זה הסתיו עם הענן

פראנק או'הארה/ שיר

הַפֶּתֶק הַלָּהוּט שֶׁעַל דַּלְתִּי אָמַר, "צַלְצֵל אֵלַי,

צַלְצֵל מִיָּד כְּשֶׁתִּכָּנֵס!" וְעַל-כֵּן הִשְׁלַכְתִּי חִישׁ מָהֵר

כָּמָּה מַנְדָּרִינוֹת לְתוֹךְ תַּרְמִיל-הַמַּסָּעוֹת שֶׁלִּי,

יִשַּׁרְתִּי אֶת רִיסֵי עֵינַי וְאֶת כְּתֵפַי וּפָנִיתִי

עַד אֲשֶׁר הִקַּפְתִּי אֶת הַפִּנָּה, הוֹ כָּל כֻּלִּי

חֲסַר רָצוֹן לִהְיוֹת חָצוּף אוֹ מְהֻרְהָר, אַךְ

הֶעָלִים הָיוּ בְּהִירִים יוֹתֵר מֵהָעֵשֶׂב שֶׁעַל הַמִּדְרָכָה!

וְדֶלֶת הַמְבוֹאָה פְּתוּחָה; עוֹדֶנּוּ עֵר בְּשָׁעָה כָּזֹאת,

אַלּוּף נַגָּנֵי הַאי-אַלָּאי שֶׁכְּמוֹתוֹ? הַבּוּז לְךָ!

שֶׁתִּתְבַּיֵּשׁ! אֵיזֶה מַכְנִיס אוֹרְחִים, מָסוּר כָּל-כָּךְ! וְהוּא

בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת. זָקַפְתִּי זֹאת לִזְכוּתוֹ. יֵשׁ מְאָרְחִים

סְפוּרִים שֶׁמִּתְכּוֹנְנִים בִּיסוֹדִיּוּת כָּזאֹת לְקַדֵּם פְּנֵי אוֹרֵחַ

שֶׁהֻזְמַן כֹּה בְּאַקְרַאי, וְעוֹד לִפְנֵי חֳדָשִׁים מִסְפָּר.

האי אלאי - משחק-כדור בַּסְקִי וכיוצא בזה המוסיקה המתלווית אליו

רוברט בליי/ האויר הצלול של אוקטובר

אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת בַּחוּץ אֶת כַּנְפֵי הַזָּהָב לְלֹא צִפֳּרִים

מִתְעוֹפְפוֹת סָבִיב, וּבְאֵרוֹת שֶׁל מַיִם קָרִים

לְלֹא קִירוֹת מִזְדַּקְּרוֹת בָּאֲוִיר לְגֹבַה שֶׁל שְׁמוֹנִים רֶֶגל,

אֲנִי יָכוֹל לָחוּשׁ אֶת זִמְרַת הַצִּרְצָרִים נוֹשֵׂאת אוֹתָן אֶל נִבְכֵי הָרָקִיעַ.

חוֹצִים מִדְשָׁאוֹת בְּעָרִים זְעִירוֹת, וְדַלְתּוֹת כְּנֵסִיּוֹת קַתּוֹלִיּוֹת;

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁסּוּס הַחֲשֵׁכָה דּוֹהֵר בְּחָפְזָה מִזְרָחָה,

וְעַל גַּבּוֹ אָדָם רָזֶה בְּלִי מְעִיל לִבְשָׂרוֹ.

כְּתַלְיָן הָאוֹחֵז סַיִף גָּדוֹל בְּהִכָּנְסוֹ לְתוֹךְ מַרְתֵּף,

וְחַיּוֹת הַזָּהָב, הָאֲרָיוֹת, וְהַזֶּבְּרוֹת, וְהַטַּוָּסִים,

מַמְתִּינִים בְּרֹאשׁ הַמַּדְרֵגוֹת וְלָהֶם עֵינֵי לִסְטִים.

ג'יימס רייט/ סתיו מתחיל במארטינ'ס פֶרִי, אוהיו

בְּאִצְטַדְיוֹן הַפוּטְבּוֹל שֶׁל בֵּית-הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן "שְׁרִיב"

אֲנִי מְהַרְהֵר בְּפּוֹלָקִים מַאֲרִיכִים בִּשְׁתִיַּת כּוֹסוֹת בִּירָה גְּבוֹהוֹת בְּטִילְטוֹנְסְוִיל,

וּבְפָנִים אֲפֹרוֹת שֶׁל כּוּשִׁים בְּכוּר הַהִתּוּךְ בְּבֶּנְווּד,

וּבְשׁוֹמֵר-הַלַּיְלָה הַלּוֹקֶה בְּבֶקַע שֶׁל מִפְעַל הַפְּלָדָה "וִילִינְג",

הַחוֹלֵם עַל גִּבּוֹרִים.

