שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם יש עירוב בניו-יורק?

    שאלה:

     

    האם יש ערוב בניו יורק? מה עלי לעשות אם אני שוהה שם במהלך השבת? (מיטל)

     

    תשובה:

     

    מיטל שלום,

     

    ראשית, יש להסביר מה עניינו של העירוב:

     

    אחת משלושים ותשע אבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת הוצאה, המוגדרת כאיסור הוצאת חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים, וכן איסור טלטול חפצים ברשות הרבים. רשות היחיד מוגדרת כמקום המוקף מחיצות בגובה של עשרה טפחים (כמטר), ואילו רשות הרבים היא מקום שהולכים בו אנשים רבים ורוחבו לפחות שש עשרה אמות (כשמונה מטר)

    .

    חכמים הוסיפו ואסרו לטלטל ולהוציא גם במקומות ציבוריים שאין בהם תנאים אלו, כדי שאנשים לא יחליפו בין רשות הרבים למקומות אלו. אולם, במקביל הם גם תיקנו שיש אפשרות להפוך מקום כזה לרשות היחיד – כך שיהיה אפשר לטלטל בכל המקום, וכן להעביר חפצים משם לרשות היחיד. פעולה זו מכונה עירוב חצרות, או שיתופי מבואות, והיא נעשית על ידי הקפת המקום כולו בגדר או בצורת פתחים רבים מסביב. אפשר לראות זאת סביב היישובים והערים בארץ המוקפים בעמודים ועל גביהם חוט העובר מעל העמודים. בנוסף צריך לשתף את כל הציבור במזון המונח באחד הבתים ביישוב, ובדרך כלל הרבנים המטפלים בכך, מניחים את המזון לעירוב בבית הכנסת, ונוהגים להשתמש לשם כך במַצות, משום שהן עמידות זמן רב. (נוהגים להחליפם כל מספר חודשים). תיקון זה של העירוב אפשרי רק במקומות שאינם מוגדרים כרשות הרבים מן התורה, אלא רק במקומות שחכמים החמירו עליהם.

     

    מהי הגדרת רשות הרבים לעניין זה? בתלמוד ובפוסקים נאמרו שני תנאים: האחד – רוחב המקום – שש עשרה אמות, והשני – שיעברו בו 600,000 אנשים ביום. עקרונות אלו נלמדים ממסע בני ישראל במדבר.

     

    אולם נחלקו הפוסקים האם צריך את שני התנאים גם יחד, או די בתנאי אחד בלבד. בארץ נוהגים ברוב המקומות כשיטה המקלה הסוברת שברשות הרבים צריכים את שני התנאים יחד, ולכן גם רחובות ראשיים בערים אינם נחשבים כרשות הרבים, משום שאין בארץ רחוב בו עוברים מספר כזה של אנשים ביום אחד, ולמעשה כמעט לכל ערי הארץ יש עירוב, ואפשר לטלטל ברחובות הערים והיישובים ללא חשש.

     

    מה עושים במנהטן?

    אולם בחו"ל, וכמו השאלה שלך לגבי ניו יורק – שם יש ערים של מיליוני בני אדם, ורחובות בהם עוברים בכל יום יותר מששים ריבוא אנשים (600,000) נעשו מספר ניסיונות להקים עירוב בשכונות המאוכלסות ביהודים רבים כמו בורו פארק, ברוקלין ומנהטן.

    לפני עשרות שנים ניסה הרב מנשה קליין להקים עירוב בבורו פארק, אולם ויתר עקב התנגדותם של רבנים רבים מניו יורק ומחוץ לה, בהם הרב משה פיינשטיין, הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם (האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג), ועוד. אולם, בשנת ה'תש"ס, הוקם העירוב על ידי ר' אפרים הלוי בלומנברג, בהדרכתו של הרב חיים יהודה לייב כ"ץ, מרבני השכונה (בעבר כיהן כדומ"ץ של חסידי בעלז). הקמת העירוב הושלמה בערב - שבת של פרשת שמות, ה'תש"ס. אולם עד היום לא כל הרבנים מסכימים לעירוב.

     

    אולם גם אלו המכשירים את העירוב, אינם יכולים לערב את השדרות הגדולות בהם כאמור הולכים יותר מששים ריבוא אנשים ביום, ולכן, העירוב הוא של השכונות המאוכלסות על ידי יהודים רבים. למשל, את גבולות הערוב של שכונת מנהטן ניתן לראות בקישור הבא. לכן, אני מציע כשתגיעי לניו יורק, שאלי את אחד הרבנים שם, על הגבולות המדויקים של העירוב בשכונה בה תימצאי. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר) 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים