שתף קטע נבחר

מודה בחוב? יגררו אותך לביהמ"ש בכל זאת

עיריות יכולות לבחור אם לגבות חובות ארנונה במקום או לעתור לבית המשפט. יש מקרים שבהם התושב מתחנן לשלם בהליך מהיר, ודווקא העירייה מתעקשת להתעמת בבית המשפט. התוצאה: התושב משלם יותר, ועורך הדין מרוויח

כיצד אתם מעדיפים לשלם את חוב הארנונה או את דו"ח החנייה: במקום, או אחרי הליך משפטי ארוך? משפט הוא סיוט ביורוקרטי ארוך שעולה אלפי שקלים, אבל יש עיריות שמתעקשות לקיים אותו. זאת, גם במקרים שבהם התושב מודה בקיום החוב ומעדיף לשלם אותו במקום.

 

חייבת 5,816, תשלם 21 אלף

שרה רוזנברג, ניצולת שואה בת 78 מרמת גן, לא שילמה את חוב הארנונה שלה במשך מספר חודשים. "נקלעתי למצוקה ולא יכולתי לשלם", היא אומרת, "לפי חוק פקודת מסים וגבייה, העירייה יכולה לגבות ממני את החוב במקום, אבל עורך הדין של העירייה, אברהם סנדרוביץ', ניפח לי את החוב באופן מלאכותי: הוא פנה לבית המשפט, ואחר כך פתח תיק הוצאה לפועל. הוא יכל לעשות זאת בדרך קצרה ולהשיג את אותן תוצאות, אבל הוא בחר להגדיל לי את החוב באלפי שקלים".

 

"לימים, מצבה הכלכלי של המשפחה שלי השתפר והם סייעו לי להסדיר את החוב", מספרת רוזנברג, "נכדי פנה לעירייה ושילם את רוב החוב. כיום אני חייבת 5,816 שקל. אבל עו"ד סנדרוביץ' מנהל נגדי תיק הוצאה לפועל שבו יתרת החוב היא 20,594 שקל. בתיק לא בוצעו הקטנות קרן על התשלומים שנכדי שילם. חמור מכך: החשבון שלי בבנק עדיין מעוקל, על סכום של 33 אלף שקל. אני חיה מרנטה מגרמניה ואינני יכולה למשוך אותה בגלל העיקול".

 

מדיניות גביית הארנונה של העיריות אינה אחידה. החוק מאפשר לעיריות להחליט אם לעתור נגד התושב החייב לבית המשפט, כפי שנעשה לרוזנברג, או לגבות את החוב באמצעות הליך מינהלי - כלומר, לנצל את סמכותה של העירייה לגבות את החוב במקום, כפי שמקובל לעשות לגבי דו"חות חנייה. חלק מהעיריות, כמו תל-אביב ובת ים, גובות אך ורק באמצעות גבייה מינהלית, כדי להפחית את העומס וגם כדי להקל על התושבים. חייב שאינו מסכים עם החוב ששילם באמצעות גבייה מינהלית, יכול לעתור לבית המשפט כדי לבטל אותו. עיריית רמת גן, לעומת זאת, עותרת במקרים רבים באמצעות סנדרוביץ' לבתי המשפט מראש, מבלי להשתמש בגבייה מינהלית.

 

לשכת עורכי הדין: הקמנו ועדה לבדיקת הנושא

באחד מביקוריה בעירייה, נתקלה רוזנברג במקרה באבי דוביצקי, צעיר שעוסק בתחום גביית חובות, ונתקל בעצמו באותה בעיה מול אותה עירייה. "אני עובד ברמת גן, ובשנת 2004 קיבלתי דו"ח חניה של 100 שקל. במקום לגבות אותו במקום, הם פנו להליך משפטי שנמרח עד 2008, והחוב תפח ל-700 שקלים. אם הבנאדם מוכן לשלם במקום, למה לטרטר אותו לבית משפט? כדי שעורך הדין יקבל שכר טירחה, כמובן. וכמוני וכמו גברת רוזנברג יש מאות אלפים".

