התחמס הנובי
והאלימון בסכנת קיום ממשית. לא מדובר בשמות קוד לסוכני מוסד בארצות אויב שנחשפו בהדלפת ויקיליס האחרונה, אלא דווקא בשתי ציפורים נדירות במיוחד, שנמצאות בדרך התלולה והמהירה כדי להיעלם מנופי הארץ. בעשורים האחרונים חל פיתוח אינטנסיבי של אזור הערבה, כמות המתיישבים גדלה ועימה גם התרחבות התשתיות, שטחי החקלאות, כריית מחצבים ופעילות צבאית. כל אלה, בשילוב עם הגעתם של מינים פולשים של בע"ח, מאיימים עם הישרדותם של עשרות מיני ציפורים באזור, כך מזהיר דו"ח חדש של החברה להגנת הטבע.
אחד מהמאויימים הוא התחמס הנובי, הוא עוף קרקע בעל מראה חייזרי למדי שהקים בית יציב בישראל. למעשה מדובר מכונת ציד משומנת ושעירה של חרקים ובעיקר עשים פריכים. הוא שוקל כ-40 גרם לערך ופעיל בעיקר בשעות הדמדומים והחשיכה. כל תחמס התברך בפה עצום, המסוגל לבלוע את החרקים באוויר תוך כדי תמרונים מרשימים.
עד לתחילת שנות ה-80 התחמס הנובי קינן באזורים נרחבים של עמק הערבה ובקע ים המלח, עמק הירדן ואפילו הגיע עד בית שאן. אזורי המלחות היוו מקום קינון ומחייה מושלם לגידול דור העתיד ולציד מזון. עם היעלמות המלחות הגדולות, נותרה רק אחת בסדום, בה מוצאים התחמסים את מקום המחייה האחרון הטבעי, שגם הוא נתון בסכנת פיתוח עתידית ומספרם מונה לכל היותר כ-20 זוגות מקננים.
(צילום: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע)
גם מצבו של האלימון, עפרוני גדול שחי במישורים מדבריים המצב בכי רע. התפוצה והמספרים שלו הצטמצמו באופן ניכר בעשורים האחרונים ועל פי הערכות, נותרו ממנו כעשרה פרטים בלבד. בסקר מיוחד ומקיף שערכה החברה באזור הערבה, אחד מצירי נדידת הציפורים הגדולים בעולם ואזור עשיר במערכות טבעיות ומגוון עצום של מיני בעלי חיים, נמצאו 161 מיני עופות מתוכם 22 שהוגדרו בסכנת הכחדה מקומית ודורס ממין זרון שדות המצוי בסכנת הכחדה עולמית.
בתום מאות שעות סקר בשטח על ידי חוקרים וצפרים מומחים מהארץ ומהעולם, זוהו אזורים פגיעים במיוחד הזקוקים לשימור והגנה וכן נבדק מצבם של עופות נדירים המצויים בסכנת הכחדה במקומות שבהם קיננו בעבר (צחיחנית מדבר, סבכי שיטים, עפרוני חכלילי, אלימון והתחמס הנובי) וכאלה שעתידם עלול להיות בסכנה. סיכום הממצאים שנעשה ע"י יואב פרלמן, ד"ר אייל שוחט וזאב לבינגר, מומן על על ידי רשות הייעור האמריקנית (USFS).
אלימון. צילומים: תומס קרומנקר ויואב פרלמן (צילום: תומס קרומנקר)
לדברי חוקרי החברה, איום המינים הפולשים כדוגמת אנפית הבקר והעורב העופר עלולים לגרום לנזק חמור למערכות הטבעיות במדבר ולאובדן של מיני בעלי חיים רבים, כששטחי החקלאות העשירים במזון, מהווים עבורם כר התרחבות גדולה.
יואב פרלמן, מרכז הסקר מטעם מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, מזהיר כי "הכירסום מתמשך ומתמיד בבתי הגידול הייחודיים של הערבה. תוכניות רחבות וגרנדיוזיות של פיתוח והרחבה של שטחי חקלאות מתוכננות לקום בערבה בשנים הקרובות, ואם אכן יתממשו, שוב לא נראה נופי מדבר ונוף קדומים, עם צמחיה ובעלי חיים מקומיים, אלא חממות ענקיות, שדות, בתים וציפורים זרות".
ממצאי הדו"ח ייחשפו בשבוע הבא ביום העיון ה-31 של החברה ואוניברסיטת תל-אביב. לדברי פרלמן, אם לא המדינה לא תאיץ את נושא "שימור משאבי הטבע והמערכות הטבעיות בעדיפות גבוהה במיוחד, בכל תכנון עתידי", מצב הציפורים, בעלי החיים ונופים הייחודים עלולים להיפגע ולהיעלם.
לפנייה לכתב/ת 
