אפס-אפס-אחת. עכשיו רק נשאר לאפס כוונות
הנקודה הראשונה הושגה במשחק מצוין מול שאלקה, והוכיחה שהפועל ת"א הגיעה לליגת האלופות, גם אם מאוחר מדי. ויש גם שאלה: למה תמוז לא בנבחרת?
ידענו שייקח לאלי גוטמן זמן ובסוף זה קרה. הפועל תל אביב טעתה פחות, היתה מוכנה יותר ולכן הצליחה לשמור לראשונה בקמפיין ליגת האלופות ההיסטורי שלה על שער נקי. ה-0:0 מול שאלקה, מסדר לה נקודה חשובה שאולי לא תסייע לה לעלות שלב או להגיע לליגה האירופית, אבל תשתיק הרבה מקטרגים.
היא תשתיק את אלה שדיברו על ההגנה שלה, היא תשתיק את אלה שטענו כי אין לה את היכולת להתמודד ברמות הגבוהות של אירופה ובעיקר היא תשתיק את אוהדי מכבי חיפה. כן, אותה מכבי חיפה שהיא תפגוש במחזור הקרוב של הליגה. הפעם, גוטמן הכין את שחקניו מצויין והאדומים לא ספגו בדקות הראשונות, כפי שקרה במשחקים הקודמים.
הפועל היא עדיין קבוצה ישראלית ולכן כיסתה פחות קילומטרים עד לדקה ה-60, נתון סטטיסטי שקובע בדרך כלל את זהות המנצחת הרבה יותר ממספר הבעיטות לשער. כניסתו של שבחון הפכה אותה לניידת יותר ועד לסיום הצטמצם הפער משמעותית (109 קילומטרים מול 159 של הגרמנים), כשגם אחוזי השליטה הכדור נטו פתאום לטובתה (54 אחוזי החזקה לעומת 44 בלבד של שאלקה).
אז מה נשתנה?
דווקא בלי איתי שכטר, בלי אביחי ידין ובהמשך גם בלי דגלאס דה סילבה - אולי שלושה מחמשת השחקנים הטובים ביותר של הקבוצה, עשתה הפועל עבודה טובה יותר מאשר במשחקים הקודמים. צריך לזכור שגוטמן לא פגע עם השחקנים הזרים שבחר העונה ועלה עם שניים כאלה בלבד - וינסנט אניימה ודה סילבה. בהמשך החליף ביבאן פרנסמן את הבלם הברזילאי הפצוע ומאזן הזרים נשמר.
גוטמן ומגאת'. האחד לבטח התקשה לישון, השני נותר רגוע (אלי אלגרט)
הפועל הגיעה לליגת האלופות, אבל מאוחר מדי. היא חגגה את עצם העפלתה למפעל, במקום לעשות הכנה ראויה, גם מבחינת רכש ובחירת הזרים, למרות שקשה להאשים את אנשי צוותה. הרי עדיין מדובר במועדון שחווה את המעמד הזה בפעם הראשונה, גם אם צבר סוג של מסורת אירופית במפעלים המשניים. קשה להשתחרר מהשאלה - מה היה קורה אם...
מה היה קורה אם גוטמן היה פוגע בבחירתם של לפחות שני שחקנים זרים, מה היה קורה אם שכטר וחבורתו לא היו נפצעים, מה היה קורה אם הקבוצה היתה מגיעה מוכנה יותר למשחקים הקודמים? תשובות לשאלות האלה קשה לקבל, אבל לפחות האדומים ידעו לעשות למסע ההפסדים סטופ. מה נשתנה הפעם? "הכל בראש", כמו שטען וואליד באדיר בסיום.
מתי כבר יזמינו את תמוז לנבחרת?
טוטו תמוז לא הפסיק להטריד את ההגנה הגרמנית, גם בצד ימין מול אסקודרו וגם בשמאל מול אושידה. תמוז שוב הוכיח שהוא חלוץ העתיד של נבחרת ישראל, אותו אחד שבנינו עליו לפני שנים. אותו אחד שנעלם בבית"ר ירושלים, שם הוא לא קיבל מספיק מסירות ולא היה שותף אמיתי להתקפה.
טוטו תמוז. שיחק נהדר, למרות שהחמיץ מול נוייר (אלי אלגרט)
טוטו זכיר את השחקן שקיווינו לקבל בתקופה הזו של הקריירה שלו. הוא כיסה 10.73 קילומטרים, שמר על הכדור כשהיה צריך, מסר בזמן ובעט לשער כשקיבל הזדמנות. נכון שההחמצה שלו ממסירת הרוחב של טועמה קצת כאבה, אבל צריך לתת מילה טובה גם למגן שחסם אותו בזמן. תמוז, כחלוץ עליו ישראל אמורה לבנות לשנים הבאות, חייב להיות מוזמן לנבחרת כל הזמן ובטח בכושרו הנוכחי.
אם תחשבו על זה, התוצאות הטובות בשני הקמפיינים של דרור קשטן כמאמן הלאומי (כשאלה כבר הגיעו כמובן), הושגו כשתמוז היה על המגרש. טוטו הוא החלוץ הישראלי היחיד שיכול להתמודד עם הפיזיות והמהירות של אירופה, גם אם בטכניקה ובקבלת ההחלטות עוד דרוש אצלו שיפור. בשביל הכדורגל הישראלי, חבל שהוא לא עזב את בית"ר מוקדם יותר.
אה, ולא שכחנו לתת מילה טובה לשחקן מספר 1 על המגרש - שי אבוטבול. מה לא נאמר על הקשר הוותיק הזה שכבר היה בדרכו החוצה מהקבוצה. גילי ורמוט עשה הרבה עבודה הגנתית והשתפר התקפית עם כניסתו של שבחון, ששחרר עבורו קצת יותר שטח. ערן זהבי יזכור משחקים טובים יותר ודני בונדר לא הפסיק לעבוד. וואליד באדיר חזר להיות אותו מנהיג שקט ויעיל, כשגם אניימה הזכיר את ימיו היפים מהעונה שעברה.
ותודה לגרמנים
שאלקה עזרה להפועל להשיג את הנקודה ההיסטורית, בעיקר בגלל שהיה נוח לה לצאת מבלומפילד
עם נקודה שתשאיר אותה עם חזק במאבק על ראשות הבית, בלי יותר מדי כאבי ראש של פציעות מיותרות והרפתקאות התקפיות שעלולות להשאיר את ההגנה חשופה. הגרמנים שיחקו כדורגל איטי וזהיר, ולמעשה איפשרו להפועל לשלוט אחרי תצוגת התכלית מול האדומים לפני שבועיים.
המאמן היריב פליקס מגאת', גם שידר את זה בחילופים שביצע ובעיקר בדברים שאמר לפני שריקת הפתיחה ("המשחק מול סט. פאולי חשוב יותר מהפועל"), לאור מצב הקבוצה בבונדסליגה. שאלקה היא קבוצה מצויינת שתדבר חזק גם בליגה שלה עם הזמן, בעיקר אם יתנו למאמן שלה לעבוד בשקט. מצד שני, גם לגוטמן מחכה השבוע משחק חשוב.
תהיו בטוחים שהמאמן הגרמני של אלופת ישראל התקשה לישון בלילה. ההחמצות של תמוז, דדי בן דיין, שבחון וזהבי, פשוט מעצבנות. ברמות האלה אסור לשחקנים להחמיץ כך פעם אחר פעם, וזו אולי נקודת החושך היחידה מהמשחק הזה. הפועל תגיע באמת לליגת האלופות, רק אם תצליח לעשות את המקסימום גם בהגנה וגם בהתקפה. אם זה יקרה, באמת שנתקשה לחיות עם השאלה - מה היה קורה אם...
לפנייה לכתב/ת 
