אורי, תישאר - מלמיליאן ימציא את בית"ר מחדש?
אורי אשם, אך הוא היחיד שיכול 'להיכשל בשקט' וליילד את בית"ר מחדש. זה הזמן להעיף את הבוגדים, להעניק לאוהדים זהות ואת סרט הקפטן לעידן טל. שרון דוידוביץ' מאמין במלמיליאן
אבל זהו סוף טוב. אתמול היה יום מותה של בית"ר מחמש השנים האחרונות, וכעת זה הזמן להיוולד מחדש בפורמט אחר לחלוטין. אורי מלמיליאן צריך להיות 'המיילדת' שתוציא את התינוקת הזו מהרחם, ותחתוך לה את חבל הטבור. הוא גם האדם המתאים ביותר לכך.
להיכשל כדי להצליח
קצת עצוב היה לראות אתמול את מלמיליאן על הקווים. האיש סבור הפנים הזה, בהה בחמש עשרה הדקות האחרונות במגרש, וראה שקוף. הוא הרגיש איך השחקנים שלו, גם אלה שכינה 'בוגדים' וגם אלה שלא, משתינים עליו בקשת, אם נאמר זאת בעדינות. 'מה עושים לי?' מלמל לעצמו בין השפתיים. אבל בינו לבין עצמו, הוא יודע מי אשם.
אורי מלמיליאן אשם ביכולת העלובה והפתאטית שקבוצתו מציגה, שנמצאת בשתי רמות פחות מיריבה קטנה כמו הפועל פ"ת. אורי מלמיליאן אשם ששחקנים הגיעו למצב של 'שביתה איטלקית' כפי שתיאר. אורי מלמיליאן אשם - אבל אורי מלמיליאן צריך להישאר.
בית"ר חייבת להיכשל העונה כדי לייצר פתח לבנייה מחדש. מלמיליאן, עם נטל הסמל הגדול שהוא עוטה על כתפיו, הפך לאדם היחיד שיכול להיכשל 'בשקט', כשהרוב השפוי וההגיוני ביציעים מחזיק את הקומץ בביצים ואומר לו: "יש לנו סבלנות וזה מה שאנחנו רוצים, אל תפריעו לנו".
כל שם חדש שיגיע עכשיו, בין אם זה רוני לוי, ראובן עטר או כל אחד אחר, רק יכניס את עצמו ואת הקבוצה שוב למערבולת של ציפיות מיותרות ולחץ מציק ומעצבן. באמת יש למישהו כוח לזה שוב?
שלבי המהפיכה
השלב הראשון במהפיכה של אורי, הוא להעיף את 'הבוגדים' ולהעניק לאוהדים זהות חדשה. צעירים כמו אלי דסה, דן אייבנדר וחן עזריאל הם עדיין 'חומר ביד היוצר'. היצירה של מלמיליאן צריכה להיווצר עם ניחוח מהעבר, לפסל אותם עם קשיחות וחספוס בית"רית אולד-סקול.
השלב השני הוא החלפת הקפטן. יום יבוא ואבירם ברוכיאן עוד יוכל להיחשב לסמל בית"רי אמיתי, אבל עד אז הוא בסך הכל בחור חביב עם כשרון ברגליים, בטח לא מנהיג. בזמן שברוכיאן ירד לחדר ההלבשה בסיום המחצית הראשונה, כשהוא צועק בקול רם "ססססמאק עם הקבוצה הזו" מתוך תסכול, היה זה עידן טל שתפס את תפקיד המבוגר האחראי.
כמו פוליטקאי שאפשר לסמוך עליו בעיתות משבר (יש כזה?!), התייצב בסיום טל מול המצלמות בלי פחד, דווקא אחרי הפסד שמבריח שחקנים אחרים במהירות למקלחות, הרחק מהמיקרופונים. "יש אנשים שלא אכפת להם מהקבוצה", אמר והיה הראשון שהוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה בפומבי.
כזה מנהיג צריכה בית"ר החדשה. שחקן ותיק שלא מפחד לקום מהספסל לאחר השער השני, דקות אחרי שהוחלף, ולצרוח על שחקנים שלא יורדים להגנה וגורמים לקבוצה לחטוף בראש. עידן טל הוא כרגע דמות החיקוי הנכונה והראויה ביותר עבור הסגל הצעיר שצריך לצמוח שם בשנים הקרובות.
השלב השלישי הוא לקחת אוויר, לנשום ולהירגע. הילד ההוא משכונת ממילא, שהמציא את המושג בית"ר ירושלים בעבר, הוא האיש שצריך להמציא אותו כעת מחדש.
לפנייה לכתב/ת 
