שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מצלצלים בפעמון: חגיגות הבוז'ולה

    אפילו החוק שאוסר על מכירות אלכוהול אחרי השעה 23:00 לא יכול להרוס את חגיגות היין המתוכננות לפסטיבל פתיחת בקבוקי הבוז'ולה. אם גם אתם רוצים לדעת מה מקור היין, מה כולל האירוע והיכן, שגיא קופר שמח להזמין אתכם

    שתי חדשות חביבות: האחים שקד ייבאו את הפסטיס ברז'ר, בגרסא כשרה. יחד עם המשקאות הבאים, הדיז'סטיף הפרובנסאלי הוותיק בגרסא זאת יוצג בתערוכת המזון הגדולה "ישראפוד 2010", שנערכת בשבוע הבא בגני התערוכה ופתוחה לקהל הרחב.

     

    הברז'ר הוא אחד ממשקאות האניס הפופולריים בצרפת, שהחל את דרכו דווקא בשוויץ: מיסד הבית ייצר אבסינת', וכאשר אסרו את ייצור וצריכת המשקה, הוא חיפש משקה עשבוני אחר לייצר, עבר לצרפת ויצר את המשקה שנקרא עד היום על שמו. הרבה שואלים אם המשקה כשר, מחשש שמא הוא עשוי על בסיס ענבים, אז עכשיו בטוח שאין בעיה: הבסיס הוא אלכוהול נייטרלי - סלק סוכר, לצורך העניין - עם 2% תמציות אניס ולקריץ (שנותן את הצבע), לצד מרכיבי טעם עשבוניים אחרים. מאוד מתוק, מאוד ארומתי ומשאיר טעם ארוך מאוד של לקריץ. מי שרגיל לערק, במיוחד לסוגים הזולים יותר, יצטרך להוסיף כאן לא מעט מים כדי למתן את ריכוז הטעמים. מחיר? 60 שקלים.


    פסטיס ברז'ר (צילום: גיא הכט) 

     

    המשקה הכשר השני שהאחים שקד מציגים, הוא טקילה כשרה: Alteno - "מהגבהים". הטקילה היא 100% אגבה כחולה ומיוצרת בחליסקו - בחסוס מריה - על ידי 'פינוס דה אגבה': יצרן מאושר, עם מספר NOM חוקי למהדרין (1416).

     

    החברה היא חברה עצמאית שמייצרת מותגים משלה ועובדת גם עבור יבואנים או משווקים מחוץ למכסיקו. לארץ יגיעו שתי גרסאות - בלנקו (סילבר) ורפוסאדו (גולד). זאת טקילה לא רעה בכלל, נקייה ומאוזנת מאוד מבחינת הטעמים ה'טקילאים' שלה - כל הירקרק והאדמתי: לא יותר מדי ולא פחות מדי. בעוד שלרפוסאדו יש רק יתרון קל של צבע מעליה, הסילבר תתמודד בלי שום קושי עם כל טקילה אחרת במחיר שלה וגם יותר, ויכולה בשקט להחליף כל טקילה אחרת בספיד-רק - אותם חצי תריסר משקאות שמשמשים את הברים ל'עבודה'; וגם בקוקטיילים אפשר להרגיש אותה - וזה טוב. 70 שקלים לבלנקו, 75 שקלים לרפוסאדו.


    Alteno (צילום: גיא הכט) 

     

    באסה נובו

    בכל שנה, בחצות הליל שבין רביעי לחמישי בשבוע השלישי בנובמבר, מצלצל אלי שקד, מבעלי "דרך היין", בפעמון המתכת בחנות של הרשת בדרך החשמונאים. אז פותחים את בקבוקי הבוז'ולה נובו, ומוזגים את היין הצעיר לכוסות, בקול שמחה והמולה. השנה, לראשונה מזה שנים, אלי יצטרך לוותר על המסורת. קצת מבאס, אבל חוקי מדינת ישראל החדשים אוסרים על מכירת אלכוהול ומוצריו בחנויות אחרי השעה 23:00. בבארים, מסעדות וארועים, אפשר להמשיך ולהגיש לכם משקאות, אבל אי אפשר לקנות בפיצוציות ולהבדיל - בחנויות יין ובסופרמרקטים. "זה חוק נכון, ואין מה למכור אלכוהול אחרי השעה הזאת," אומר אורי שקד, אחיו של אלי, "ואנחנו נקיים את המסיבה שלנו יום אחד אחרי. לא יקרה כלום." בסניפי הרשת: תל אביב חשמונאים, צומת סביון, נס ציונה ורמת השרון, יערכו, אם כך, את החגיגה ביום חמישי החל מהשעה 20:00 ועד לשעה 22:00. כך תוכלו להנות מהיין הצרפתי לאורך כל הערב.

     

    בחברה הסקוטית, במגרשי התערוכה הישנים, יערכו את המסיבה המסורתית שלהם ביום ד' (17.11), אבל גם שם אי אפשר יהיה לקנות יין אחרי 23:00. תוכלו לטעום ולהתרשם, ולרשום הזמנה, אבל לא לצאת עם בקבוקים - כוונת החוק (35 שקלים כניסה, כולל כיבוד וטעימות). בחנויות יין רבות אחרות בכל הארץ יהיו פעילויות שונות, טעימות והטעמות, ואם עדיין לא עשיתם הכרות עם זאת הקרובה אליכם, זה הזמן.

