שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בתכנון: מבחן פסיכומטרי מותאם לחירשים
    זוכרים ששיננתם מלים נרדפות? אז תחשבו מה היה אם שפתכם הראשונה היתה שפת הסימנים, שבה אין דבר כזה. בעקבות תלונות, במרכז הארצי לבחינות והערכה הוחלט על תחילתה של עבודת מטה ליצירת בחינה מיוחדת

    המבחן הפסיכומטרי אינו מותאם לחירשים - ולכן הם אינם מצליחים להתקבל למחלקות הלימוד היוקרתיות באוניברסיטאות. כך טוענים בארגונים המסייעים לבעלי לקויות שמיעה, ערב פתיחת שנת הלימודים האקדמית. במרכז הארצי לבחינות והערכה מבטיחים בתגובה: "נעשה מאמצים להתאים את הבחינה לחירשים".

     

    אמנם המבחן הפסיכומטרי נעשה בכתב ולא בעל פה, ובכל זאת, בארגוני החירשים טוענים לקיפוח. עידו גרנות, מנכ"ל ארגון "בקול", מסביר כי אחת הבעיות העיקריות בבחינה היא הדרישה להתמצאות בעברית כשפת אם ואנגלית ברמה גבוהה - אך שפתם הראשונה של החירשים היא שפת הסימנים, העברית היא רק שפה שנייה ואילו האנגלית היא שפה שלישית.

     

    בעיה נוספת, הוא מסביר, מתמקדת בפרק שלם בבחינה שעוסק במילים נרדפות - שאינן קיימות בשפת הסימנים. עוד מכשלה עבור החירשים היא שילוב מושגים מתחום המוזיקה בבחינה, שאינם רלוונטיים לציבור החירשים.

     

    לפני שבוע קיים המרכז הארצי לבחינות והערכה דיון בנושא התמודדות חירשים וכבדי שמיעה עם הבחינה, בהשתתפות נציגי ארגוני החרישים ומרכז "סטודנט" ללימודי פסיכומטרי של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב. בתום הדיון הוחלט כי המכון לקידום החירש יקדם עבודת מטה מקצועית שתרכז את הקשיים והדרישות להתאמת הבחינות לאוכלוסיית החירשים.

     

    "יש לייצר שוויון הזדמנויות עבור האדם החירש, כדי שיוכל להשתלב בחברה ובעולם התעסוקה כאדם שווה ויצרני", אומרת יעל קקון, מנהלת המכון. "הדרך למימוש יכולות וכישורים עוברת ברכישת השכלה, ועל כן, אין לי ספק שאם נצליח במאמצינו להתאמת הבחינה הפסיכומטרית, בשילוב הקורס הייעודי לחירשים וכבדי שמיעה שיכין את האוכלוסייה הזו לבחינה, נצליח למעשה להכניס הרבה מאוד אנשים מוכשרים למעגל הלימודים, העבודה וההגשמה העצמית. אנו, מצדנו, נעשה כל מאמץ להתאים את הבחינה לצרכיהם המיוחדים של החירשים וכבדי השמיעה בישראל".

     

    "נפתח את שערי הכניסה לאקדמיה"

    "צריך להבין שהבחינה הפסיכומטרית מבוססת על השליטה ברזי השפה, ואילו השליטה הדומיננטית של החירשים היא בשפת הסימנים", מסביר עמית בנימין, מנכ"ל "סטודנט". "שאלות של אנלוגיות ושאלות של מלים נרדפות או הטיית פעלים מהוות אתגר מיוחד עבור אוכלוסייה זו, שכן בשפת הסימנים אין כלל מילים נרדפות או הטיית פעלים".

     

    "כיום", הוא מוסיף, "צעירים וצעירות חירשים צריכים להתמודד עם פערים לימודיים גדולים, כאשר מבנה ותצורת הבחינה הפסיכומטרית אינם מותאמים לאוכלוסייה זו.

    לכן אנו מברכים על האוזן הקשבת שמצאנו במרכז הארצי לבחינות והערכה. עושה רושם שסוף סוף נצליח לתת מענה אמיתי ומוצלח לאוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה, ולפתוח בפניהם את הכניסה לשערי האקדמיה".

     

    מהמרכז הארצי לבחינות והערכה נמסר בתגובה: "המרכז מקיים בחינות בתנאים מותאמים לכבדי שמיעה כמו לבעלי מוגבלויות אחרות ככבדי ראייה, בעלי לקויות למידה ובעלי מוגבלויות פיזיות. כל מועמד הזכאי לקבל התאמות בבחינה מקבל אותן. בחודשים האחרונים נערכו שיחות ודיונים עם אגודות שונות המטפלות בכבדי השמיעה. בין השאר הוסכם על בדיקה משותפת של הבחינות הקיימות, במטרה למצוא דרכים נוספות להתאמת הבחינה לכבדי השמיעה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים