שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      במקום בבורסה, אולי כדאי להשקיע באמנות?
      כידוע, תמונה אחת שווה אלף מילים. לפעמים, היא גם שווה כמה אלפי דולרים. בימים שבהם הבורסה מתאפיינת בתנודתיות חדה ובבנק הריבית נמוכה, ייתכן וגביע עתיק או תמונה מיוחדת יכולים להוות תחליף ולהניב תשואה גבוהה ובטוחה

      לאחרונה צפיתי בתוכנית טלויזיה בריטית שבה אנשים רגילים, שאינם עוסקים באמנות, מכרו תמונות וחפצי אמנות שונים שהיו בביתם, במכירה פומבית, בסכומים שהגיעו לאלפים רבים של דולרים. בהנחה שאיני מבין דבר באמנות, האם מדובר במשהו ששווה להשקיע בו? האם חפץ כזה מניב באמת תשואה יפה למי שרוכש אותו? איך עושים את זה?

       

      לפני כ-3 שנים, ערך ביה"ס לאספנות והערכת אמנות "שורשים", בדיקה לבחינת ערכן של יצירות אמנות ישראליות לאורך השנים. הבדיקה העלתה כי ערכה של תמונת שמן של הצייר ראובן רובין, מחשובי הציירים של שנות ה-40, שמחירה היה כ-4 לירות, זינק במרוצת השנים והגיע למחיר של 500-350 אלף דולר.

       

      לשם ההשוואה, ניתן היה לרכוש דירה באותם ימים במחיר של 30-40 לירות, כאשר מחירה של דירה במרוצת השנים הגיע לסכום דומה. במילים אחרות, השקעה באמנות ישראלית קלאסית, נתנה תשואה של עד פי עשר לעומת השקעה בנדל"ן.

       

      אמנם ב-3 שנים האחרונות מחירי הנדל"ן זינקו ובאותה מידה ניתן לומר כי לא בכל תמונה ניתן להשיג תשואה כזו והבחירה היתה באומן מבוקש, אך הדוגמה הזו ממחישה תופעה מעניינת.

       

      ביקוש גבוה לאמנות הקלאסית

      השקעה באמנות מתרכזת בשני תחומים עיקריים: האמנות הפלסטית - ציור ופיסול והאמנות הדקורטיבית – כלי כסף, יודאיקה, תכשיטים וכדו'.

       

      כמו בתחומי השקעות אחרים, כגון הבורסה המתאפיינת לעיתים בתנודתיות רבה, גם יצירות האמנות, מושפעות משינויים שונים כגון אופנתיות – יצירה שבעבר היתה אופנתית ולכן היה לה ביקוש, עלולה לצאת מהאופנה אחרי תקופה ממושכת ומחירה יצלול.

       

      את האומנות הישראלית הפלסטית ניתן לחלק ל-3 תקופות:

      אמנות קלאסית משנות ה-20 עד סוף שנות ה-40 הכוללת בעיקר ציורים של נופי ארץ ישראל, צפת, ירושלים ותל אביב, שנעשו על ידי אמנים כגון נחום גוטמן, ראובן רובין ואריאל לובין.

       

      אמנות מודרנית, מאמצע שנות ה-50 עד אמצע שנות ה-80, הכוללת אמנים כגון קדישמן וליפשיץ. ואמנות עכשווית ישראלית משנות ה-90 ועד היום.

       

      שמעון לאומי, מנהל מקצועי של ביה"ס לאספנות והערכה ובית המכירות הפומביות "שורשים",  מסביר כי המחירים הגבוהים ביותר קיימים באמנות הקלאסית. "יש ירידה במחיר האמנות המופשטת בגלל אופנתיות. האופנות הללו מאד מושפעות מהנעשה מחו"ל, לעומת זאת, לאמנות הקלאסית יש ביקוש גבוה מאד".

      שורשים

       

      בישראל ניתן למצוא אמנות קלאסית במחירים של החל מאלפי דולרים ועד עשרות ומאות אלפים. התמונה היקרה ביותר שנמכרה בארץ היא של ראובן רובין ומחירה הגיע ל-650 אלף דולר.

       

      כמובן שהסכום הזה נחשב זעום לעומת מחיריהן של יצירות הנמכרות במכירות פומביות בחו"ל, שם מגיעים הסכומים אף לעשרות מיליוני דולרים, אולם מכיוון שמדובר בהיקף מסחר עצום, גם הטלטלה והתנודתיות במחירי היצירות חזקה שם הרבה יותר מאשר בישראל.

       

      לאומי מציין כי בתקופת המשבר הפיננסי ב-2008 חברות רבות שנקלעו לקשיים מכרו תמונות יקרות שהיו ברשותן, כאשר במקביל הביקוש הצטמצם וכתוצאה מכך היתה ירידת מחירים דרמטית. עם זאת בתקופה האחרונה המחירים שבו לעלות ובמיוחד באמנות הפלסטית – ציור ופיסול.

       

      התכשיטים - "טרנד" מתחזק

      בתחום האמנות הדקורטיבית, הביקושים העיקריים קיימים לכלי כסף, יודאיקה, תכשיטים ולאחרונה גם ל"ישראלינה" - פריטים שנוצרו בארץ ישראל משנות ה-40 ועד שנות ה-70.

       

      המסחר ביודאיקה תמיד היה חזק בישראל מסיבות מובנות. ככלל, ניתן לומר כי ככל שהפריט עתיק יותר ,ערכו גבוהה יותר. כך גם פריט שהוא ייחודי יותר. "כלי של מוהל או כלים של חברה קדישא ישיגו מחירים מאד גבוהים לעומת כלי לבשמים או פמוטות" אומר לאומי.

       

      תחום נוסף שהתחזק לאחרונה הוא התכשיטים, זאת בעקבות עליית מחיר הזהב שזינק פי 4 תוך 3 שנים ועומד כיום על יותר מ-1,300 דולר לאונקייה (31 גרם). "אותה גברת שהיה לה תכשיט במגירה והיא לא עשתה בו שימוש, מוצאת כעת הזדמנות לממש אותו בסכום יפה. אנחנו רואים התעוררות חזקה מצד המוכרים" אומר לאומי.

       

      האם השקעה כזו היא כדאית? למי היא מתאימה?

       

      "היא לא מתאימה לכל אחד. לא סביר שנראה בחור צעיר רוכש אומנות לצורך השקעה. המשקיע הוא בד"כ אדם קצת יותר מבוגר שיש לו קצת יותר כסף. קהל כזה פחות ירכוש אומנות עכשווית וילך יותר לדברים הקלאסיים.

       

      מדובר לרוב באנשים שאוהבים אומנות - עצמאיים, עורכי דין, רופאים, כאלו שגם נהנים מהאומנות וגם כאלו שמתייחסים אל זה כהשקעה". לאומי מציין גם את הערך המוסף בהשקעה כזו: "אתה גם נהנה מיופי שלה, משדרוג מעמד חברתי כאספן אומנות ומהיופי בבית".

       

      כיצד מתבצעת הרכישה?

       

      "היא ניתנת לביצוע בבית מכירות פומביות. בית המכירות מקבל עמלה שנעה בין 12% ל-20%. והיא אינה כלולה במחיר הפריט. ברוב הערים הגדולות בעולם יש בתי מכירות פומביות וגם בישראל, כאשר המכירות הפומביות המובילות הם בארה"ב ובאנגליה.

       

      אפשרות נוספת היא לרכוש בגלריה החותמת הסכם עם אמן למכירת יצירותיו וגוזרת את הרווח על פי סיכום ביניהם".

       

      האם ביצוע עסקאות באינטרנט הוא מעשי?

       

      "מנסיוננו האינטרנט הוא כלי מסחרי טוב לפריטים קטנים כמו תכשיטים, מזכרות, מטבעות וכדומה. לאומנות פלסטית זה מאד לא מתאים, אך זה כן טוב ליצירת קשרים עם גלריה, עם אספן או עם סוחרי אומנות. אחרי יצירת הקשר אתה עובר לצד הויזואלי המעשי. מאד נדיר לעשות עסקאות של קניה ומכירה באומנות הפלסטית באינטרנט ולא מומלץ למשקיע לעשות זאת.

       

      לא מומלץ לכל אחד

      לא רבים מבינים באמנות ולאומי מדגיש כי כניסה להשקעה בתחום כזה מחיייבת לפחות הבנה בסיסית. "הייתי ממליץ למשקיע להכיר וללמוד את התחום קודם. כמו בתחומים אחרים שהמשקיע לומד קצת לפני שהוא מבצע פעולה, כך גם כאן. לא מומלץ ולא רצוי לרכוש דברים ולגלות לאחר מעשה שהאומן או הסגנון הספציפי כבר פחות מבוקש, הפריט לא אופנתי או מזוייף וכדו'.

       

      מדי יום אני נתקל באנשים שחושבים שיש להם כל מיני דברים. התקשרה אלי לאחרונה גברת שאמרה שיש לה שתי עבודות של נחום גוטמן, עבודות כאלו שוות כ-30 אלף דולר. אך כשהסתכלתי על זה ראיתי שמדובר בהדפס. היא חיה 30 שנה בידיעה שהיא הולכת לקבל סכום לפנסיה, וזה התנפץ. כמובן שיש גם דוגמאות הפוכות".

       

      לאומי נותן כמה טיפים על קצה המזלג, לבחינת חפצי אמנות:

       

      • יצירת אמנות ממוספרת, היא אינה עבודה מקורית, אלא הדפס (אם יש מספר כל שהוא זה למעשה הדפס).

       

      • לרוב, עבודות שמן יקרות בהרבה מאשר עבודות במים או אקוורל.

       

      • יצירות שמן על נייר זולות ב 20%-30% משמן על בד.

       

      • ב-4 השנים האחרונות חלה ירידה של כ-30% באמנות המופשטת הישראלית של שנות ה-50.

       

      • לפי החוק כל תכשיט זהב חייב להיות חתום באחוז הזהב, מה שאינו חתום לרוב אינו זהב.

       

      • צבע הזהב אינו מהווה אינדיקציה לאחוז הזהב.

       

      • נכון להיום הזהב הלבן הוא יותר אופנתי.

       

      • מחיר הזהב הוא הגבוה ביותר מזה 30 שנה ויש כאלו הטוענים כי המחירים ימשיכו לעלות.

       

      • תמיד רצוי לחפש חתימות על כלים (כלי כסף , פורצלן וכו') זה תמיד יהיה יותר יקר ומבוקש מאשר כלי שאינו חתום.

       

      • פרטי יודאיקה הם לרוב מאמצע המאה ה-19 והלאה. נדיר למצוא כלי כסף יהודיים לפני שנת 1850.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      כלי כסף מהמאה ה-19. כדאי להכיר את התחום לפני שמשקיעים
      מומלצים