     

    אבל בעצם, על מה כל המהומה? הבוז'ולה נובו עשוי מענבי גאמיי נואר שגדלים לדרומה של בורגון. מדובר ביין בינוני למדי, עשוי מהענבים הלא הכי טובים של מחוז היין. בהיותו צעיר מאוד, לא נותנים לו לתסוס ולהתרכך מי יודע מה, כך שבאמת, מדובר ביין 'קטן', שכל זכותו היא בכך שאפשר לשתות ממנו בזול, והרבה.

     

    מקורו של ה'נובו' הוא במרוץ וברצון להיות בשוק עם היין האדום הראשון של הבציר החדש: בשנות השלושים נקבע חוק בצרפת, שקבע את המועד הראשון שבו אפשר לשחרר יינות אדומים משנת בציר אחרונה, והתאריך המוקדם ביותר ניתן לאנשי מחוז בוז'ולה, שניצלו אותו עד תום. בזמן מלחמת העולם השנייה, בה קשה היה להשיג יין ראוי, היו הפריזאים הגולים שגרו בליון שותים את היין הצעיר ככל שיכלו. אחרי המלחמה ואחרי שחזרו הפריזאים לרבעים שלהם, עשו מגדלי וסוחרי היין של ליון כל מה שיכלו כדי להיות ראשונים עם היין בפריז. אז קם ז'ורז' דובף, סוחר היין הגדול, והפך את כל העסק לחגיגה שיווקית אחת גדולה, עם אירועים וחגיגות, מטוסים, אופנועים ומה לא, שיספקו את היין ויעשו ממנו רעש גדול ככל האפשר.

     

    היום אני חושב שהם קצת מתחרטים על העניין הזה: אם תשאלו חובבי יין, רובם מזהים את המחוז רק עם ה'נובו', ועל כן עם יינות צעירים, לא איכותיים ולא ראויים ליישון. המציאות שונה, ויש יינות טובים בהרבה בבוז'ולה, כולל כאלה שראויים לא רק להתייחסות רצינית, אלא גם להתיישנות. רוב היין של כל אותם מאות כורמים הולך לבוזו'לה נובו, ואלה לא מקבלים את המחיר וההתייחסות שמגיעים להם. בשנים האחרונות יש גם מחאה נגד הקונספט בכלל, כיון שהטסת היין מצרפת לחו"ל פוגעת באיכות הסביבה, דבר שבארצות מתוקנות מתיחסים אליו ברצינות תהומית.

     

    אוקיי, אז 'נובו' ביום רביעי אין. אז מה כן יש? מה שיש הם יינות ישראליים, שיוגשו ותוכלו לטעום מהם כבר ב-17 לחודש: רמת הגולן, תשבי ובנימינה מוציאים יינות צעירים.

     

    היין של יקבי רמת הגולן משנה קונספט בכל שנה. השנה הוא נמכר תחת אוסף של פורטרטים של דמויות אייקוניות כמו ניוטון, יוליוס קיסר ולהבדיל - מרילין מונרו. "ראשונים להיות" קוראים לכך ביקב: יינות ראשונים בשוק, מחדשים, ממש כמו האנשים על התוויות. תוכלו לפגוש אותו בחגיגה גדולה שהיקב מארגן במתחם התחנה בתל אביב, ביום שישי, ה-19.11, בשעות הצהריים.

     

    היין מיוצר מגאמיי נובו, ממש כמו ה-real Mc'Coy מצרפת: יין בעל צבע סגול, עם קצת יותר גוף מהצפוי מיין כל כך צעיר, וגם ארומות עסיסיות וטובות. החמיצות גבוהה, כמתבקש, ובהחלט מתאים לאיזו פיצה חמה. רצוי מאוד להגיש מקורר.


    גולן גאמיי נובו 2010 (צילום: כפיר חרבי)

     

    היין של תשבי - ג'וניור - עשוי קריניאן (כמו זה של בנימינה) והוא קל יותר וחד מזה של רמת הגולן. הוא חביב להפליא, ואם תקררו אותו ותגישו עם אוכל - מפיצה ועד בשר צלוי קל - תוכלו ליהנות ממנו הנאה מרובה. מלבד בחנויות וארועי היין, היקב עורך 'משתה' משלו, ב-18 לחודש.

     

    יין B-2010 של יקבי בנימינה: כמו התשבי, גם היין הזה מורכב מ- 100% ענבי קריניאן. לא טעמתי אותו - המאמר נכתב לפני שהיין יצא - אבל היקב אומר ש"הוא מפגין אופי פירותי ופירחוני קליל, בעיקר ארומת תות אדום." אני מוכן להאמין להם. גם אותו תוכלו לפגוש בארועי חנויות היין.

     

    מחירי היינות המקומיים – סביב 35-30 שקלים.

     

    • שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק"  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גולן גאמיי נובו 2010
    צילום: כפיר חרבי
    מומלצים