אחים, העיירה בוערת
מג'נין ראו היטב את הכרמל הבוער, שחלק מאדמותיו נגזלו מהפלסטינים. כאן לא שמחו לאיד, השריפה העלתה זכרונות כואבים מההר האהוב. איני מבין את השר ישי, שעומד על רגליו האחוריות כשמדובר בשנאת זרים, אך מבליג כאשר בפיקוח נפש עסקינן
ביושבי על ההר בג'נין בביתו של זכריה זבידי, היה אפשר לראות את העשן המיתמר מהר הכרמל. האמת שחששתי שאני עשוי להיתקל כאן בגילויי שמחה לאיד על אוזלת היד של ישראל ועל הצדק הפואטי של אלוהים השורף את יערות קרן הקיימת וחושף במערומיו את הגזל של כפרים כמו עין הוד, שתושביו המקוריים חיים בעין חוד שלושה קילמוטר במעלה ההר ובמחנה הפליטים ג'נין, ממנו אני כותב שורות אלו.
- אסון הכרמל: דיווחים 24 שעות ב-ynet - צפו בעמוד המיוחד
שמחה לאיד לא היתה כאן, היה בדיבור סוג של עצב על ההר שהיה פעם בית. צריך להבין שהפלסטינים של הגליל ואלו של ג'נין שייכים לאותם משפחות, משפחות פלסטיניות שלמות חצויות על-ידי גבול פקטיבי המיועד רק להם. לכן הדבר הראשון שזכריה אמר לי: 'תראה איזה יופי, הפלסטינים שלחו שתי כבאיות מג'נין לעזור לעצור את השריפה בהר', כמו איזו הבנה עמוקה שהאהבה להר הזה על יערותיו ויופיו חשובה יותר מהכעס על ישראל שלקחה את ההר מידי תושביו הקדומים.
להבדיל מעובדיה יוסף ובנו לי אין הוכחות חותכות להצביע על הקדוש ברוך הוא כמחולל הפשע, אבל פעם אחת ולתמיד אפשר לדרוש קצת עקביות מרבני ישראל למיניהם. אם באצבע אלוהים מכוונת, עסקינן אין דרך אחרת, אלא לפרש את השריפה כמסמנת את התנגדותה לחיבור הנורא בין גזענות החרדית נוסח אלי ישי ועובדיה יוסף וגזענות המפעל הציוני. אם העונש מלמד על החטא, הרי האסון הוא תחת אחריותו הישירה של השר אלי ישי והקרן הקיימת, סמל המפעל הציוני, קנתה במחיר סמלי שני מיליון דונם אדמות שדודות של נפקדים פלסטיניים מידי המדינה, אדמות שבאופן ציני אינה רשאית להחכיר או למכור חזרה לערבים.
האמת גם ללא התערבות שמימית עדיין יש לשריפה ערך סימבולי, ככתוב בעמוס א "עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ" הפשעים המכוננים היום הם שנאת הזר, חטא היוהרה וחמדנות אין קץ אך עליה נדבר פעם אחרת
שנאת זרים
דוגמא מספר 1 - שר הפנים אלי ישי
מיום שנכנס לתפקידו היה השר עסוק יומם וליל ברדיפה אחרי יתום גר ואלמנה ברוע לב ובקנאות נוראית, לרגע הוא לא חשב לעצור ולומר לעצמו את המצווה הפשוטה, ואהבת את הגר 'כי גר היית בארץ מצרים'. לעולם לא איים לעזוב את הממשלה בגלל מחדלי כבאי האש, למרות שהעיד על עצמו שהוא אמר שמדובר בפיקוח נפש. אך איים גם איים לנטוש את הממשלה למען רדיפת זרים, בניה על אדמה שדודה בירושלים ולמען כסף שוחד לאנשי שלומו, על כך כתוב בעמוס פרק א' 'לך קרא'!!!
יוהרה
דוגמא מספר 2 העיתונאי ארי שביט במקביל לשריפה בכרמל, אש וירטואלית אחזה באינטרנט על ידי הדלפות המסמכים הדיפלומטים של ארצות-הברית בוויקיליקס. ארי שביט, במאמרו בעיתון 'הארץ', טוען שהדוגמה המובילה בממשל האמריקני מזה שנים היא שהסכסוך הישראלי פלסטיני הוא הסיבה לאי יציבות במזרח התיכון. והנה המסמכים של בן דמותו המיזנתרופ ההזוי מויקיליקס מוכיחים את ההיפך, אמריקה חושבת שאיראן היא הסיבה לאי היציבות במזרח התיכון ולא ישראל פלסטין. איך אף עורך לא הראה למר שביט את הסתירה הפנימית בהגיון שלו עצמו, נבצר מבינתי.הרי בעצם הוא תוקף את עצמו ומוכיח שהנחת היסוד שלו, שיש מישהו במערב שמנסה לפתור באמת את הבעיה הפלסטינית, הייתה מוטעת מיסודה, ודווקא הטיעון הנכון היה הטיעון הפלסטיני, שאמר שלארצות הברית אין ולא היה אף פעם התכוונות אמיתית ליזום שלום צודק עם פלסטין. האמת לא צריכים מסמכים סודיים כדי להבין את המובן מאיליו. הרי וושינגטון ואירופה מפעילות סנקציות כבדות על איראן ואין הן מפעילות שום סנקציה על ישראל.
נהפוך הוא, הן תומכות בכסף ונשק בכיבוש, וכל הדיבור על שתי מדינות לשני עמים ניתפס כדיבור מהשפה לחוץ כדי לייצר דימוי עצמי מוסרי תוך כדי תמיכה במעשים לא מוסריים. הרי גם שביט יודע שאם וושינגטון רוצה, היא הייתה כופה על ישראל הסדר ותוך חצי שנה הייתה קמה מדינת פלסטין לצד ישראל על גבולות 67. לכן התחזקות איראן כשטנית גם במציאות וגם בתודעה המערבית מקדמת את הצורך של ארצות הברית ובנות בריתה לשמר מצב חירום אנטי דמוקרטי, בו אפשר להצדיק את תמיכתה במעשיה הנפשעים של בנות בריתה ושלה עצמה.
ארי שביט גומר את המאמר במשפט הבא: " אבל רק הקפאת הצנטריפוגות תאפשר את פירוק ההתנחלויות. ... איראן תחילה”. במשפט אחד מסכם אידיאולוג החצר של הליברליזם הפשיסטי את כל מה שמצופה מימנו, הוא מייצר אשליה כאילו הייתה דוגמה "פלסטין תחילה" שניכשלה ועכשיו צריך לשנות אותה לאיראן תחילה. הוא מצדיק או סולח בדיעבד לכל הפעולות של ישראל וארצות הברית שאחריות להתחזקות איראן וכך הוא יכול לגנות את הכיבוש ולהצדיק את קיומו בו זמנית כדרכו בקודש של הנאור הפשיסט המצוי.
לטענתו, עד שאיראן תתפרק מהאטום שעדיין אין לה, אנחנו רשאים לשדוד אדמות מחקלאים חסרי ישע בנעלין, לגרש מבתים תושבים חסרי ישע בלוד ויפו לעצור נשים בהריון במחסומים, כי כל זמן שלאיראן יש אפשרות לנשק גרעיני לנו מותר להיות גזענים. אם הוא לא מבין שסיום הכיבוש הוא מעשה של צדק כלפי הפלסטיני שנגזל מאדמתו וחירותו ואין לו קשר לא לאיראן ולא לארצות הברית אלא לרצון שלנו לחיות בחברה צודקת, אז יש לו בעיה של נכות רגשית. ואם הוא לא מבין שכל יום שהכיבוש נימשך הוא הוכחה לפלסטינים ולעולם המוסלמי שזכויות אזרח מבחינת המערב שייכות רק לאדם הלבן ולכן איראן היא אופציה טובה יותר בשבילם, אז יש לו בעיה אם יכולתו האנליטית.
חטא היוהרה ושנאת הזר הם שילוב קטלני להרס עצמי. ככל שאנו מתפשטים וחומדים את מה שלא שלנו, הלב והליבה שבתוכנו נזנחים ונרקבים מהיסוד. האמת תמיד יהיו אלו שיצדיקו את האפרטהייד באותות ובמופתים של הגמוניה חילונית ויהירה ותמיד יהיו אלו שיצדיקו גזענות בשם אלוהים חיים.
אני מצידי מציע להתרכז בלב ובליבה של חיינו המשותפים המסתכמים בשתי מצוות פשוטות - "ואהבת את הגר כי גר היית בארץ מצריים" ו"הצנע לכת עם אלוהיך".
לפנייה לכתב/ת 
השריפה בכרמל
צילום: AFP
כבאים פלסטינים. באו לסייע
צילום: AFP
אודי אלוני
מומלצים
