27 לוויות ביום. "התייבשו מאגרי הדמעות"
בשב"ס נפרדו מהצוערים שנספו באוטובוס. גם אסירות לשעבר הגיעו. רב-כלאי קרן גנות, שגייסה לקורס חמישה מההרוגים, סיפרה: "זיהינו אצלם מנהיגות. עכשיו אני לא מצליחה להתמודד"
רב-כלאי קרן גנות, לא הייתה עם שלושת בנותיה בימים האחרונים. "הייתי בהלוויות, שפכתי הרבה דמעות. התייבשו לי מאגרי הדמעות", היא אמרה אתמול (יום א') ל-ynet. "היה להן קשה לראות אותי בוכה. הייתי צריכה לשבת ולהסביר להם מה קרה ולמה אמא בוכה. עוברים עלינו ימים קשים מאוד. גם בלילות אני לא מצליחה להתמודד, שאני עוצמת עיניים התמונות שלהם מולי".
אסון הכרמל: כל הדיווחים ב-ynet
אתמול הובאו למנוחות 27 מהרוגי אסון האוטובוס בכרמל, שבו נשרפו למוות בסך הכל 36 מחניכי קורס הקצינים של שירות בתי הסוהר. חמישה מהם השתייכו לפרויקט "תלפיות" של שב"ס, שבראוש עומדת גנות. "ביום שישי הייתי בהלוויה של ויזל, היום הייתי בארבע הלוויות של ארבעת האחרים. אני מבקרת את המשפחות, יושבת איתם, תומכת".
במסגרת פרויקט "תלפיות" שבראשו עומדת גנות, מאתרים סוהרים איכותיים במיוחד שנבחרים בקפדנות והמטרה היא שבעתיד הם יהוו את הקצונה הבכירה של השב"ס. "אלו סוהרים שזיהינו אצלם מנהיגות, אופי למצוינות כדי להכשיר את הדור הבא של המפקדים של השב"ס", סיפרה הסוהרת.
במחזור א' של קורס הקצינים הנוכחי היו שבעה צוערים מפרויקט "תלפיות" - שתי נשים נשואות ואמהות שלא יצאו לתגבור פינוי כלא דמון בכרמל וכך ניצלו חייהן וחמשת צוערים שיצאו ערן ויזל, רמי ישראלי, קיריל דרמן ענבל מויאל ואיילה יפרח שמצאו את מותם בשריפה.
שרידי האוטובוס של חניכי קורס הסוהרים (צילום: AFP)
מיום חמישי, לאחר שהתקבלה הבשורה המרה על מותם של הצוערים, השתנו חייה של גנות השתנו מהקצה לקצה. במקום ללוות אותם בהמשך הקורס, מצאה עצמה מלווה כל אחד ואחד מהם למנוחת עולמים.
"התמיכה במשפחות עוזרת בעצם גם לי"
גנות, שבמקצועה עובדת סוציאלית, עוברת בין הצוערים צוערי "תלפיות" על מנת לחזק אותם ולתמוך בהם, אך גם לה לא קל. "לא פשוט להתמודד עם מה שקרה. יש לי מקורות תמיכה שלי שהם בעלי, המשפחה וחברים. התמיכה במשפחות עוזרת בעצם גם לי. הייתי בהלוויות שפכתי הרבה דמעות. התייבשו לי מאגרי הדמעות. אך כל הזמן אני חושבים איך לתמוך בכל המשפחות".
היא נפגשה גם עם שתי הצוערות שלא יצאו לתגבור. "הן בהלם, איבדו כל כך הרבה חברים. הבנתי שהן למרות הטרגדיה הן רוצות להמשיך את הקורס", אמרה.
אסירים שלחו מכתבי ניחומים
גם ניצב שב"ס, בני קניאק, השתתף אתמול בהלוויותיהם של הצוערים שנספו באסון האוטובוס. "המשפחות מחזקות ותומכות. לא פשוט להם ולא לנו. זאת המציאות והיא קשה", אמר.
קניאק סיפר גם על תחושות האבל הקשות. "זו שעה קשה, אסון כבד גם למדינה וגם לשב"ס, גם לי אישית. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתגברים על אסון הזה. שב"ס הוא ארגון שהוא משפחה ושמישהו נפגע כולנו כואבים. התפקיד שלנו היום זה להתגבר ביחד ולטפל במשפחות. ל"ו קצינים צדיקים שיצאו למשימה קדושה".
לאחר ההלוויות, המשיך קניאק לבתי המשפחות לביקור ניחום אבלים. "יחד עם המשפחות הקצינים שנהרגו צריך גם לטפל בסגל שאיבדו חברים, במפקדים שאיבדו פקודים. צריך גם לדאוג למשימות שמוטלות עלינו כמו לקחת אסירים ועצורים לבתי משפט, לשמור ולטפל בעצורים ובאסירים הכלואים. אנחנו נושכים שפתיים וממשיכים הלאה".
"כולם מבינים את האסון וכולם משתדלים להמשיך הלאה", הסביר קניאק. "אנחנו צריכים להחליט מה יהיה עם המשך הקורס קצינים. 14 הצוערים שניצלו רוצים להמשיך אותו. יחד עם זאת אנחנו דואגים כם לצוער שמאושפז במצב קשה בבית החולים. צריך להחזיר את הארגון לשיגרה וכמובן להמשיך לתמוך
במשפחות החללים. אני גאה בתקופה הקשה הזאת להיות בראש הארגון הזה".
קניאק העלה נקודת אור קטנה וציין כי דווקא האסון הקשה שהתרחש איחד בין השב"ס לבין כיבוי אש, המשטרה והצבא. "נוצר קשר דם בינינו. אני רוצה להודות לכולם גם לגמלאי השב"ס וגם לאזרחים שתמכו בשב"ס בימים הקשים האלו ובאבל והכאב הבלתי נתפס שעובר עלינו".
אגב, בהלוויה של סגן-גונדר פביולה בוהדנה בנס ציונה התגלה מחזה נדיר: אסירות לשעבר הגיעו ללוות את הקצינה ששירתה בנווה תרצה. גם אסירים אחרים הפתיעו כששלחו מכתבי עידוד, תמיכה והשתתפות באבל של השב"ס.
לפנייה לכתב/ת 
