטודנטים שסיימו רק לאחרונה שירות צבאי קרבי - ומצאו עצמם לעתים חסרי אונים אל מול מציאות קשה וסבוכה מאוד.
אותה מציאות, לדברי א', כוללת "קללות ויריקות שאנו סופגים על בסיס יומי, אך גם פחיות ואבנים שזורקים עלינו. יש גם מקרים חמורים יותר, של ניסיונות דריסה ואלימות פיזית". הוא עצמו היה נתון לסכנה רבה בתקרית לפני כמה שנים, כאשר ויכוח שפרץ בינו לבין נהג מונית פלסטיני על שימוש בדרך התגלגל לניסיון לתקוף אותו באמצעות מברג. למרבה המזל, הצליח א' לצאת מאותו האירוע ללא פגע - לאחר שנטרל את התוקף באמצעות קרב מגע.
המשמרת הסתיימה בסערה ציבורית
מאבטחי מזרח-ירושלים מועסקים על-ידי חברת "מודיעין אזרחי" ומאומנים על-ידי "עלית אבטחה". הכשרתם כוללת קורס של שבועיים בתנאי פנימייה שנערך במטווח האולימפי בהרצליה - שם הם עוברים אימוני קרב מגע וירי ומקבלים הסברים על סמכויותיהם, וכן הדרכה משפטית כיצד יש עליהם לפעול בתרחישים שונים וסבוכים המאפיינים את מציאות החיים בזירה שבה יוצבו.
התקרית האחרונה בסילוואן, שהפנתה חצי ביקורת רבים לעברו ולעבר חבריו, רחוקה לדברי א' מלהיות אירוע נדיר באופיו. "הרכב המשוריין שבו נהג אותו מאבטח ניתן לנו אחרי מארב דומה שהתרחש בדיוק באותו מקום, לפני מספר חודשים. במקרה שהיה אז, חסמו את הדרך בפחי זבל וניסו להצית עם בנזין את הרכבים - על יושביהם". הוא האשים במרומז כי "האירוע הזה הסתיים בירי באוויר ואפילו לא זכה לתהודה תקשורתית. כמובן שידויי אבנים זה משהו שאנו סופגים כל העת, ממש דבר שבשגרה".
אז מה בכל זאת קרה באירוע האחרון שהפך את התקרית לחמורה הרבה יותר מקודמותיה? א' מספר על ששמע: "טמנו לו (למאבטח שירה) מארב והציר שהוא נסע בו נחסם בפחי זבל מקדימה ובסלעים מאחורה כדי לא לאפשר לו לברוח. כעשרה צעירים החלו ליידות עליו אבנים מגובה רב, כשמסיבה שאיננה ברורה, רכב ה'דיפנדר' שלו כבה.
"כנראה שהדלתות לא היו נעולות כפי שהוגדר בנהלים, והוא מצא את עצמו חשוף מול פורעים כשהוא לבדו. הוא ירה באוויר, זה לא הרתיע אותם - והירי הנוסף היה להערכתי לכיוונם בלי רצון לפגוע אלא כדי להרתיע".
מהומות בסילוואן, אחרי הירי. שגרה של אלימות (צילום: עדי ששתיאל)
אלא שבסיכומו של דבר, אותו ירי הרתעה הסתיים בפגיעה בתושב סילוואן - והצית את האש והמתיחות במזרח-ירושלים. "אני בטוח שאף אחד לא היה רוצה להיות עכשיו בנעליים שלו", הסביר א'. "הוא בסך הכל סטודנט שרוצה להתפרנס. אף אחד לא מגיע לכאן בגלל אידיאולוגיה. פתאום, המשמרת שלך מסתיימת בעיצומה של סערה ציבורית ואחרי שהרגת בן אדם, השלכות שתצטרך לסחוב אחר כך כל החיים. מי רוצה לשאת דברים כאלה על עצמו?".
"מבין את התסכול של הערבים"
התסכול הרב מהשלכות התקרית אינו נחלתו של המאבטח שהיה מעורב בה בלבד, ופשט כמעט בקרב כל חבריו לעבודה של א'. גם דברים ברוח טענות האגודה לזכויות האזרח, שם קראו "לשים קץ לשימוש במאבטחים הפרטיים הפועלים ללא פיקוח הולם ובאין הגדרה ברורה של מגבלות עבודתם", גורמים להם לזעם רב. "מציגים אותנו בתקשורת באופן שערורייתי. לפני כמה זמן, קראתי כתבה שסיפרה כיצד אנו מתעמרים בתושבים הערבים. זה פשוט שקר גס ועיוות מוחלט של המציאות", האשים.
