שתף קטע נבחר

חסמב"ה בסילואן

כשיהודי שבחר להתיישב בלב שכונה פלסטינית מתלונן על אלימות מצד התושבים המקומיים, זה קצת כמו "מחובר" שמתלונן על חדירה לפרטיות. אז למה הם בכל זאת עושים זאת? הסבר אפשרי

הו, סילואן, קריה נאמנה

רק את מחזירה עטרתנו ליושנה,

כמה נחמד לנו, כמה נעים

שוב להיות חלשים אך גאים

שוב אנחנו כאן, כעלה נידף

מתאים לנו ככה, מיעוט נרדף,

נצורים בבית יהונתן הקטן

מוקפים באלפי שלוחי השטן

וטוב לנו כך, מעטים מול רבים

בניה של חנה, צאצאי מכבים,

דוידל'ך חלשלושים מול גוליית אכזרי

קלים מנשרים, גיבורים מארי

חוליה בשרשרת גיבורי הפלאות

חסמבאים על אמת - לא חסמ"בHOT.

מי עלינו הלעיז כי גבורתנו אבדה

כי עוצמת הברזל וחוכמת הפלדה

את עוז רוחנו החליפה מזמן

עכשיו שיבוא, לשכונת סילואן

יבוא ויראה לא גדודים אלא קומץ

את נפשם משליכים מנגד, באומץ

כל אויב וכל צר – למגר! להרוס!

אסקופה נדרסת שקמה לדרוס...

 

מה אגיד, דוידל'ה, אוי, מה אומר

גם אני פעם חשבתי אותו הדבר

בשיכון צדיקים בו ילדותנו עברה

היה לי ברור מי הטוב, מי הרע,

תמיד היינו חלשים אך צודקים

מתי הם שינו, הממזרים - ת'חוקים?

נכון, גם לפלסטינים לא חסר בני אלף

גם הם לא כאפייה שכולה תכלת

אבל, ולא יעזרו כאן דמעות תנינים,

גם אנחנו כבר לא דוידים קטנים,

 תסתכל במראה לרגע, בחייאת

רק אני רואה שם את מיסטר גוליית?

 

 

נילי אושרוב, עורכת וכותבת

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כצאצאי מכבים היינו. בית יהונתן הקטן בסילואן
צילום: עדי ששתיאל
מומלצים