נְשׁוֹתֵיהֶם מְקַרְקְרוֹת כְּתַרְנְגוֹלוֹת מֻרְעָבוֹת,

מֵתוֹת לְאַהֲבָה.

בְּנֵיהֶם גְּדֵלִים יָפִים עַד כְּדֵי לְהִתְאַבֵּד

בְּרֵאשִׁית אוֹקְטוֹבֵּר,

וְדוֹהֲרִים נוֹרָאוֹת זֶה כְּנֶגֶד גּוּפוֹ שֶׁל זֶה.

קארל סנדברג/ עונת הסתיו

זְהַב הַקַּשׁ שֶׁל שִׁבֹּלֶת הַשּׁוּעָל הַבְּשֵׁלָה, זְהַב יָרֵחַ דְּרוֹם מַעֲרָבִי,

בַּרְקַן קָנָדָה כָּחֹל וְרֶגֶל חוּגָה מְהַבְהֵב כָּחֹל,

עַגְבָנִיּוֹת זוֹרְחוֹת בְּשֶׁמֶשׁ אוֹקְטוֹבֵּר וְלִבּוֹתֵיֶהן אֲדֻמִּים,

זוֹרְחוֹת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ בְּשׁוּרָה עַל גֶּדֶר עֵץ,

מֵדּוּעַ תַּנִּיחוּ לַמִּשְׁאָלוֹת לְרַחֵף עַל פְּנֵיכֶם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ,

מִשְׁאָלוֹת כְּמוֹ נָשִׁים עִם אוֹהֲבִים שְׁכוּחִים-לְמֶחֱצָה הָעוֹקְרוֹת לְעָרִים חֲדָשׁוֹת?

מָה אָצוּר בִּשְׁבִילְכֶם בַּצִּפֳרִים, הַצִּפֳּרִים, הַצִּפֳּרִים, הַמְשַׁגְּרוֹת לְמַטָּה אֶת קְרִיאוֹתֵיהֶן עַל-גַּבֵּי רוּחַ הַצָּפוֹן

בְּסֶפְּטֶמְבֵּר, דּוּנָמִים שֶׁל צִפֳּרִים הַמְנַקְּדוֹת אֶת הָאֲוִיר הַנּוֹסֵעַ דָּרוֹמָה?

הַיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ גָּמוּר? וְאֵיזוֹ רֵאשִׁית חֲדָשָׁה הַקְרֵבָה וּבָאָה?

סנדברג. עגבניות זורחות בשמש אוקטובר

ריד ויטמור/ תזמורת בית-הספר התיכון

בְּיָמִים חַמִּים בְּסֶפְּטֶמְבֵּר תִּזְמֹרֶת בֵּית-הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן

מַשְׁכִּימָה קוּם עִם הַצִּפֳּרִים וְצוֹעֶדֶת לְאֹרֶךְ רְחוֹבֵנוֻּ,

בּוּם, בּוּם,

לַשּׂדֶה שֶׁבּוֹ הִיא הוֹלֶמֶת בּוּם בּוּם עַד שְׁמוֹנֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ

כְּשֶׁהִיא צוֹעֶדֶת, כְּמוֹ בֶּחָרוּז הַיָּשָׁן, חֲזָרָה, בּוּם בּוּם,

לְחַדְרֵי הַכִּתּוֹת שֶׁלָּהּ, נוֹטֶשֶׁת אֶת רְחוֹבֵנוּ

רֵיק זוּלַת הֶעָלִים הַנּוֹשְׁרִים בְּלִי לִוּוּי תֻפִּים,

וְשׁוֹכְבִים לְלֹא זִיעַ.

בְּסֶפְּטֶמְבֵּר

תִּזְמוֹרוֹת בָּתֵּי-סֵפֶר תִּיכוֹנִיִּים רַבּוֹת מְתוֹפְפוֹת בְּתֻפִּים רַבִּים

וְהַדְּמָמוֹת לְאַחַר לֶכְתָּן עֲמֻקּוֹת מְאֹד.

ברוס ווייגל/ בית

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי אֲסִיר תּוֹדָה

לִשְׂדוֹת תִּירָס שְׁחוּחִים כָּאֵלֶּה

בְּשִׁלְהֵי הַסְּתָו

שֶׁלְּאַחַר-קָצִיר בְּטֶרֶם

הַמַּחֲרֵשָׁה הַקָּרָה תַּהֲפֹךְ הַכֹּל עַל פִּיהוּ

לֹא יָדַעְתִּי

שֶׁאִכָּנֵס לְנִבְכֵי מוּסִיקָה זֹאת

בַּחֲזָרָה לִשְׂדוֹת עָפָר

שֶׁתָּמִיד שִׁוְּעוּ אֵלַי

שֶׁמְּקוֹרוֹ בֶּעָפָר,

כִּפְקַעַת,

הַקֵּץ לְיָמִים בּוֹדְדִים, הַקֵּץ לַזָּרוּת

הַמֻּגְלֵית וְהַבִּלְתִּי מֻפְקַעַת.

אדלייד קרפסי/ ליל נובמבר

הַקְשִׁיבו -

בְּקוֹל רָפֶה יָבֵשׁ,

כִּפְסִיעוֹת רְפָאִים חוֹלְפִים,

הֶעָלִים, פְּרִיכֵי-כְּפוֹר, מִתְפַּצְּחִים מֵהָעֵצִים

וְנוֹשְׁרִים.

עונת הסתיו נכנסה לתוקפה

ב-23 בספטמבר נכנסה עונת הסתיו לתוקפה בארה"ב. הימים מוסיפים להתקצר והחשיכה מקדימה לרדת, הצינה מתגברת עם שחר ובהעריב היום, וכמובן, שינויי הגוונים בעלי העצים הנושרים בחורשות וביערות, בגנים ועל המידרכות - משובבים את העין: חום, צהוב, אדום, ארגמן, שחום.

קשת הצבעים הזאת תגיע לקיצה כשהשלכת תערטל את העצים מעליהם עד תום, אבל כל עוד יש עלים - יש גם צבעים. ואם אתם מזדמנים למקומות שבהם "קיץ אינדיאני" מְשַׁמֵּר שמים בהירים וחמימות נעימה, תיהנו מכל העולמות. ודאי, אל תשכחו שאחרי הסתיו בא החורף, אך זה כבר סיפור אחר.

הבאתי לכם, בתרגומי, אי אילו שירי סתיו אמריקאים. אחדים מהמחברים מוכרים לכם, אל נכון, מפגישות קודמות איתם, אך בוודאי אין עובדה זאת גורעת מטיב יצירתם.

על המשוררים

פראנק או'הארה (1926-1966) נמנה עם חשובי המשוררים המודרניים של ארה"ב. הוא גם קנה לו שם כאוצר תצוגות אמנותיות במוזיאון "מטרופוליטן" בניו יורק. או'הארה נדרס למוות בגלגלי רכב-חולות ב"אי האש", איזור-נופש לא הרחק מניו יורק הכרך, שהיה חביב על הומוסקסואלים בשנות ה-60 של המאה ה-20.

רוברט בְּלַיי, מגדולי המשוררים האמריקאים בימינו, נולד ב-1926 למשפחת איכרים ממוצא נורבגי במינסוטה שבצפון ארה"ב וכטרובאדור מודרני נדד ברחבי היבשת, קרא שירה וניגן על הבנג'ו שלו. ג'יימס רייט (1927-1980), בן למשפחת פועלים בבית-חרושת לפלדה במארטינ'ס פרי שבמדינת אוהיו, הוא מהדמויות הבולטות בשירה האמריקאית המודרנית ויצירתו חובקת נופי אדם וטבע ברחבי היבשת.

קארל סֶנְדְבֶרְג (1878-1967), מבכירי המשוררים האמריקאים במאה ה-20, נולד למשפחת מהגרים שוודיים במערב

התיכון, שאב השראה מוולט ויטמן ושירתו מצטיינת ברגישותה החברתית העמוקה. ריד וִיטֶמוֹר נולד ב-1919 בניו הייבן שבמדינת קונטיקאט, שירת בחיל האוויר האמריקאי במלחמת העולם השנייה, הורה ספרות באוניברסיטאות עד שפרש לגימלאות ופעמיים היה יועץ לענייני שירה של ספריית הקונגרס, תואר המקביל ל"שר השירה של ארצות-הברית" בימינו.

המשורר בְּרוּסֵ וֵוייגֵל נולד ב-1949 בלוריין שבמדינת אוהיו, לחם בווייטנאם ועוטר ב"כוכב ארד" ומשמש פרופסור לספרות במיכללת לוריין. אֲדֵלֵייד קְרֶסְפִּי (1878-1914) נולדה בברוקלין, ניו יורק, וגדלה ברוצ'סטר שבמדינת ניו יורק. את חוק לימודיה סיימה במיכללת ואסאר היוקרתית. בריאותה הרופפת עשתה לאל את נסיונותיה להורות ספרות באוניברסיטה ומחלת השחפת שמה קץ לחייה והיא רק בת שלושים ושש.