בניגוד לטענות שהושמעו בעבר, גורס א' כי המתיישבים היהודיים בסילוואן ובמזרח-ירושלים כולה - אינם הגורם המתסיס בשטח. "בהחלט שאפשר להתווכח על הימצאותם בשכונות הערביות, אבל הם אינם מחפשים מגע עם האוכלוסייה הערבית. ההפך הוא הנכון. המתח שהציבור היהודי גורם הוא בעצמם ההימצאות שלו כאן ולא בשום פעולה אקטיבית כפי שאנו חווים מהערבים מדי יום. באופן אישי, אני יכול להבין את התסכול של הערבים על כך שיהודים התיישבו בתוך השכונות שלהם - אך אנו לא צד בעניין".
סילוואן בוערת. "המאבטחים הם לא צד בעניין" (צילום: AFP)
לכן, מחה א' על כך שאת עיקר ההאשמות סופגים לבסוף המאבטחים - אף שהם כלל אינם האחראים למצב. "הפכנו להיות מטרה נוחה לתקיפה. בכל משמרת ותדריך חוזרים ומדגישים לפנינו כמה חשוב לגלות איפוק ולא להיגרר לפרובוקציות. אנו במיעוט מספרי וסופגים פרובוקציות מדי יום, ובסוף יוצאים האיש הרע. אף אחד כאן לא חדור אידיאולוגיה או מנסה לקבוע עובדות. המאבטח הממוצע כאן הוא ילד בן 21 עד 25 שרוצה לסיים את המשמרת, לחזור הביתה ולקבל את התלוש משכורת כדי לממן את הלימודים".
על חברו שירה בצעיר בסילוואן, אמר א' כי "הוא עובד כבר יותר משנה, נחשב דווקא לאיש שקט ומתוך כל המאבטחים שאני מכיר - שקול אפילו יותר. יש כאן מאבטחים עם פתיל קצר יותר והוא ממש לא אחד מהם. מאז המקרה אף אחד לא הצליח ליצור איתו קשר, הוא מסתגר בביתו מסרב לדבר. אף אחד מאתנו לא רוצה למצוא את עצמו מסיים את המשמרת בתחנת משטרה, וגם לא חדר מיון או בעיצומה של סערה ציבורית כמוהו. כל הניסיון להציג אותנו כאילו אנחנו אנשים שמחפשים אקשן הוא שגוי מיסודו".
ואיפה המשטרה? "מגיעים חצי שעה אחרי"
אולי את עיקר ההאשמות מפנה א' לעבר המשטרה, שלדבריו קוצרת את הפירות מעבודת המאבטחים ומסירה מעצמה כל אחריות להתרחשויות בתקריות כמו זו שאירעה בימים האחרונים. "חשוב להבין שאנו לא שוטרים ולא אמורים לטפל בהפרות סדר. תפקידנו היחידי הוא לשמור על ביטחונם האישי של התושבים היהודיים ואפילו לא על רכושם. היו פעמים רבות שנקלעתי לאירוע שהיה הכי נכון לסיים באמצעות תגבור של השוטרים. להם יש את הסמכות לעשות דברים שאנו לא מורשים. אבל הם מגיעים רק חצי שעה ואפילו יותר אחרי שקוראים להם".
דוגמה לכך סיפק א' מאירוע אחר, שהתרחש לפני כחודש. "במהלך ליווי של תושבים יהודים שעלו לקבר בהר הזיתים, תקפו אותם שלושה ערבים בבקבוקי זכוכית. אחרי כמה דקות הגיעו למקום שמונה מאבטחים ובזכות יחסי הכוחות - אותו אירוע הסתיים בשלום. המתנו עם התוקפים עד שהשוטרים הגיעו, מה שלקח חצי שעה. במקרה אחר, זה עלול היה להיגמר אחרת".
באירוע האחרון, אמנם ניתן למאבטח שירה גיבוי מהמשטרה ואף כפי הנראה לא יוגש נגדו כתב אישום - אך כל אלה עדיין לא הסבו יותר מדי נחת למאבטחי מזרח-ירושלים. "היינו ונשארנו מטרה קלה לתקוף. התקשורת מציגה אותנו באור שלילי מאוד, ואף אחד לא יודע איך תגמר המשמרת שלו ואיך ייראה האירוע הבא".
מדוברות משטרת ירושלים נמסר בתגובה כי "במזרח-ירושלים ובעיר העתיקה מוצב מספר השוטרים הגדול ביותר ביחס לאוכלוסייה. בסילוואן לבדה מבצע גדוד מג"ב פעילות ביטחון שוטף, שמאבטח ושומר על הסדר". באשר לטענות על הזמן הרב שחולף מרגע הזעקת הכוחות ועד הגיעם, מסרו במשטרה כי "מעבר לפעילות השוטפת, משך הזמן באירועים אלה הוא דקות ספורות".
לפנייה לכתב/ת 
