השבוע במערכת השמש: פרידה מנוגה
נוגה, כוכב הלכת שכיכב בשמי הקיץ, הולך ומתרחק עם בואו של החורף ונראה כסהר דקיק שהולך ומתמעט. מזל שאפשר להתנחם בצדק שבוהק בגוון צהבהב-לבן מיד לאחר השקיעה
השבוע אנו מתכוננים לפרידה הרשמית מכוכב הלכת שהיה הבולט ביותר בשמי הערב בתקופת הקיץ: נוגה. מי שצופה בכוכב הלכת הבהיר יכול לראותו מיד לאחר השקיעה מעל האופק המערבי, מעט דרומה (שמאלה) למיקום בו השמש שקעה.
דווקא כעת, כאשר נוגה כה חמקמק, זוהי התקופה בה נוגה נראה באופן המעניין ביותר מבעד לעדשת הטלסקופ . זאת משום שנוגה נע בתקופה זו מערבה מדי יום ומצמצם את המרחק בינו לבין השמש (עמה הוא יתקבץ ב-29 באוקטובר).
נוגה מתרחק
כיוון שעם כל יום שחולף הוא מראה לנו יותר ויותר מפני השטח הפונים מהשמש והלאה, ולחילופין, שטח פני השמש המוארים שלו הנראים מכדור הארץ הולך וקטן – נוגה נראה לנו כסהר דקיק ההולך ומתמעט.
בעת התקרבותו הזוויתית לשמש, נוגה מתקרב גם אל כדור הארץ ולכן כאשר יתקבץ עם השמש הוא יהיה בנקודה במסלולו שבה המרחק בינו לבין כדור הארץ יהיה הקטן ביותר.
במקביל, חלה תופעה הפוכה בכל הקשור לכוכב הלכת השני המצוי ביננו לבין השמש – כוכב חמה. כוכב לכת חמקמק זה מתקבץ עם השמש ב-17 באוקטובר. התקבצות זו היא התקבצות עליונה ופירוש הדבר שהשמש מצויה "מעל" כוכב חמה בכל הנוגע למרחק היחסי של שני הגופים מאיתנו.
במלים אחרות, בעת ההתקבצות כוכב חמה יהיה במרחק הגדול ביותר במסלולו מכדור הארץ. במצב זה, כוכב חמה מפנה אלינו את כל פני השטח המוארים שלו ונראה כעיגול מלא (כמובן שאי אפשר לראותו במצב זה ואסור גם לנסות לראותו בגלל קרבתו היתרה לשמש).
בשבועות הבאים יגדיל כוכב חמה את מרחקו הזוויתי מהשמש ועם כל יום שיחלוף הוא יראה טוב יותר ככוכב ערב בכיוון מערב, מיד עם רדת הדמדומים.
המרחק בין כוכב חמה לשמש יגיע לשיאו ב-12 בדצמבר השנה. בגלל סמיכותו היתרה של כוכב חמה לשמש, פרק הזמן שהוא מקיף אותה קצר ביותר ולכן פרק הזמן שבו הוא נראה ככוכב ערב קצר.
צדק מתקרב
כוכב לכת נוסף שהולך ומתקרב לשמש הוא מאדים, שאף הוא מצוי בצד המרוחק של מסלולו מהשמש וקשה ביותר לצפות בו בגלל סמיכותו לשמש. אולם בניגוד לו, אפשר לראות היטב ובקלות את כוכב הלכת הענק צדק, בוהק בגוון צהבהב-לבן בכיוון דרום מזרח מיד לאחר השקיעה.
חדי העין יוכלו להבחין בו גם כאשר השמים עדיין מוארים באור הדמדומים. בגלל זוהרו הגדול של צדק, אלה הן השעות הטובות ביותר לצפייה בו ובחגורת העננים שלו, הנראית היטב גם בטלסקופים קטנים.
ארבעת ירחיו הגדולים של צדק נראים אף הם במיטבם גם במשקפות שדה כאשר בהגדלות של X100 ומעלה אפשר לראות את הצל שהם מטילים על צדק כל פעם שהם חולפים בין השמש לבין צדק.
כיוון שגודלם של הירחים קטן מאוד ביחס לגודלו של צדק, ומישור הקפתם אותו כמעט חופף לקו המשווה שלו, אזי מדי הקפה שלהם סביבו הם מצויים בינו לבין השמש ומטילים עליו צל.
התצפית בתופעות של ירחי צדק פשוטה וקלה ואסטרונומים חובבים רבים מתמסרים לה, כיוון שזו אחת התצפיות שאפשר לעשותן בקלות ללא הפרעה של אורות העיר (מידע נוסף על הזמנים בהם אפשר לראות תופעות של ירחי צדק בישראל אפשר למצוא בפרק על צדק באתר המרכז הישראלי למידע אסטרונומי).
שביט הארטלי 103P
שביט זה יגיע לקרבה המרבית לכדור הארץ ב-19 באוקטובר. מתצפיות שנעשו על השביט בשבועיים האחרונים, כולל על ידי עבדכם הנאמן, נראה שהוא יחסית מאכזב. למרות שהוא נראה היטב במשקפות שדה ובטלסקופים מאזורים חשוכים, הופעתו אינה מרשימה במיוחד, כנראה בגלל ההילה הקלושה הגדולה שלו.בעת הקרבה המרבית שלו מכדור הארץ מרחקו מאיתנו יהיה כ-40 מיליון ק"מ "בלבד" (פי 100 ממרחקו של הירח מאיתנו).
בימים אלה שביט הארטלי נראה בקבוצת קסיופיאה והוא נע לכיוון מזרח לקבוצות פרסאוס, עגלון ותאומים (לזיהוי קבוצות הכוכבים ומסלול השביט אפשר להיעזר במפת הקבוצה ובמפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
החרמש של נוגה
צילום: ד"ר אנדריאס היידנרייך, מצפה הכוכבים בגבעתיים