 

דוביצקי שבניגוד לרוזנברג מנוסה בהתנהלות מול רשויות ביורוקרטיות, עתר לבית המשפט לתביעות קטנות וביקש להורות לעירייה לצמצם את חובו בגלל שההליכים ניפחו אותו - ונדחה, בטענה שאין לבימ"ש סמכות לדון בעניין. "אחרי שפגשתי את רוזנברג, הבנתי שיש כאן בעיה מערכתית ושצריך לטפל בה מול לשכת עורכי הדין", הוא אומר. דוביצקי הגיש שתי תלונות נגד סנדרוביץ' לוועדת האתיקה של הלשכה, אחת בשמה ואחת בשמו.

 

פנייתה של רוזנברג נדחתה ואילו דוביצקי נענה כי הנושא יטופל. הנימוק להבדל בין שתי הפניות היה שבמקרה של רוזנברג, מדובר בחוב ארנונה, ואילו במקרה של דוביצקי מדובר בדו"ח חניה. כך או כך, מתשובתה של לשכת עוה"ד עולה כי בלשכה מבינים שמדובר בסוגייה בעייתית. "לוועדה הגיעו לא מעט תלונות של אזרחים בנוגע להתנהלות משרדי עורכי דין הגובים חובות עבור רשויות", כתבה מנהלת הלשכה, לינדה שפיר, בתשובתה לדוביצקי.

 

"תושבים מתלוננים על גביית סכומים מוגזמת בגין הוצאות ושכר טירחה, שליחת sms לחייבים ושיחות טלפון עם חייבים, התעלמות מפניות חוזרות ונשנות של חייבים, אי מתן מענה והתעלמות מראיות על תשלומי חובות", כתבה שפיר לדוביצקי, "בין השאר, התלוננו הפונים על כך שעבור דו"ח, שקרן החוב שלו היא כ-100 שקלים, הם נדרשים לשלם הוצאות שכר טירחה שגובי החובות מוסיפים לקרן החוב".

 

"מדובר בתופעה שכיחה שבה עיריות מעבירות לעורכי דין את הטיפול בגבייה, והם פועלים לגבייתם תוך הטלת עיקולים על חשבונות בנק ומיטלטלים ומפעילים מוציאים לפועל על האזרחים שמטילים בהם אימה ופחד. משכך, נשלח למשרד האוצר ולמנהל בתי המשפט מכתב שבו ביקשנו לבדוק את חוקיות ההליכים, אך נענינו כי התקנות בעניין טרם הותקנו. כיוון שכך, הוחלט בוועדת האתיקה להקים ועדה פנימית שתבחן את הנושא. מדובר בעניין עקרוני וחשוב שיש לתת לו מענה ראוי. עד לגיבוש ההנחיות הוקפא הטיפול בתלונות העוסקות בנושאים אלו".

 

"רוצים לתת לנתבע להגיב"

עו"ד סנדרוביץ' מסר בתגובה: "כל מקרה של חוב נבחן לגופו על ידי הלקוח - במקרה זה, העירייה - ואני מבצע את מדיניותו. התפישה שחובות ניתן לגבות תמיד בהליך מינהלי היא מסוכנת. לעתים קרובות יש לתת לנתבע אפשרות להשמיע את טענותיו בבית המשפט לגופו של החוב ולא לגרור אותו למצב שבו הוא קודם משלם ואחר כך צריך לתבוע".

 

מעיריית רמת-גן נמסר בתגובה: "העירייה גובה חובות במספר דרכים: הליכי תביעה בסדר דין מקוצר, גביה מינהלית, ופניות לאזרחים באמצעות התרעה טלפונית.

 

לגבי דו"חות חנייה, נמסר מהעירייה: "נוהל הטיפול הדו"חות מעוגן בחוק וישים לכל הדו"חות במדינה. מפקח המגלה עבירה רושם הודעת תשלום קנס (דו"ח) ומניח אותה על שמשת הרכב. הנהג מקבל שלושה חודשים לשלם או לערער. על הדו"ח אם הוא אינו משלם, נשלחת לו הודעת תשלום קנס בדואר רשום. אם הוא לא מגיב אחרי שלושה חודשים נוספים, החומר עובר למשרד עורכי הדין. כך פועלות כל הרשויות". בעירייה טוענים כי כך נעשה גם במקרה של דוביצקי.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום אילוסטרציה
צילום: הרצל יוסף
מומלצים