צ'יפ ארט

בעולם דיגיטלי של יוטיוב ופייסבוק, נראה של אחד יכול להיות אמן בעזרת המחשב. עם קצת עזרה מידידים טובים כמו פוטושופ או תוכנית אנימציה למיניהן, גם אתם יכולים ליצור. אבל מה בנוגע למחשבים, האם גם הם יכולים ליצור אמנות בעזרתכם?

"ארוחת בוקר" של צמד האמנים הגרמנים "Doppeldenk"

שאלה זו ועוד אחרות שנובעות מהעידן הטכנולוגי המבלבל בו אנו מצויים, עולות בפסטיבל האמנות הממוחשבת "סינטארט", שננעל בשבוע שעבר בדרזדן. העיר, שהשתייכה בעבר למזרח גרמניה, ידועה בעיקר בעקבות הריסות מבניה המפוארים על ידי הפצצות בנות הברית במלחמת העולם השניה ועבודות השיקום אחריה. בשנים האחרונות היא מנסה למצב את עצמה כמרכז תרבות - בין ארמון צווינגר שמאכלס פסלים קלאסים לפעילויות כמו "סינטארט".

ארמון צווינגר בדרזדן. הושק מחדש כמשכן לאמנות קלאסית

פסטיבל "סינטארט" מתקיים זו הפעם ה-14 בעיר במסגרת הפרויקט האירופי ECAS הנועד ל"רישות אמנות המחר לעתיד לא ידוע. מטרת הפרויקט על פי יוזמים היא לקיים "פסטיבלים ואירועים כמעבדה חיה: ניסוי של צורות ומודלים חדשים של אמנות, של שיטות עבודה ושיתוף קהל".

העבודה "מראה" של האמן הגרמני מתיאס הרטיג  

בין האמנים שהציגו השנה בפסטיבל: יאניס קרפט, אנקה אקהארט, פרנה פרידריך, מישל ואנדרה דקוסטר (שזכו בפרסים על יצירותיהם בפסטיבל) וכן אולף לאנגנריך וסוניה סילארי, שהציגו מיצבים חדשים לראשונה. המחשבים מק, PC ואחרים לא קיבלו עדיין את הכבוד הראוי להם. המהפכה תגיע אולי, בעתיד - הקרוב כנראה. 

פופ ארט

בלייפציג, שגם היא עיר ממזרח גרמניה לשעבר, חשף האמן הגרמני מיכאל טריגל את הדיוקן של האפיפיור בנדיקטוס ה-16. מדובר בציור שמן בגובה מטר, שמעורר גלים בעולם מכיוון שנבחר להיות הדיוקן הרשמי של האפיפיור המכהן - משהו שכמעט שקול בעיני אוהדיו לצלב של ישו עצמו. הציור של טריגל בר המזל בן ה-41 לראשונה לקהל בתערוכה "המטאמורפוזה של האלים" במוזיאון לאמנות לייפציג.

טריגל והחבר בנדיקטוס ה-16

מסמר הערב

אלבניה אינה ידועה כמעוז אמנותי במיוחד, אולם בכל הנוגע למוזאיקות מדובר במעצמה - מעצמה של איש אחד ושמו סאמיר סטראטי. אמן המוזאיקה המקומי מחזיק בארבעה שיאי גינס ובימים אלה הוא עומד בפני השלמת הישג נוסף, שייכנס גם הוא לספר השיאים העולמי.

סטראטי. לא עושה את זה בשביל הכסף?

אחרי שכבר יצר את מוזאיקת הציפורניים הגדולה בעולם, והמשיך להפגין נוכחות בין דפי הספר עם מוזאיקות קסמי שיניים, פקקי שעם, ומברשות צבע - כולן הגדולות בתבל - פנה סטראטי בן ה-44 לעבודה עם מסמרים. עבודתו החדשה, "המטבע של הנשמה" ("Currency of The Soul") - אורכה 4.9 מטרים ורוחבה 2.4 מטרים - מכילה לא פחות מ-300 אלף מסמרים תעשייתיים, שמעוצבים כשטר דולר אמריקני ובמרכזו דמות המשורר היווני הומרוס. 

סטראטי בדרך לשיא גינס החמישי שלו

מקרה אישה

בניגוד לאתגרים האישיים של סטראטי, בקוסטה ריקה מנסה הממשלה לעמוד באתגרים ציבוריים במלחמה נגד תופעת רצח הנשים במדינה - טרגדיה שאנחנו חולקים גם בישראל. המשרד המקומי לענייני נשים (מסתבר שיש דבר כזה ולא מדובר בתוצר של אפליה) מגייס בין השאר את האמנים המקומיים לטובת המלחמה ואלו יצרו עבורו מיצב מרשים בעיר סן חוזה, שם נתלו על כבלים שנמתחו בין הבניינים כ-42 שמלות - שקול למספר הקורבנות השנה. 

הן היו יכולות להיות בחיים. מיצב "Columpios" בסן חוזה

המיצב נקרא "נדנדות" ("Columpios") ולקראת היום העולמי למלחמה באלימות נגד נשים ב-25 בנובמבר, הוא אמור להזכיר ולהתריע מפני התופעה המדאיגה של רצח נשים בני זוגן ואף ילדות שהיו למושא הפנטזיות החולניות של פדופילים (במהלך העשור האחרון בכל שנה נרצחו 40 נשים ומעלה בקוסטה ריקה).

למען יראו וייראו

"אי אפשר לקיים חברה כך", אמרה שרת הנשים מורין קלארק, "אני מקווה שבשנה הבאה לא נצטרך לתלות אף סילואטה". למרות שהמיצב האמנותי מרשים למדי, אנחנו מצטרפים לקריאה. נוותר עליו בשנה הבאה.

על הפנים

כאילו שלא מספיקות בעיות בעולם הזה, כמו אלימות נגד נשים, התופעות של הגלובליזציה מביאות עמן רעות חולות לכל מני פינות בעולם - שהופכות להיות פינות חשוכות. כך למשל בעיית הניצול של עובדים זרים, המוכרת לנו הישראלים.

העבודה "עובד זר" של ז'ין ז'יאנגבו בברן

את המקומות האפלים הללו חוקר הסיני ז'ין ז'יאנגבו בתערוכה שלו בברן, בירת שווייץ. יצירתו "עובד זר" ("Migrant Worker") מבטאת את התחושה של הפועלים שבסך הכל נודדים בחיפוש אחר פרנסה עבור משפחתם ובדרך כלל נתקלים ביחס לא אנושי מצד מעסיקיהם, שדורכים עליהם. או כמו שמביע קמפיין חדש לסילוק הזרים משווייץ: עדיף לא לדרוך על מהגרי העבודה, אלא פשוט לבעוט אותם מהמדינה.

כבשים שחורות החוצה, גם זרים. כרזה נגד מהגרים בברן

בקו האש

ולרגל חג החנוכה ההולך ומתקרב, גם בניו יורק מתחמים לאורם של הנרות, שיידלקו עוד מעט. המוזיאון היהודי בעיר מארח את האדריכל והמעצב היהודי הנודע דניאל ליבסקינד לתצוגה מיוחדת של שלל חנוכיות, שהוא עצמו יצר וכן כאלו שיצרו חברים כמו ריצ'רד מאייר, וגם פריטים עתיקות שנמצאו באירופה.

חנוכיות מהאוסף של ליבסקינד

ליבסקינד המדליק. חנוכיה בעיצוב חדשני של ריצ'רד מאייר

חג שמח ואלגנטי

התערוכה שנקראת "קו האש" ("Line of Fire") מצטרפת לאוסף החנוכיות בו מתגאה המוזיאון ולפי המארגנים כי מטמיעה את הערכים הטקסיים של החג - הצתת להבות כזכרון של ניצחון עתיק של חופש הדת. מי שמכיר את ניו יורק יודע שדווקא שם זוכרים את זה כשיגרת נובמבר-דצמבר - החודשים בהם דרים חנוכה וחג המולד הנוצרי בכפיפה אחת ברחובות העיר.

צילומים: AP, AFP, רויטרס